תפילת גשם
רובו של החרף עבר, ועדיין לא נושענו בירידת גשמי ברכה אנחנו כמעט בסופו של חודש דצמבר! ועוד לא גשם אחד כמו שצריך. ומצב המים בארץ ישראל בדוחק ובצער עצום ורב, ובפרט שזו לא השנה הראשונה שיש בצורת, אכן זו שנה קשה.. אין ספק שתפילות לגשם רק יועילו. החקלאות תחת קריסה. המחירים עולים כי אין יבול וכך זה משפיע על כולנו וזה רק בתחום החקלאות.
זמן בקשת הגשמים מאלוהים הגיע . אז אנו צריכים להתחיל בתפילת הגשם, נהוג בכל הדתיות תפילת גשם אצל העם היהודי וגם העם המוסלמי והנוצרי וכל דת בצורה שלה בבקשת הגשם מאלוהים .
יש דעות שאומרים שזה עונש מאלוהים לבני אדם, התרחקו מאלוהים, מעשים רעים שעושים , אלוהים כועס על העם הישראלי אומרים אולי יש בעיה בשלטון .......לא רק בישראל אין גשם גם במדינות מסביב .צריך לחשוב ולחפש על הסיבה שהשנה עדיין אין גשמים ,מה זה שמביא לעצירת הגשמים. יש דברים גרועים יותר מסתבר. ובעיות שממש לא בשליטתנו
אני חושבת שכולנו יודעים את המידע על מוקדון
"עמד אלכסנדר מוקדון נדהם ואמר אני הייתי אומר להם שיסתלקו ולוקח את הכסף בשבילי. אמר לו השופט: האם בארץ שלך יורד גשם ? ויש לכם חיטה ? ענה לו אלכסנדר: הן. אמר לו השופט: עם רשעות כזו, אני מתפלא שה' מוריד לכם גשם. ושאל השופט: האם יש לכם בהמות ? ענה לו אלכסנדר מוקדון: הן. אמר לו השופט: ודאי שאתם זוכים לגשם רק בזכות הבהמות."
שאו תפילתכם לשמיים !!!
התפללו לגשם שירד עלינו !!!
התפללו בכל הכוח !!!
המשפטים האלו נאמרו בזמן השריפה בכרמל . כן היינו מאוד צריכים את ירידת הגשם בזמן הזה . וגם אנו ממשיכים בתפילה ובונים לאלוהים מבקשים ממנו מים . רחמנות בבני אדם ,בבעלי החיים בצמחים .אולי גם יחזור הכרמל כמו שהיה .
הכרמל הוא רכס הרים המשתרע מצפון הרי השומרון עד למפרץ חיפה ומתנשא לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים (רום כרמל ליד עספיא). צורתו של הר הכרמל היא משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, עמק זבולון מצפון, מישור החוף במערב ורמות מנשה בדרום.
רכס הרי הכרמל כולו מורכב משלושה אזורים גאוגרפיים הנבדלים זה מזה בגאולוגיה, באקלים ובצמחיה. החלק המזרחי הוא הר אמיר (הרי אום אל פחם), מערבה ממנו רמות מנשה ובחלק המערבי הנושק למפרץ חיפה הר הכרמל עצמו, המופרד מרמות מנשה על ידי נחל יקנעם. שטחו של הרכס 232 קמ"ר והוא מתחלק לשלוש יחידות נוף עיקריות: בצפון, "הכרמל הגבוה", המתנשא לרום של כ־450-500 מטר וכולל את הפסגות רום כרמל (528 מ') הר אלון (516 מ') וקרן הכרמל (המוחרקה) (482 מ'), במרכז - "הכרמל התיכון", המתאפיין בשטח מחורץ יותר, פסגות הבולטות מעל פני השטח ונחלים מחורצים ופסגתו היא הר שוקף (497 מ'), ובדרום - "הכרמל הנמוך", שהוא מעין רמה נמוכה בגובה של כ־200 מטר מעל פני הים ומתאפיינת בבקעות ושלוחות רחבות דוגמת בקעת מהר"ל ושלוחת הנדיב. שלוחת הנדיב היא שלוחתו הדרומית ביותר של ההר, ומסתיימת בחוטם הכרמל בדרום, ובצוקי חוטם בדרום-מערב, מעל לשפך נחל תנינים . מבנה הקרקע והאקלים הגשום הביאו להתפתחות צמחיה עשירה בכרמל, המורכבת ברובה מחורש ים תיכוני - אלון מצוי, חרוב מצוי, אורן ירושלים ועוד עצים לא נשירים שהיקנו להר את הכינוי "ההר הירוק כל ימות השנה". בזכות הצמחייה המגוונת היה הכרמל בית גידול טבעי למינים רבים של חיות בר כגון יחמור (המין יחמור פרסי) אייל הכרמל, נשר ואוח שהיו נפוצים באזור. במאה ה-20, כתוצאה מהתיישבות המואצת של האדם בסביבת הכרמל, התפתחות התעשייה, הציד וההדברה, יחד עם שריפות, חלה הידלדלות באוכלוסיית החיות וצמצום במגוון. בשנים האחרונות נעשים מאמצים להחזיר את בעלי החיים לסביבתם הטבעית בהר על ידי הכרזה על חלקים מהכרמל כשמורת טבע ועל ידי מפעלים לאקלום ושחרור חיות בר כמו ה"חי-בר". מספר סוגים של בעלי חיים, ביניהם הנשר והיחמור, כבר חזרו לסביבתם הטבעית בכרמל. למידע נוסף אפשר לכנס לויקיפדיה
בתאריך 2/12/2010 יום לא ישכח עלתה שריפה בהרי הכרמל התחילה ביום חמישי 2.12.2010 והתגברו על האש ביום ראשון 5/12/2010 נהרגו 45 איש בשריפה .
משבר החינוך בישראל
במסגרת הקורס מדעי החינוך במאה העשרים ואחת לד"ר בן עמי יפה הייתה לנו מטלה לכתוב על משבר בארגון חברתי ובחרתי לכתוב על המשבר החינוך בישראל :
האם החינוך בישראל נמצא במשבר? פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, חוסר רלוונטיות של תכנים, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה, היעדר סמכות – כל אלה הם רק חלק מרשימה גדלה והולכת של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד. הפילוסוף וחוקר התרבות חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, ועל פיה מסתבר שמרבית התופעות המצוינות לעיל אינן מסימניו של משבר ואף אינן מצביעות כלל ועיקר על כישלון, אלא דווקא על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון זה קובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זו מערכת בעלת יכולת מופלאה לבצע חברות לאנשים שעתידים להוות שוליים בחברה; מערכת שנבנתה על מנת להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית, על ידי כך שהיא מאמנת אותם לוותר על שאיפותיהם, להבליג על כאבם, על בדידותם ועל דיכוים, ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי. במסגרת השיח הציבורי, מעטים יחלקו כיום על הקביעה שהחינוך בישראל נמצא במשבר. קביעה זו הפכה זה מכבר לסוג של מוסכמה הנסמכת בדרך כלל על נתונים אמפיריים כגון פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, חוסר רלוונטיות של תכנים, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה, היעדר סמכות - ואלו הם רק חלק מרשימה גדלה והולכת של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד. חוק החינוך הממלכתי, שהתקבל ברוב זעום, נחשב למכשיר שבאמצעותו ניתן היה להפוך את אוכלוסיית העולים ואת ותיקי הארץ לציבור ישראלי מגובש. מטרת החינוך היוותה פשרה בין מטרותיהם של כל הזרמים. כך הובטחו חינוך לקידום המדע והטכנולוגיה ברוח הציונים הכלליים, יחד עם חינוך לחקלאות ברוח התנועה הקיבוצית; שמירה על המסורת היהודית של המפלגות הדתיות וקידום העם היהודי ברוח פלגי ימין, וכל זה יחד עם אהבת ארץ ישראל ועם ישראל. עם זאת, החוק התעלם מהקבוצות לא-יהודיות שחיו בישראל, ורק ב-1992 תוקנו מטרותיו כך שתשקפנה, לפחות במידה מסוימת, את צורכי המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי.
בהחלתו של חוק החינוך הממלכתי המדינה ריכזה הטיפול בחינוך בידיה. במוצהר, כל הזרמים בוטלו. ברם מימוש החוק הנציח את כולם, פרט לזרם העובדים: בית הספר הממלכתי היווה המשך ישיר של הזרם הכללי; בתי הספר של תנועת המזרחי נשמרו בתור החינוך הממלכתי-דתי; בתי הספר החרדים הוכרו לצורכי תמיכה ממשלתית כמערכת החינוך העצמאי; ואילו הזרם הכללי וזרם העובדים פסקו מלהתקיים ותלמידיהם עברו למסגרת החינוך הממלכתי. למרות שלא הצליחו לשנות את החקיקה, מורים מתוך זרם העובדים הקימו את ארגון המחנכים, ובמשך שנים אחדות ניסו לעסוק בעבודת חינוך ולפרסם חוברות הדרכה למורים ומאמרים בנושא. מאמץ זה להתערב בתוכני החינוך דעך תוך זמן קצר.
אנו יכולים למעט את המשבר במערכת החינוך בישראל
1- העדר הביקושים למקצוע ההוראה וזה נביע מהרבה סיבות , מעמד המורה, מבנה התעסוקה .....
2- האסטרטגיה הפדגוגית.
3- תוכניות הלימודים – לימוד 12 שנה על בסיס תכניות לימודים .
4- המגזר החרדי מתרכזים בלימודים שלהם על קודש ומעט לימודי חול
.5- תקציב החינוך העונה לאתגרים הניצבים בפני המערכת
למידע נוסף ויקיפדיהמנוף המרכז למידע יהודיידיעות אחרונות מערכת החינוך בישראל
תיאוריית ההתניה האופרנטית/ סקינר 1904-1990)
במסגרת הקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה ל ד"ר נוצר נטע בקשה לקרא הספר - פסיכולוגיה חינוכית. ד"ר ציפי בר-אל, פרק 3. תיאוריות ההתניה האופרנטית.לקראת בוחן . אחרי קריאת המאמר באמת היה מאמר מעניין שמכיל דוגמאות רבות המסייעות בהבנת התיאוריות. מאמר שמצא חן בעיני לכן רציתי לכתוב על כמה דברים שענינו אותי .
במאמר דבר סקינר על ההתנהגות הזוכה לחיזוק, תחזור על עצה, וכל התנהגות שבגינה נענשים- תוכחד.
חיזוק: גירוי המגדיל תדירות תגובה.חיזוק הוא עניין סובייקטיבי כלומר: לא כל גירוי משמש חיזוק לכל בני- האדם דג': קריאת ספר מהווה חיזוק רק למי שנהנה לקרוא, ואילו למי ששונא ללמוד מהווה עונש.
עונש: גירוי שלילי לא נעים המכחיד את התגובה, ניתן אפוא להכחיד תגובה בשתי דרכים: על ידי אי מתן חיזוק או ע"י ענישה
סוגי חיזוקים:
חיזוק חיובי- קבלת גירוי נעים המגבירה את התדירות בתגובה. חיזוק שלילי- הפסקת הגירוי בלתי נעים המגבירה את תדירות התגובה. חיזוק חיובי וחיזוק שלילי משפיעים באותו האופן- שניהם מגבירים את תדירות התגובה. ההבדל בניהם שחיזוק חיובי הוא נתינת דבר טוב וחיזוק שלילי הוא הפסקת דבר רע.
חיזוק מלא- כאשר כל תגובותיו של הלומד זוכות לחיזוק חיזוק חלקי- כאשר רק חלק מתגובותיו זוכות לחיזוק- ניסויים מראים שלמידה מתרחשת מהר יותר בתנאי חיזוק מלא- כשאנו רוצים ללמד ילד להגיע בזמן רצוי לחזק אותו בכל פעם שעושה זאת ולאחר שהלמידה התרחשה רצוי לעבור מחיזוק מלא לחלקי, לתת לו חיזוק רק בחלק מהפעמים.ניסויים מראים שתגובות שמחוזקות ע"י חיזוק חלקי עמידות בפני הכחדה.אז בשלב ראשון של רכישת ההתנהגות רצוי לתת חיזוק מלא ללומד, אך לאחר שההתנהגות נרכשה רצוי לעבור לחיזוק חלקי.
עיצוב התנהגות: בשיטה זו מחזיקים חלק קטן מההתנהגות המורכבת, ובכל פעם מחזקים נתח גדול יותר ממנה, עד שבסוף מחזקים את ההתנהגות המורכבת כולה. המורה לפי תיאוריה זו אמור לתאר את ההתנהגות הגלויה שהוא מצפה מתלמידיו עם תום הלמידה.ההבדל בין סוגי המטרות אינו רק סמנטי, אלא הוא מהותי שכן הוא מתייחס להתנהגות שהמורה יכול לבדוק אותה מיד בתום ההוראה, ולדעת אם מטרותיו הושגו או לא.ניסוח המטרות בצורה אופרטיבית עושה למורה "חצי עבודה" בכך שהוא מקל על בחירת שחטות ההוראה ועל דרכי הערכתה.
שימוש בחיזוקים:
התיאוריה האופרנטית מיושמת די בהצלחה לגבי התנהגויות פשוטות וגלויות, כמו למשל ללמוד להצביע, לשבת בשקט ולהגיע בזמן לשיעור.ישנם אנשים השוללים שימוש בחיזוקים על רקע אידיאולוגי טוענים שבני- אדם שונים מבעלי החיים, והם מופעלים ע"י מניעים פנימיים כמו למשל סקרנות, הצורך בהערכה ובשימוש עצמי ולא רק ע"י מניעים חיצוניים המכוונים להשגת תגמולים חיצוניים פרט לכך לטענתם, במתן חיזוקים יש משום שלילת חופש הבחירה של האדם.ישנם ששוללים שימוש בחיזוקים מטעמים פרגמאטיים טוענים שהנעה חיצונית עלולה לפגוע בהנעה פנימית.
להלן המלצות לשימוש בחיזוקים:
1. חשוב שהמורה יגדיר בדיוק את ההתנהגות המבוקשת שהוא מעוניין ללמוד . יש להתמקד רק בהתנהגות שהילד מסוגל לבצע ולהבהיר לו מה בדיוק מצפים ממנו.
2. החיזוק צריך להיות משמעותי ללומד, משהו שהוא באמת אוהב ולא הוא לא יהווה חיזוק.
3. החיזוק חייב להינתן מיד לאחר ביצוע התגובה הרצויה, ולא הוא לא יהיה יעיל, הדבר נכון במיוחד לילדים קטנים.
4. רצוי להתחיל בחיזוק מלא ולעבור לחיזוק חלקי, תגובה שזוכה לחיזוק מלא נלמדת מהר יותר, ותגובה שזוכה לחיזוק חלקי עמידה בפני הכחדה.
5. חשוב לחזק גם השתדלות ומאמץ ולא רק הישגים , תלמיד מוכשר שקיבל 90 במתמטיקה מבלי לטרוח והתכונן זקוק פחות לחיזוק מאשר תלמיד מוכשר פחות שהשקיע הרבה מאמצים וקיבל 60.
6. כדי שהתנהגות רצויה תשתרש, חשוב שכל המורים המלמדים את הילד ישתפו פעולה ויחזקוהו
7. רצוי להימנע מחיזוק קבוצתי כשלא כל חברי הקבוצה תרמו למטלה הקבוצתית
8. יש התנהגויות שקשה ללמד בבת אחת. במקרים אלה יש לבנות תכנית הדרגתית של למידת חלקי התנהגויות בשיטה שתוארה קודם- שחטת עיצוב התנהגות.
שימוש בעונשים:- סקינר ופסיכולוגים רבים ממליצים לא להשתמש בהם מהסיבות הבאות:
1. עונשים יוצרים תגובות רגשיות שליליות אצל התלמיד כעוינות, חרדה וכעס, המעכירות את יחסי התלמיד עם המורה ומפריעות להמשך הלמידה.
2. דיכוי ההתנהגות שבגללה נענשים מתרחש רק בנוכחות האדם המעניש. מורה השולח תלמיד למנהל שהכה את חברו, עלול לגרום שהתלמיד יפסיק להכות את חברו רק בנוכחות אותו מורה.
3. השפעת העונש היא לטווח קצר בלבד- כשהוא מוסר ההתנהגות עלולה לחזור.
4. העונש אינו מלמד את התלמיד מה עליו לעשות אלא מה עליו לא לעשות .
לדעת פסיכולוגים עדיף להכחיד התנהגות שלילית ע"י אי חיזוקה מאשר ע"י הטלת עונש. כך למשל עדיף להתעלם מהפרעותיו של תלמיד מאשר להעניש אותו. מי שמשתמש בענישה רצוי בצדה לתת חיזוק חיובי על התנהגות רצויה.
המלצות לשימוש בענישה:
1. ראשית, יש לברר מדוע הילד ביצע "התנהגות שלילית". אין טעם להעניש על התנהגות הנובעת מאי – ידיעה, דג: ילד לא הביא כסף לטיול כי הוא לא היה בכיתה כשהמורה הורה לתלמידיו.
2. לאחר בירור הסיבה להתנהגות השלילית נחשוב אם אין לנו ברירה אחרת פרט לענישה, במקרים רבים הילד מתנהג בצורה שלילית משום שלו ידענו להגיע אליו, להקשיב למצוקתו ולמצוא דרך הולמת להתמודד עמן. כשאנו פועלים מתוך כעס אנו עלולים לשגות ואף לפגוע בתלמיד.
3. אם כבר החלטנו שבמקרה מסוים נדרשת ענישה, יש לנהוג כך:
א. לעולם לא להעניש מתוך כעס
ב. להעניש קרוב ככול האפשר להתנהגות עצמה כדי שהילד יקשר בין העונש לבין המעשה.
ג. להעניש בפרופורציה למעשה
ד. העונש צריך להיות קשור הגיונית למעשה.
ה. לעולם לא להצמיד לילד תווית שלילת כמו "אתה ילד רע" אלא לגנות אך ורק את המעשה, ולהסביר לו מדוע המעשה שעשה אינו רצוי.
ו. יש להימנע מענישה קולקטיבית . "מתוך הספר - פסיכולוגיה חינוכית. ד"ר ציפי בר-אל, פרק 3. תיאוריות ההתניה האופרנטית"
מחקר איכותי
ניהול המשמעת בבית הספר ובכיתה : הבדלים מגדריים בין מנהלים ומנהלות בבתי-ספר יסודיים , מירי עטייה ויזהר אופלטיקה
ניתח התוצאות של המחקר : נטייה דומה של מנהלות/ים עלתה באפיון מרכיבי מלת משמעת והתנאים שיוצרים משמעת אפקטיבית. המנהלים הדגישו כדרך מרכזית להקניית משמעת בבית הספר את הציות לסמכות ולכיתתי בית הספר. הם דוגלים בגישה המסורתית למשמעת שלפיה המשמעת מתבטאת בציות מלא של הפרט לנורמות של החבר ומתאימות להשגת מטרות .המנהלים הדגישו על משמעת טובה את מקצועיות המורה ואת האתגר הלימודי שהוא מציב לתלמידיו כמטרה מרכזית . המנהלים הדגישו למידה, הישגים לימודיים והשגת מיומנויות קשורות ללמידה , לעומת זאת הדגישו המנהלות מטרות כלליות יותר מלמידה , יצרת אקלים חיובי , הפחתת אלימות והקניית מיומנויות חברתיות והתנהגויות ללומד כחלק מהיותו פרט בתוך חברה .המנהלות הדגישו שיתוף והסמכה לכללי המשמעת בבית-הספר , יחד עם החשיבות של הפגנת חום ואהבה לתלמידים כדרך למניעת בעיות משמעת ,הן תומכות בגישה הפרוגרסיבית כבסיס לבניית המשמעת , גישה המניחה כי התנהגותו של הפרט מושפעת בעיקר מן הקשר החברתי והקבוצתי שבו הוא פועל. מנהלים נבדלו ממנהלות בגישות ובדרכים להשגת משמעת בבית-הספר ובמטרות המשמעת והפונקציות שהיא ממלאת בתהליך החינוך בבית-הספר.המנהלים הדגישו שמטרות המשמעת העיקריות הן ביסוס תשתית לקיומם של תהליכי הוראה למידה תקינים בבית-הספר, לעומתם ראו המנהלות במשמעת אמצעי ליצירת אקלים בית-ספר חיובי , הפחתת האלימות בבית-הספר והכנת התלמידים לחיים כבוגרים בחברה .המנהלים הדגישו את הציות לתקנון את הצורך בקבלה מוחלטת של עקרון המשמעת בבית הספר , והמנהלות נקטו גישה משתפת יותר בהדגישן מושגים כמו שיתוף תלמידים בניסוח ככלי המשמעת , דאגה לזולת והסכמה .בקיצור מנהלים ומנהלות הדגישו מטרות שונות של המשמעת בבית הספר והבליטו דרכי מניעה וטיפול שונות בבעיות משמעת. כך, בעוד הגברים נקטו בגישה רציונאלית, המדגישה ציות לכללים, הרי הנשים נקטו בגישה משתפת, תוך הדגשת האקלים הבית-ספרי ומקומה של המשמעת בתהליך ההתפתחות של הילד כאזרח בחברה. הממצאים מתייחסים לשקופת עיני המנהלות/ים . המנהלים קשרו את המשמעת בית הספר בהצלחה בלימודים , בהישגים ממשיים בעבודה ובלימודים אז המטרות של המנהלים התקדמותם בהישגים לימודיים מדידים בבית הספר .המנהלות הגדישו במידה פחותה יותר את ההישגים הלימודיים כמטרה מרכזית והבליטו השגת יעדים בתחומים חברתיים ואישיים כעומדים בראש סדר עדיפות המורה , הן התמקדו בתחומים שעתידים להצליח אדם רגיש , נניח ואכפתי התורם לחברה , דמוקרטי וסובלני לזולת . לפי הממצאים והתוצאות אנו יכולים ללמוד ולדעת את התפיסות של המנהלות והמנהלים ודרכי לפתרון בעיות משמעת ומה היא התפיסה שלהם , מי מתאים יותר להיות מנהל גבר או מנהלת אישה , על פי התוצאות גישה שהפגינו מנהלות מדגישה את הדימוי האימהי בהוראה ומציגה חום ואהבה כתנאי בסיס לתקשורת טובה .
במהלך הקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה עם ד"ר נוצר נטע בקשה ממנו לקחת מאמר ולתת משוב למאמר בחרתי את המאמר אוטונומיה בית-ספרית למען יעילות ושיפור: מקרה ישראל . לאור המאמר עלו לי את המחשבות האלו
אני חושבת שאוטונומיה בית ספרית מפחיתה את השחיקה בקרב מורים. מורים יכולים לתת מכישרונם, מאהבתם ומהדברים החזקים אצלם לילדים. כאשר אתה עושה משהו מעצמך הנתינה היא גדולה ומשמעותית יותר. זה בסדר גם שיהיו תוכניות קבועות אך הצד האישי טוב לכולם. שילוב זה מנצח לדעתי, נושא האוטונומיה של מערכת החינוך בישראל הוא נושא שיש לו השפעה מריבית על שיפור מערכת החינוך. כמורה אני רואה את היתרונות הרבים של בית הספר בניהול עצמי, יתרונות המאפשרים הפעלת שיקול דעת בקבלת החלטות של בית הספר. יחד עם זאת, יש צורך עדיין בפיקוח של גורמים ממשרד החינוך , בכל נושא תכניות עבודה בית ספריות, מתוך מטרה של בקרה והערכה.תיאוריה שעליה מיושם רעיון של ניהול עצמי היא תיאוריה מאתגרת ומועילה למערכת כולה. הבעייתיות היא שאין קשר בין תיאוריה לביצוע בשטח ,אחת הבעיות היא שלמנהלים אין את הידע והכשרה היקפית לבצע את התרגום הפדגוגי לעולם הכספי, לכן התקציב מדשדש אחרי התוכנית הבית ספרית או יותר גרוע שאין קשר ביניהם.קושי נוסף הוא שבתי ספר הפכו להיות "צינור" של קבלת הכספים. אין אוטונומיה כמעט בכלום. למנהלים יש הרבה אחריות ומינימום סמכות. כל יוזמה ויצירתיות חייבת אישור מהרשות. דבר נוסף הוא שכל רשות חתמה על המסמכים באופן פרטני. אם רשויות יכולות פרש את זה אחרת ז"א שהמסמכים הם עמומים. עובדה זו מובילה אותי למסקנה שלפני שמעמיקים ברפורמה יש לטפל בסוגיות אלה הן ברמה המקומית והן ברמה הלאומית.על אף ההתנגדויות הרבות למדיניות זו בעיקר מצידם של בעלי סמכויות וכוח ברשויות והקשיים בהטמעה של התוכנית במע' החינוך אם מבחינה תקציבית ואם מבחינת יישומה בפועל.
אני בעד המדיניות בגלל העובדה שמוקד הניהול וקבלת ההחלטות בבית-ספר בניהול עצמי בתחומים הפדגוגיים, הארגוניים והכספיים הוא פנימי, כך נותנים לנו- המורים בשטח מרחב פעולה גדול יותר וסמכויות רבות יותר, מעבר לכך דבר זה משקף את האמון במנהל ובצוות ומעלה את רמת המורל והמוטיבציה לפעול .בנוסף, תרבות הניהול שלו גמישה ומתאימה את עצמה למידע חדש ולשינויים פנימיים וחיצוניים בסביבתו הארגונית בזמן קצר וביעילות, כך שמצד אחד בית הספר תמיד יהיה בתנופה קדימה וידחוף את תלמידיו להישגים גבוהים ומצד שני ע"י דיווח שוטף בפני הרשויות המרכזיות לגבי המטרות שהציב לעצמו, לגבי האופן שבו הקצה את משאביו וקבע את סדר העדיפויות שלו, ולגבי התפוקות החינוכיות והחברתיות שלו, ישיגו את הביטחון והיציבות שלו בית הספר זקוק!!!
לטעמי, בית ספר לא צריך להיות אוטונומי לחלוטין. צריכה להתנהל תרבות אשר נעה בין תרבות ריכוזית לתרבות אוטונומית. ישנן החלטות שצריכות להינתן "מבית" ע"י המנהל וצוות הניהול כיון שאין מי שמכיר את הטריטוריה ואת נקודות התורפה והחוזק של בית הספר טוב יותר מצוות זה. ולעומת זאת, ישנן החלטות אשר צריכות להינתן "מלמעלה" ע"י גורמים חיצוניים (משרד החינוך) כמו: תוכנית הלימודים ושעות ההוראה בכל מקצוע על מנת ליצור אחידות (שפה משותפת) בין כלל בתי הספר בארץ.
האינטרנט בעולם הערבי החל לצמוח בתחילת שנות ה-90, בשנת 1991 הייתה תוניסיה למדינה הראשונה באזור המחוברת לאינטרנט, לאחריה כווית (1992), מצרים, ואיחוד האמירויות (1993), ירדן (1994), כאשר סוריה וערב הסעודית דשדשו מאחור. שתי אלו התירו שימוש ציבורי רק לאחר שהיו ברשותן האמצעים הטכניים לפקח, לנטר ולהגביל פעילות זו בתחומן.( Deborah L. Wheeler, "The Internet in the Arab World: Digital Divides and Cultural Connections,", Royal Institute for Inter-Faith Studies, 2004.) אז היה זמין בעיקר בעבור משרדי ממשלה, אוניברסיטאות ומרכזי מחקר. במהלך השנים האחרונות התרחב השימוש ברשת וכיום כל המדינות מאפשרות לציבור הרחב גישה לאינטרנט באמצעות ספקים מקומיים. למרות שחדירת האינטרנט לעולם הערבי נמצאת בתהליך של צמיחה מתמדת, אחוז המשתמשים ברשת הוא מהנמוכים בעולם, למעט מדינות המפרץ,שם אחוז המשתמשים נע בין 6% (בסעודיה) ועד ל – 30% (באיחוד האמירויות). בשאר המדינות אחוז המשתמשים הוא כ – 5% מהאוכלוסייה. יש הגורסים שאחוז השימוש האמיתי באינטרנט במדינות ערב גבוה יותר 10% - 15% ,בעיקר משום שרוב הציבור משיג גישה לרשת באמצעות מחשבים ציבוריים, אוניברסיטאות, מכוני מחקר, מרכזים קהילתיים ו"אינטרנט קפה".
הסיבות לשימוש קל באינטרנט במדינות ערב
מדינות רבות במזרח התיכון מיישמות צעדים חריפים של הגבלת אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט. זאת בין השאר באמצעות חקיקה, פיקוח על התנהלות האינטרנט ועל פעילות המשתמשים, באמצעות ניטור פעילותם ומעצרם, חסימת אתרים וצנזורה של תכנים. הן מטעמים פוליטיים והן מטעמים מוסריים.
קליטת האינטרנט במזרח התיכון לוותה בשלל בעיות יסוד אשר עיכבו בתחילה את תפוצתו בקרבן; שיעור נמוך יחסית של הון אנושי אשר משמעו שיעור גבוה של אנאלפאבתים, לצד שליטה נמוכה בשפה האנגלית ובמיומנויות מחשב בסיסיות.
שיעור נמוך של התפתחות כלכלית אשר אינה מאפשרת רכישת הציוד הנדרש להתחברות לאינטרנט ותפעולו. הכנסה נמוכה מהווה גורם משמעותי בעיכוב הרחבת
תשתית תקשורתית וטכנולוגית לא מפותחת דיה כדי לאפשר פריסה נרחבת של אמצעי תקשורת וחדירת האינטרנט לרחבי המדינה. חשש הממשלים מאימוץ טכנולוגיות חדשות ובעיקר אלו שמקורן במערב ועל אחת כמה וכמה אותן המגבירות את תפוצת המידע במדינה ומאפשרות ביטוי לקהלים נרחבים.
אכן רבות ממדינות המזרח התיכון מגבילות כיום את אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט. כל אחת למידתה וכל אחת לשיטתה. עם זאת, נתונים שונים מלמדים כי האזור בכללותו ומדינות רבות בו, טרם מיצו את מלוא פוטנציאל חדירת האינטרנט.
אז אנו יכולים לפרט מספר סיבות לשימוש קל באינטרנט
1. היעדר תשתיות מתאימות- מחסור בקווי תקשורת גם בערים הגדולות אך בעיקר בכפרים המרוחקים מהמרכזים- שם מתרכזת רוב האוכלוסייה במדינות הללו.
2. עלות שימוש גבוהה- הכוונה היא גם לקניית מחשב וגם עלות החיבור לאינטרנט. רוב האוכלוסייה הערבית במדינות אלו נמצאות במצב סוציו אקונומי קשה ומחשב- שנחשב למותרות בחיים, אינו נמצא בהרבה בתים בעיקר בגלל סיבה זו.
3. אין מיומנות מספקת- השימוש באינטרנט דורש מיומנות בסיסית בהתעסקות עם מחשב, מה שלרוב האוכלוסייה הערבית אין, בעיקר בגלל הסיבה שכמעט ואין אתרים בערבית, דבר שמקשה על מעוטי ההשכלה שאינם דוברים אנגלית.
4. הגבלות מצד השלטונות- על ידי חקיקה, קנסות, טכנולוגיה לחסימת אתרים, מעקבים, מניפולציות מכוונות ואפילו טרור. המרכז הירושלמי לעניני ציבור ומדינההארץויקיפדיהדמוגרפיה פוליטית במדינות ערב במאה ה-20 MiddleEasterNet.com by Tal Pavel Ph.D
בחברה שלנו ובמערכת החינוך קיימת זכות יסוד של כל ילד וילדה – לביטחון אישי ותחושת מוגנות, לשמירה על הגוף, הבריאות הנפשית והרכוש – מפני כל פגיעה. עם זאת אנו פוגשים, תופעות שונות של חיכוכים, הצקות, קטטות, מכות ובמקרים קיצוניים איומים או אף תקיפות בנשק קר או חם. במערכת החינוך כמו בחברה כולה – מודאגים מתופעות אלה ופועלים בתוכניות שונות ליצירת סביבה ואקלים בטוחים יותר למניעת אלימות בבית הספר .
אנו יכולים להתמודד עם הבעיה מומלץ על ניסוח תקנון בית-הספר שבו יהיו שותפים גם ההנהלה והצוות החינוכי וגם ההורים. יעמדו על זכותכם להשתתף, להביע דעתכם ולהשפיע - באמצעות נציגי הכתה, השכבה או מועצת התלמידים. התקנון ישקף גם זכויות וגם חובות באי בית-הספר, צעירים כמבוגרים, להתנהגות נאותה מתוך כבוד הדדי ובטחון. ובכל מקרה אלימות בין תלמידים בתוך בית-הספר ומחוצה לו יערך בירור בין הצדדים, ישותפו ההורים ויוחלט על דרכי תגובה ופעולה. רישום נזיפה ביומן הכתה, הפחתת ציון במקצוע כלשהו . העברה זמנית לכתה נמוכה ו/או לכתה מקבילה ולא יעשה שימוש בענישה משפילה .במקרים קיצוניים ניתן יהיה להשעות או להרחיק לצמיתות ואף לערב משטרה. אלימות המוגדרת בהטרדה מינית – יטפל הצוות החינוכי/טיפולי בבית-הספר, גם במי שנפגע וגם בפוגע. הטיפול יעשה ברגישות ובמקצועיות ובשיתוף ההורים וגורמים מטפלים בבית-הספר ולעיתים גם מחוצה לו.
ולפי תוכנית משרד החינוך שר החינוך מציג תוכנית למיגור האלימות בבתי הספר: החמרת הענישה לתלמידים אלימים, סמכויות נרחבות למנהלים ולמורים, קביעת מדרג ענישה וקלות-יתר בעירוב משטרה לטיפול בתופעות אלימות . וזה לפי חוזר מנכ"ל הכולל חוקי ענישה מחמירים ביותר נגד אלימות ובעיות משמעת בקרב התלמידים. שר החינוך, גדעון סער, יקבלו בתי הספר סמכויות רחבות יותר בכל הקשור לטיפול בתלמידים אלימים. לפי התוכנית, צוות בית הספר יוכל לראשונה לפנות ישירות למשטרה כדי לדווח על מקרה אלימות ללא צורך בתיווך של פקיד סעד. כמו כן, יוחמרו העונשים לתלמידים ויוגדל משך השעייתם על עבירות שונות, ללא אזהרה מראש. הורים שירצו לערער על עונשים מסוג זה יוכלו לעשות זאת בכתב בלבד ובפנייה לוועדת ערר. אלימות לפי מדרג
הדרגה הראשונה שהגדיר משרד החינוך כוללת אלימות מילולית - איום, לעג על רקע גזעני, פגיעה בהורים -בפעם הראשונה. כמו כן, היא כוללת אלימות פיזית חד-פעמית. ההנחיות החדשות מחייבות את המורה הנוכח לטפל במקרה, ליידע את מחנך הכיתה, לעצור את האירוע, לערוך שיחת בירור, לתעד את האירוע, ליידע את ההורים, לקיים שיחה עם התלמידים המעורבים ולתת אזהרה.
דרגת האלימות השנייה כוללת אלימות מילולית חוזרת ונשנית, הטלת חרם, אלימות פיזית הנעשית בפעם שנייה, הצקות ומעשה בריונות חד-פעמי. העונשים במקרים אלה ניתנים לשיקול הדעת של בית הספר, בהם הורדת ציון בתעודה או הערה בסעיף ההתנהגות. בנוסף, יוכל בית הספר לבחור מתוך רשימת סנקציות אפשריות. בבית ספר יסודי ניתן להשאיר את התלמיד בזמן ההפסקה בהשגחת מבוגר. בכל שלבי החינוך ניתן להעביר את התלמיד לכיתה מקבילה באופן קבוע על פי החלטת מועצה פדגוגית. בבתי הספר העל-יסודיים יש להשעות את התלמיד ליום עד יומיים, בהתאם לחומרת האירוע. לפי ההנחיות החדשות, אלימות פיזית המתרחשת יותר מפעמיים מוגדרת כדרגה שלישית והחמורה ביותר. היא גם זו שגם כוללת חובת דיווח. על פי חוזר מנכ"ל החדש, יוכל מנהל בית הספר לדווח ישירות למשטרה על אירוע אלים, ולא דרך פקיד סעד. התנהגות זו כוללת גרימת חבלה חמורה לתלמיד במסגרת החינוכית, שכתוצאה ממנה נזקק הנפגע לטיפול רפואי. הדרגה החמורה מתייחסת גם למעשה אלימות או השחתת רכוש הנעשים תוך שימוש בחומרים, כלים או במכשירים מסוכנים, תקיפה גופנית שבה תלמידים נפגעים או שנגרם בה סיכון לשלומם וכן מקרי אלימות המתרחשים בהשפעת סמים ואלכוהול.
חוזר המנכ"ל מתייחס בהקשר זה גם מקרי אלימות קבוצתית שבה אדם נפגע או כאשר ישנו חשש לאלימות כזאת, בין אם מדובר בתלמידים או בקבוצות מעורבות של תלמידים ושל זרים. כך גם במקרים של סחיטת דמי חסות או הבטחת חסות ושמירה, עבירות של פריצה, גרימת נזק בזדון והצתה ונשיאת מכשירים מסוכנים. בנוסף, הוא מתייחס לפגיעה חמורה באמצעות האינטרנט, כמו התחזות, הפצת תכנים פרטיים מביכים, איומים, אלימות תלמידים נגד הצוות החינוכי ועובדי המוסד ועוד. כיום, במקרים מסוג זה חייב בית הספר לדווח להורי התלמיד האלים. אולם מעתה יוכל מנהל בית ספר יסודי להשעות באופן מיידי את התלמיד ליום או יומיים. מנהל בית הספר על-יסודי יוכל להשעות את התלמיד לשלושה עד חמישה ימים. באירועים המתרחשים בטיול, יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים לבתיהם, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי. במקביל להשעיה, על מנהל בית הספר וצוותו לבנות תכנית אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות, טיפול, מפגשים סדירים של הצוות עם הוריו, דמות מלווה בתוך בית הספר, מענה לצרכים לימודיים ועוד. במקרה של אירוע מדרגה שלישית יוכרז "מצב אירוע חמור" בבית הספר. לפי נוהל זה, המנהל נדרש לכנס ועדה פנים בית-ספרית לקביעת דרכי הטיפול באירוע, בהתאם להנחיות החוזר.
במקרה שאירוע אלימות מדרגה שלישית מתרחש בפעם השנייה, נקבע כי התלמיד הפוגע יושעה פעם נוספת ליומיים עד ארבעה ימים בבית ספר יסודי ולשלושה עד שמונה ימים בבית ספר על-יסודי. כמו כן, יוכל מנהל בית הספר לפנות למפקח הכולל כדי שיכנס וועדה, לא יאוחר משלושה ימים מהאירוע האלים. בוועדה זו אמורות להתקבל החלטות בנוגע לעתיד התלמיד, לרבות פתיחת הליך להעברתו למוסד חינוכי אחר.
בית הספר הוא זה שיקבע את מדרג התגובות המתאים לו מתוך טווח התגובות המוצע. לפי תוכנית משרד החינוך, ניתן יהיה להשתמש בחלק מהטווח כדי לבנות את מדרג התגובות בבית הספר. בחירת התגובה תהיה בהתאם להישנות ההפרה, בהתאם לגיל ותקבע מראש. ההנחיות החדשות מתייחסות גם למקרים בהם תלמיד מופיע ללא תלבושת אחידה או הופעה הולמת שנוגדת את תקנון בית ספר. מנהלים יוכלו לבחור בין רישום באזהרה לשיחת בירור עם ההורים. אם המקרה חוזר על עצמו, יקבל הדבר ביטוי בתעודה, באמצעות הורדת ציון או הערה, וייתכן שאף תמנע כניסת התלמיד לשיעור. החוזר גם מפרט מה אסור למנהלים ולמורים לעשות: חל איסור חמור להעניש תלמידים בכל צורה של ענישה גופנית. כן נאסר לנקוט ענישה משפילה, כמו לעג ועלבון. בנוסף, נאסר להעניש תלמיד באמצעות העברתו לכיתה גבוהה או נמוכה יותר, אלא רק לכיתה מקבילה. החומר נלקח מחוזר המנכ"ל של משרד החינוך
יעדי תוכנית התקשוב
התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 הינו מהלך שמטרתו להוביל לקיומה של פדגוגיה חדשנית בבתי הספר תוך הטמעה של טכנולוגיית מידע ותקשורת Information and Communication Technology-ICT)).
פדגוגיה חדשנית הינה שיטת הוראה ולמידה שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. במקביל לידע, התלמידים רוכשים מיומנויות שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21 (מיומנויות המאה ה-21) ההוראה מותאמת לשונות התלמידים, שוברת מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר ועושה שימוש ככל שניתן בטכנולוגיה כדי לקדם את תהליכי ההוראה הן ברמה הפדגוגית והן ברמה האדמיניסטרטיבית.
עקרונות חינוכיים בהם לטכנולוגיה ערך מוסף בשיפור הוראה-למידה
1. הכנת בוגרי המערכת למאה ה- 21
כישורי בוגר מערכת החינוך במאה ה- 21 הם קודם כל הבנה ושימוש מושכל בטכנולוגיה להתפתחות והעצמה אישיים. לשם כך יש לשלב זאת בכתה בשגרת הלמידה:
שימוש בטכנולוגית מידע ותקשורת להקניית עיקרי מאפייני בוגר החינוך החדש תוך חשיפתו לאתגרים לימודיים אישיים וקבוצתיים הדורשים יוזמה, סקרנות, וחקר, ומעורבות אישית וערכית. כל זאת באמצעות הנגישות למידע ואינטראקציה בינאישית:
דרכי חשיבה (יצירתיות וחדשנות' חשיבה ביקורתית ומערכתית, זיהוי ופתרון בעיות, קבלת החלטות; למידה כיצד ללמוד, מטא-קוגניציה).
דרכי עבודה (אוריינות תקשורת; שיתוף פעולה -עבודה בצוות).
אמצעי עבודה )אוריינות מידע ואוריינות טכנולוגיה מצויה).
חיים בעולמנו ) אזרחות טובה וערכית – מקומית וגלובאלית; מסוגלות לחיים וקריירה; אחריות והתנהלות אישית וחברתית(.
2. מענה לשונות בין תלמידים
מענה למציאות חינוכית בה לומדים רבים בכתה, בעלי מגוון כישורים ויכולות ניתן לתת באופן יעיל, מבלי לפגוע בלומדים בעלי צרכים מיוחדים ואחרים, באמצעות טכנולוגיית מידע ותקשורת:
שימוש בטכנולוגיה כמענה לכתות הטרוגניות רבות תלמידים.
לימוד פרטני כמענה לצרכי לומד בקבוצה הטרוגנית, במליאה בכתה, ובקבוצות למידה שיתופיות, באמצעות מגוון מולטימדיאלי ומגוון חומרים מקוונים.
מענה לאינטליגנציות שונות באמצעות דרכים שונות (חזותי וקולי לצד הטכסט) להנגשת חומר לתלמידים (סגור, מובנה, פתוח), בקצב שונה, בגודל, צבעים ורמות למידה שונות של לומדים בסביבה מקוונת.
3. הוראה-למידה שיתופית
כישורי שיתופיות, שהם מיומנויות בינאישית לעבודה משותפת, קבלה ונתינה, התנהגות ערכית בינאישית, היא היסוד לכל התנהלות של אזרח בעידן הנוכחי. על מערכת החינוך ליישם שיטות הוראה-למידה המושתתות על שיתופיות ועבודת צוות כחלק מרכזי בלמידה העדכנית. טכנולוגיית השיתוף קבוצתי-חברתי היא כלי הכרחי בהנחלת מיומנויות אלה, שרבות מהן ייחודיות לעידן הדיגיטאלי, שהפך למרכז חייו של כל אזרח:
הוראה "בגישה השלישית של החינוך- קהילה מבנה ידע" המשלבת מיומנויות המאה ה- 21 כיזמות, חקר, חשיבה גבוהה ועבודה עצמאית ועבודת צוות.
יישום 3 מודלים מרכזיים של הוראה: פרונטאלי, אישי ולמידה שיתופית כקהילה מבנה ידע.
עידוד רצף למידה ומעברים על ידי תקשורת בין קבוצות הלמידה, ומידע לימודי נגיש.
שילוב הלומדים בהוראת חבריהם בהוראת עמיתים כחלק מהלמידה השיתופית בקבוצת הלמידה, או בין קבוצות למידה.
סביבת למידה מקוונת הופכת את ה"כיתה" להוויה חינוכית-לימודית המלווה את הלומד לאורך כל שעות היממה, לאורך כל שנות לימודיו במערכת החינוך. הפעלת הוראה-למידה באתר לימודי (אתר כתה/מקצוע/אחר) כסביבת למידה, הכוללת למידה אישית ללא תלות בזמן ומקום, למידה מרחוק, ושיתוף קבוצות למידה ללא הגבלת המרחק.
הנחלת מיומנויות תקשורת, ושילוב אינטראקציה באופן שגור של לומד-חומר, לומד עם לומדים אחרים ולומד –מורה.
4. הבניית ידע באמצעות סימולציה וחקר
הבניית ידע (קונסטרוקטיביזם), אוריינות מידע ואוריינות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) הם מרכז כישורי הלומד במאה ה- 21, שיש לפתחם ולהנחילם:
טיפוח אוריינות מידע ואוריינות ICT (שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת) לשם הבניית ידע באמצעי למידה עדכני – "קהילה מבנה ידע" בה הלומדים מבנים את הידע הלימודי בהנחיית המורה/ים.
פעילות אקטיבית עם מידע נתון ומידע שיש לאתר ולזקק לתוצר. כל זאת תוך כדי משחק, התנסות תוך ניסוי וטעייה, חקר וגילוי.
אוריינות מידע:
נגישות והערכת מידע: ניגש למקורות ביעילות ובזמן קצר; הערכת ובקרת מידע
ניהול מידע: שימוש במידע לשם הפצה או פתרון בעיה; ניהול מידע ממקורות שונים
מודעות אתית וחוקית לכל הקשור לנגישות, שימוש והפצת מידע
ארגון מידע ועיבודו באמצעות מסדי נתונים, כלי מיפוי וארגון, כלים לעיבוד מידע טקסטואלי וכמותי המפנים את הלומד לחשיבה, לבניית מפות של מושגים ומשמעות בכלים מקוונים ייעודיים לשם כך, מציאת הקשרים, הסקת מסקנות ופיתוח תובנות.
מגוון דרכי הצגת וייצוג מידע, פרסום והפצה. דרכים שונות ליצירת תוצרים ולעשות דברים משמעותיים בידע שנבנה: הדגמת תהליכים, פיתוח עמדה והגנה עליה, הפקה, פרסום והפצה.
שילוב מתודות חשיבה במהלך השיעור, בדיון ובלמידה האישית או הקבוצתית גם מחוץ לשיעור הוא אבן פינה של ההוראה המיטבית. התמקדות בדרכי חשיבה גבוהה כדרך לימוד שגרתית, והימנעות עד כמה שזה רצוי בהקשר הלימודי, ממטלות טריוויאליות, שאינן דורשות חשיבה, אלא שינון ופעילות טכנית. חשיבה גבוהה מתמקדת. ניתן לשלב זאת ביעילות רבה בעבודה במרחב מקוון, הדגמות בכתה חכמה, בפעילות החקר של הלומדים:
יצירתיות וחדשנות
מטא-קוגניציה – למידה על הלמידה
תכנון, ניטור ובקרה של תהליכי חשיבה
מיומנויות חקר, שהם הבט למידה בהבניית ידע שיש לשלבו במהלך כל פעילות לימודית-חברתית: השוואה, הסקה, זיהוי רכיבים וקשרים, מיון, שאילת שאלות, העלאת מגוון נקודות מבט, העלאת אפשרויות מגוונות לצורך פתרון בעיה, השערה, בידוד משתנים, ייצוג המידע ו/או הידע בדרכים מגוונות, ביקורתיות הידע, טיעון הצדקת הידע והערכתו , סינתזה (מיזוג מרכיבים לשלם) ויישומה, מיומנויות בירור מעמיק.
5. הנעה ללמידה
אחת מאבני היסוד של חינוך מיטבי עדכני היא מוטיבציה ללמידה ותפיסת חיוניות הלמידה ומערכת החינוך בעיני הלומד והקהילה כחלק התפתחות הלומד. מוטיבציה זו משקפת את רלוונטיות מערכת החינוך והלמידה לחיי הלומדים ולחברה.
לשם כך יש להפוך את הלמידה לחלק בלתי נפרד ואוטנטי בחיי הלומדים: לשלב קודם כל את טכנולוגית המידע והתקשורת, המצויה ומעצבת את הסביבה האוטנטית בה מצויים הלומדים, ובכך לגרום להפיכת העולם החינוכי לחלק בלתי נפרד מעולם הלומדים, כשהתנהלות חייהם הפרטיים היא המשך טבעי ואוטנטי של התנהלות הלמידה בקבוצת הלמידה:
שימוש בסביבת הוראה למידה בכתה עדכנית, בטכנולוגיות שהלומדים מתנהלים בהם בחייהם האישיים.
שימוש בסביבות הוראה-למידה חוצי-גבולות מרחב וזמן, באמצעות שיטות תקשורת עדכניות, גישה ואקלים לימודי ברוח העידן הדיגיטאלי בו מתנהלים הלומדים
שימוש בכלים שיתופיים-חברתיים בהם מצויים הלומדים גם להתנהלות למידה והוראה
שימוש במתודות הוראה-למידה עדכניות בה הטכנולוגיה היא סביבה לימודית בלתי נפרדת לצרכי העצמה אישית, מיומנויות חשיבה וחקר, ומימוש לומד עצמאי, בעל הנעה אישית להצלחה ותפיסה ערכית חיובית לביות חלק יצרני ותורם בחברה.
6. ניהול למידה, משוב, הערכה, בקרה
כל פעילויות בקרה, הערכה וניהול מוסבות כיום לכלים דיגיטאליים. כך גם על ניהול הלמידה – LMS, להתנהל. לשם כך יש לספק למערכת החינוך ולמורים בפרט כלים ייעודיים לשם כך, שללא כלים אלה, הוראה-למידה נותרת מיושנת, מסורבלת, ובעיקר לא יעילה:
התנהלות בפורטל חינוכי בית ספרי הכולל: מרחב פדגוגי, מרחב ארגוני-מוסדי, מרחב חברתי ומרחב אישי.
ניהול מבחנים, מאגרי חומר לימודי ופעילויות לימודיות במרחב המקוון .
הערכה מקוונת: מיפויי תלמידים, הערכה, מעקב בקרה אחר התקדמות הישגי התלמידים.
הפקת דוחות בקרה בזמן אמת בראיית של תלמיד ובחתכים של כיתה.
תיק תלמיד דיגיטלי (מנוהל ע"י המורה) הכולל את כל מסמכיו, עבודות, תעודות, תיעוד הלמידה של כל לומד, תיעוד התפתחות הלומד, תיעוד משובי מורה.
ניהול למידת התלמיד באמצעות סביבות מקוונות של תלמידים- "מחברת דיגיטלית", פורטפוליו דיגיטלי, ארכיון עבודות, מטלות וכד'.
תעודות ממוחשבות, רישום מעקב ארגוני אחר תלמידים (מנב"ס).
הערכה דינמית באמצעות כלים מקוונים ייעודיים: הערכת המיומנויות החדשות הנדרשות והנרכשות (כמו אוריינות ICT) , עדכון מתמיד של דרכי הערכה משימות ביצוע, פעילויות מקוונות, תוצרי הבניית ידע של תלמידים וכיו'ב.
החומר נלקח מתוכנית התקשוב משרד חינוך
מנהל בית ספר הוא מנהיג חינוכי המקדם הצלחה של כל התלמידים באמצעות עיצוב , עידוד, פיתוח ויישום חזון למידה משותף עם קהילות בית הספר ונתמך על ידה .
החזון הוא התמונה המיטבית העתידית של בית הספר כפי שהוא רואה את עצמו לאור השקפת העולם שלו ושלמימושה הוא מחויב . בספרות הניהול תופס נושא החזון הארגוני מקום נכבד . סבור שחזון ארגוני משותף המתווה את הכוון ואת הדרך שבה יש לפעול כדי שהארגון יהיה במיטבו חיוני לתפקוד איכותי של ארגונים . בספרות העוסקת בנושא המנהיגות ניתן לחזון משקל רב ,עד כדי טענה שהצלחתה מנהיג או כשלונו היא תלוית חזון .
חזון בית ספרי מהווה מוקד חשוב בחיי בית הספר. החזון מאפשר לקידום של אנשים סביב רעיון, ומגדיר את ייעודו של בית הספר. הוא נחשב למרכיב חיוני בהצלחה של ארגונים וכמאפיין של בתי ספר אפקטיביים. חזון מוגדר כתמונה עתידית של הארגון הבית ספרי. הוא מהווה הזדהות והשראה, מעניק למונהגים תחושת שותפות וגאווה, מניע אותם למעורבות ולמחויבות, ומדרבן אותם להפיק ביצועים איכותיים, מעבר לרגיל ולמצוי. החזון הוא מתודיקה של בית הספר ומשמש ציר מרכזי שלו, כרציונל לעשייה. הכרה בנקודה זו תוביל אותנו לבחון באיזו מידה המנהיגות של מנהל בית הספר תורמת לתהליך החינוכי ואכן חזון המנהל מתממש בפועל.
חזון ביה"ס ומטרותיו :
החזון ומטרותיו גובשו בשיתוף צוות בית הספר ובשיתוף פעולה עם ההורים ,המנהל וצוותו:
כל תלמיד יכול- התלמיד מסוגל וזכאי להגיע להישגים גבוהים ולמיצוי יכולתו ייחד אתנו.
קהילה מוגנת- אני מאמינה בטיפוח קהילה מוגנת, תומכת ומשתפת פעולה חיובית עם הנהלת ביה"ס על מנת להשיג את המטרה של כולנו.
אני מאמינה ביצירת אוירה של חום ואהבה כבסיס לעיצוב התלמיד המכיר בערך עצמו ומשתלב בסביבתו.
אני מאמינה כי פיתוח תחושת שייכות ונאמנות לכל תלמידי ביה"ס הוא לב ליבו של תהליך צמיחה והתפתחות רעיונות למציאות העתידית.
אני מאמינה בקשר בין האדם לסביבתו ובטיפוח זיקה לקהילה כדי להיות מעורבים בתהליך החינוכי.
אני מאמינה בייחודיות שלנו, תלמידים,הורים ומורים ובאפשרות לממש את מטרותינו המשותפות תוך מעורבות ושיתופיות והפריה הדדית .
אני מאמינה במתן הזדמנות למימוש יכולתו של הפרט תוך שאיפה למצוינות אישית.
אני מאמינה לעודד את תלמידינו להיות לומדים בעלי מכוונות עצמית , לגלות יוזמה, סקרנות ויצירתיות.
ניסוח ומיקוד החזון:
הגדשת שעות לימוד מעבר למה שמקצה משרד החינוך לכול נושא ע"י התחברות לגופים מקצועיים (לב"ם, חומש, וכ"ו).
קשר בין כל תלמיד וצוות המורים באמצעות התקשורת המתקדמת (מייל).
הערכי: לחנך אדם אוהב אדם, להעניק שיווין הזדמנויות לכל תלמיד ולאפשר לו להתפתח על פי דרכו.
כבוד לכל אדם - תלמידים , חברים לצוות , הורים , גורמי קהילה.
מצוינות - מיצוי הפוטנציאל של התלמידים ושל הצוות , מקצועיות ולא בינוניות.
אמינות - הגינות , יושר, דוגמה אישית, המנהל וצוותו.
אחריות אישית – התמדה ועקביות, המנהל למורים והמורים לתלמידים.
שותפות וצוותיות – עבודה בצוות ואחריות כוללת ופזור סמכויות.
שייכות וקשר - לביה"ס , לקהילה .
הפיכת החזון למוחשי:
פיתוח עבודתנו כצוות חינוכי , הרחבת הידע ושיפור היכולות שלנו , העצמת תפקידנו במגוון תחומי העשייה שלנו : בחינוך , בהוראה , בתקשורת הבין-אישית , בארגון ובניהול.
העלאת ההישגים של כל אחד מהתלמידים ושיפור היכולות שלהם להתפתח בתחומים השונים: הלימודי , הערכי- מוסרי ,החברתי והרגשי. טיפוח אקלים מיטבי וחיזוק תדמיתו של ביה"ס.
לראשונה בהיסטוריה של האינטרנט:The Internet Corporation for International Names and Numbers (ICAAN) האחראי על הקצאת מתחמי כתובות IP, נתן אור ירוק שלוש מדינות ערביות: מצרים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, לשם זיהוי כתובות אתרי אינטרנט באותיות ערביות, ושבר בכך את המחסום שכפה האלפבית הלטיני על כתובות אתרים.
על פי ההחלטה החדשה, יוכל כל אזרח ערבי בעתיד הקרוב לזהות כתובות של אתרי אינטרנט בערבית. השמות "סעודיה", "אמירויות" ו"מצרים" באותיות ערביות, כבר התווספו לסוף שמות של אתרים ממדינות אלו, במקום השימוש באלפבית הלטיני בסוף הכתובת: sa עבור ערב הסעודית ו-eg עבור מצרים, למשל.
המטרה: להגדיל את השימוש באינטרנט
לדברי מומחים בתחום האינטרנט, המטרה הראשונה הינה שימוש בשפה הערבית באינטרנט בכתובות אתרים וכתוצאה מכך יגדל מספר משתמשי האינטרנט דוברי הערבית. יצויין כי שיעור השימוש באינטרנט במדינות ערב עומד כיום על שיעור ממוצא של 20%.
בקרוב – תווים בסינית וטמילית לכתובות אתרים
ארגון ICANN פרסם אישור סופי עבור ארבע מדינות; סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ורוסיה להתחיל להשתמש באותיות ערביות וקיריליות לשמות אתרי אינטרנט. הארגון עדיין בוחן את עמדתו ביחס ל-21 בקשות ממדינות שונות לתחילת שימוש במספר שפות, בכלל זה סינית, סינהלזית, תאית, וטמילית בשמות אתרי אינטרנט.
מדוע העדיפו בארגון הבינלאומי את מצרים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לזיהוי כתובות אתרי אינטרנט בשפה הערבית ?
סעודיה – מדינה מרכזית בתחומי הדת במזרח התיכון וביחס למקומו של האינטרנט.
מצרים – מדינה בעלת תפקיד מוביל של מנהיגה פוליטית אזורית ומהווה מעצמה מזרח תיכונית מבחינת כמות אוכלוסייתה.
איחוד האמירויות – מעצמה כלכלית ערבית בדגש על אימוץ טכנולוגיות חדשות (דוגמת האינטרנט) ושימוש בו לשם התפתחות כלכלית.
קיימת סיבה נוספת לבחירה בשלוש. הדבר קשור בשיעור השימוש באינטרנט במדינות אלו:
איחוד האמירויות – מובילה את המזרח התיכון בשיעור השימוש באינטרנט, העומד על 74% מתוך אוכלוסיה של 3.5 מיליון תושבים.
ערב הסעודית – אחת המדינות הגדולות באזור מבחינת מספר משתמשי האינטרנט (7.7 מיליון משתמשים). מנגד, שיעור המשתמשים באינטרנט מכלל האוכלוסיה נמוך בהרבה בהשוואה לאיחוד האמירויות ועומד על 27%.
מצרים – מספר משתמשי האינטרנט גדול בלמעלה מפי שניים מאשר בערב הסעודית ועומד על 16.5 מיליון משתמשים, אולם שיעור חדירת האינטרנט למדינה פחות במערב הסעודית ואיחוד האמירויות ועומד על 21%.
בעקבות קריאת המאמר של סוזן סמל "בית הספר המדינה והעיר הפרדיגמה המתקדמת " בקורס סוגיות במדיניות החינוך פרופ' וולנסקי עמי -המאמר נכתב בשפה האנגלית – רציתי קודם כל לתת תקציר למאמר אח"כ לתת הדעה שלי וההתייחסות למאמר
הוקם בית הספר ע"י קרלין פארט 1914 להורים שחיפשו לילדיהם מסגרת אחרת חוץ מבית הספר הרגיל והוא חולק ל 3 קבוצות גיל גן עד ב' , חטיבת ביניים ג' – ה' והתיכון מ ו' – ח' . התלמיד היה שותף פעיל בקהילה הבית סיפרית ולא להפך , בהתחלה בית הספר היה למשחק , המשחק מאפשר התנסויות חדשות( דיואי ) התלמיד לומד בצורה יותר טובה כשהוא מתנסה ומגלה דברים בעצמו . לא הייתה התעניינות כל כך בהתחלה לאוכלוסיה בטענה שבית הספר לא מכשיר את התלמידים למיומנויות הנדרשות בבית ספר רגיל . מודל בית הספר התבסס על התיאוריה של דיואי .האמינה שילדים צעירים צריכים ללמוד מהתנסויות מהסביבה . כשיגדלו השקפת עולמם תתרחב ואז נציג להם משימות וחומרים וזה ע"י תוכנית מובנת מראש . התפקידים בבית הספר חלקו לפי גילים התנסות ויישם . משמעות מודל זה היה חברה של ילדים צעירים המעורבים בלמידה שלהם. פארט החליטה את ארגון בבית הספר שהכיל חברים שלמדו בבית הספר והם היו הצוות , והיא הייתה המחליטה על הניהול ללא ויכוח וזה לא הצליח הרבה מורים ברחו מבית הספר .ג'ון וינסון מורי הושפעה מדרך של פארט האמינה " כל ילד נורמאלי נולד עם אומץ, סקרנות , רצון לחקירה לגלות ולנסות דברים בעצמו , הוא בוחן ומתנסה עם הכול ע"י חיקוי וזו הדרך שלו להתפתח ". ועל בית הספר לספק סביבה שבה נתנה לילדים לבחור את החומר שהם רוצים ללמוד והיא המשיך בדרך של פארט .נתנה לצוות האחריות לעבוד אבל " ניתן לעשות כל מה שתירצה כל עוד תוכל להצדיק את מעשיך ".בית הספר לא הצליח ראו שבית הספר הזה לא טוב לא מלמד קריאה , מקבל תלמידים עם לקויות למידה .קטלין הולץ גם המשיכה בדרך של פארט והיא הצליחה ב 1981 נעשה שינויי בתוכנית הלימודים והכניסו דברים להצלחת הלימודים יותר , בית הספר נישען על העבר אך יחד עם זאת מתקדם .
ההתייחסות למאמר : לפי דעתי זה בית ספר העונה על צריכים לילדים שיש להם בעיה בלימודים – לא מתכוונת עם צרכים מיוחדים – הם לומדים יותר טוב בהתנסות וזאת דרך טובה להכין אותם לעתיד .יש דברים יותר מעניינים בחיים שצריך לילד ללמוד אותם חוץ מה שיש בספרים . יש דברים שלומדים אותם בתוכנית הלימודים לפי דעתי לא מעניינת ולא צרכים אותם בחיים שלנו ,אז למה נלמד אותם ולמה נכניס אותם לראש התלמידים , הרבה חומר ונשאר חומר קטן בראש. למשל במתמטיקה יש הרבה דברים שאנחנו לא צריכים אותם בחיי יום יום ( כמו נגזרות ....) לא כל תלמיד צריך אותם בחיים . ועוד יש הרבה דברים . וגם עובדה אם אתה מלמד תלמיד דבר דרך ניסוי לעולם לא ישכח אותו .הפדגוגיה התבססה על הרעיון שילד צריך דרך החוויה וההתנסות, הלימוד באמצעות ההתנסות מעודד את הילד לחקור, לשאול ולפתור סוגיות. מטרתו של חיקוי המציאות הינה לדרבן את הילדים לחקור, לעבוד באופן עצמאי ובשיתוף פעולה, לשאול שאלות ולמצוא להן תשובות ופתרונות, לנהל מחקר ובכך להפוך ללמדנים עצמאיים. הילדים לומדים להעריך עצמם, אחרים, רעיונות, כישורים, אחריות ועבודה קשה. הם חשים את הסיפוק בחשיבה ועשייה יצירתית בכל האמצעים. כל ילד זוכה להתפתח עפ"י הקצב האישי שלו. כל ילד יוכל לגלות את הריגוש והמשמעת שבלימוד ולגלות בתוך עצמו תחושה עמוקה של יושרה אישית. הלמידה המשמעותית שגורמת להנאת התלמיד והנעתו היא גורם מעודד אותו ונותן לו מוטיבציה ללמידה. מערכת החינוך היום דואגת בהקניית ידע ,אינה מאפשרת מספיק גירויים אינטלקטואליים לילדים, מה שמעניין אותה איך התלמיד ידע החומר אבל האם השיטה הזאת מתאימה לכולם והאם היא נותנת מקום לשילוב ולגיון הדרכים שיתנו חוויה לתלמיד ובטחון עצמי?המטרה שלנו היא לפתח את התלמיד ולתת לו הכלים והדרכים להתגבר על כל מידע בתחום מסוים-אם אנחנו דואגים לתת לילד את האופציות והדרך הקרובה לו מה שמעניין אותו הוא איך להשתלט על הדברים בדרך נעימה שתגרום לו לאהבת כל נושא וזה בטח תלוי במה אנחנו מסייעים לו והאם יש לו את הכלי לבחירת הדרך הנכונה לפתור ולגייס המידע. בהתייחסות למאמר ומתוך אמונה הילד במרכז ועלינו להמציא ולאפשר כל האמצעים והכלים בכדי שיוכל ללמוד ולהתקדם ולפתיח חשיבה דרך ניסיון וחוויה. ולהתייחסות המנהל למורים לדעתי המנהלת מוריי היא מסוג המנהיגים הזמניים, היא לא יכולה לנהל בית ספר לבדה כמו שאי אפשר להחזיק שלושה אבטיחים ביד אחת ובכך היא טעתה ובגדול כי עידנו של המנהל הרודן להחזיק את בית הספר בכוח חלף מזמן וצריך לחפש דרכים אחרות אשר יתבטאו בשיתוף פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים החל מסגל ההוראה , המנהל צריך לגלות סובלנות כלפי המורים, לשמוע דעות חלוקות על שלו ולתת למורה חופש לבחור ולהחליט לפי השיקול שלו , כי בדרך זאת המורים ירגישו שייכים לבית הספר ולא מאוימים ,יתרמו יותר והלמידה תהיה מהנה בשבילם ובשביל התלמידים .המנהל גם צריך להתייחס למורים בכבוד ובמיוחד מול התלמידים כי בכך הוא יעודד אותם לכבד אחד את השני , לכבד את המורה ובנוסף לכבד את המנהל שהוא הדמות שאמורה להיות מודל לחיקוי בבית הספר .אין לי שום צל של ספק שכולנו מורים, הורים, משרד החינוך וגורמים נוספים מתעניינים לטובתו של התלמיד כאשר כולנו אומרים, מנסים, עובדים ומתכננים שהתלמיד הוא במרכז וכולנו צריכים לפעול לטובתו.לכן דרושה תוכנית לימודים שבעיקרה התלמיד הוא החושב, העובד, המייצר, הפותר, המציע והמתכנן רק כך התלמיד יהיה במרכז.
במסגרת הקורס "התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית בישראל" עשינו עבודה על ההתנגשיות במדינת ישראל בזמן החיפוש על נושא עבודה וחומר בחרנו לכתוב על המיעוט החי במדינת ישראל לכן בחרתי לכתוב בפוס על הנושא הזה.
אנו חיים במדינה שיש בה מעל ל–90 קבוצות אתניות אשר חיים במקום קטן וצר ולכל אתונה את החינוך , ההתנהגות ואת הדת שלה. בתוך ישראל חיים ערבים שיש להם עדות שונות שחיים באותו כפר או באותה עיר מוסלמיים נוצרים ודרוזים . יש הרבה כפרים וערים בצפון הארץ שחיים ביחד שתי עדות או שלוש עדות .
הנוצרים בישראל
הנוצרים בישראל הם תושבי ישראל בני הדת הנוצרית, לכיתותיה השונות. כשני אחוזים מקרב אזרחי מדינת ישראל, הם נוצרים. מספרם נאמד בכ-151,600 איש בסוף שנת 2007. מתוכם 121,700 הם ערבים נוצרים והשאר הם נוצרים שאינם ערבים, חלקם בני משפחה מדרגה ראשונה של יהודים שעלו לארץ במסגרת חוק השבות, חלקם מהגרי עבודה או חברי סגל כנסייתי קבוע וחלקם בני קבוצות אתניות לא-ערביות (ויקיפקיה ) .את הנוצרים בארץ ישראל ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות.
"קדומים" כלומר שייכים לעדות קדומות - צאצאי קהילות נוצריות שהיו במקום לפני הכיבוש הערבי, רובם משתייכים לכנסיות מונופיזיטיות ואורתודוקסים .
"בינוניים", רובם קתולים , מתנצרים מקרב האוכלוסייה המקומית לאחר מסעי הצלב וחברי סגל כנסייתי קבוע .
"חדשים" - נוצרים שהיגרו לארץ ישראל מסיבות שאינן קשורות לדת וצאצאיהם, במידה והצאצאים נוצרים ומתנצרים שהתנצרו במאה ה-19 ובמאה ה-20 לכנסיות הפרוטסטנטיות. (ויקיפדיה)
המוסלמים בישראל
מוסלמים מהווים כיום בסביבות ה-16% מן האוכלוסייה בישראל האסלאם אינו אחת מהדתות המוכרות בישראל עקב סיבות היסטוריות. בזמן השלטון העותמאני הוכרו דתות המיעוט, אך הדת השלטת לא קיבלה הכרה רשמית
דמוגרפיה: המוסלמים בישראל מתחלקים בין שלוש קבוצות עקריות אוכלוסייה: הערבים, הבדואים והצ'רקסים .כ-75% מהערבים בישראל הם מוסלמים, רובם סוניים. כ-10% מהם הם בדווים. שבטים בדויים אחדים משרתים בצבא הישראלי. הקהילה הצ'רקסית הקטנה מונה כ-3000 איש, ומכילה מוסלמים סוניים אשר במקור הגיעו מהקווקז בסוף המאה ה-19 ויושבו בגליל על ידי הרשויות העות'מאניות.רוב המוסלמים בארץ חיים בגליל, בנגב ובמשולש.(ויקיפקיה )
בשנת 1949 המוסלמים בישראל היוו כ-10% מהאוכלוסייה. מאז קום המדינה תמותת התינוקות באוכלוסייה המוסלמית הישראלית ירדה מ 46.4 לכל 1000 לידות, ל 10.
מקומה של ארץ ישראל באסלאם : ירושלים היא המקום השלישי בעולם בחשיבותו למוסלמים אחרי מכה ואל-מדינה אשר בערב הסעודית מסגד אל-אקצא (הר הבית) ממנו מאמינים המוסלמים שמוחמד עלה לשמיים. האמונה הזאת, קיימת לא רק בקרב המוסלמים הפלסטיניים, אלא גם בקרב כל המוסלמים ברחבי העולם, מרימה את החשיבות הרוחנית והדתית בעיניים של כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא הסמוך לו. משום כך הם רגישים במיוחד לעובדה כי השליטה על האתר כיום היא תחת שליטת מדינת ישראל, על אף שהרשויות בישראל נמנעו עד היום מלהניף את הדגל הישראלי בתחום של המקדש, אשר השליטה עליו שייכת באופן רשמי לוקף האיסלמי, הגוף המנהלי המוסלמי אשר אחראי כיום לתחום הר הבית. (בעבר, היו מקרים אחדים בהם יהודיים ישראלים קיצוניים ניסו להניף את הדגל הישראלי במקום, אך המשטרה הצליחה מאז למנוע מכך לקרות).(ויקיפקיה )
הדרוזים בישראל
הדרוזים בישראל מתגוררים ב: גליל, כרמל, גולן, ועוד ישובים מעורבים . החברה הדרוזית בישראל היא חברה כפרית לאו דווקא חקלאית.רובה המוחץ של האוכלוסייה הדרוזית (98%) בישראל מתגורר ב-21 כפרים. בדרך כלל מאוגד כל כפר דרוזי תחת רשות מקומית עצמאית, כמה מהכפרים מאוכלסים גם על ידי נוצרים, ומקצתם על ידי נוצרים ומוסלמים כאחד. כי אין כפרים דרוזים שבהם שוכנים לצדם מוסלמים בלבד, זאת בשל העויינות ההיסטורית אשר שוררת בין שתי העדות. -עם הופעת הדת הדרוזי נתקלה הדת הדרוזית בהתנגדות אלימה מצד המוסלמים, סונים ושיעים כאחד, יחס אופייני למיעוט שפרש מהאסלאם הנפוץ (ליאת יצחק ). איתם אולם במהלך השנים אוחדו חלק מהכפרים לכדי רשות מקומית גדולה אחת, וכיום נאמד מספר היישובים, בהם מתגורר המגזר הדרוזי.שני ישובים מתוכם הם ערים: שפרעם (בה הדרוזים הם מיעוט) ועיר הכרמל (העיר הדרוזית הראשונה, בה מהווה המגזר הדרוזי רוב של למעלה מ-88% מהתושבים), המאגדת את הכפרים עוספיא ודלית אל כרמל. בשנות החמישים כ- 90% מהדרוזים עסקו בחקלאות ובמרעה ובשנות התשעים פחות מ- 10% עדיין עוסקים בענפים אלה וזה כתוצאה מתמורות ותהליכים ברמת ההשכלה, בשינויים חברתיים ופוליטיים. בשנת 1957 הוכרזה העדה הדרוזית בישראל כעדה דתית עצמאית וב- 1961 הוקמה המועצה הדתית שבראשה עמד שיח' אמין טריף שהיה בעל השפעה רבה ללא ערעור על מנהיגותו. הוא היה ידוע בהתנהגותו הנאותה ובאורח חייו הצנועים וזכה בפרס ישראל. שנת 1962 אושר בכנסת חוק בתי הדין הדרוזיים ומאז נשפטו בפניהם בני העדה בעניינים הנתונים לסמכותם. בשנות השבעים עלה הצורך בהפרדת הטיפול בבני העדה הדרוזית בישראל מהמחלקה הערבית במטרה שהטיפול בענייניהם יבוצע ישירות במשרדים הממשלתיים. המשרדים הראשונים שאמץ זאת הם משרד הדתות ומשרד החינוך, וכך הופרד החינוך הדרוזי מהחינוך הערבי ובעקבות זאת נכתבו תוכניות לימוד מיוחדות לדרוזים. הצעיר הדרוזי משרת בצה"ל. על פי חוק שירות חובה לדרוזים משנת 1956. דבר המצביע על השתלבותם של הדרוזים בחיי המדינה ובמוסדותיה, חלקם הגדול של הגברים הדרוזים ממשיך בשירות הקבע במערכת הביטחון לאחר סיום השירות הסדיר ומגיעים לדרגות גבוהות. יש לציין שחלק מהצעירים נהרגים בעת שירותם הצבאי ובמלחמות ישראל ולזכרם הוקמו בתי יד לבנים במספר ישובים. בחלק מהישובים הדרוזים שיעור חללי צה"ל עולה על הממוצע הארצי, מה שמבליט את הזדהותם עם מדינת ישראל וראייתם כחלק בלתי נפרד ממדינה. החג הדתי הקדוש ביותר אצל הדרוזים הוא "חג הקורבן" (אלאדחא). בנוסף לחג הקורבן, הדרוזים נוהגים לעלות לקברי נביאים ובישראל הפכו עליות אלה לחגים שקיבלו הכרה רשמית מהמדינה: הנביא שועיב , הנביא סבלאן ,הנביא אל-ח'דר: אסלאם בישראל ויקפידיההנוצרים בישראל ויקפדיההדרוזים בישראל ויקפדיה
שילוב המשחק בלימוד המתמטיקה:
תלמידים אוהבים לשחק יכולים לתרגול דרך משחק בהנאה.תרגול דרך משחק יותר יעיל מלתרגל במילוי דפי עבודה . במשחק התלמידים עסוקים יותר הם פותרים שאלות חזרה על החומר הנלמד ומקבלים משוב מידי מתקנים וממשיכים , בדף עבודה הם מקבלים את המשוב אחרי יום ודף לא נראה לעיין יפה סימנים על שגיאות .על פי ,(1994) Kamii משחקים טובים יותר מדפי עבודה משום שהמשוב בהם מיידי ומגיע מעמיתים ..
קדרון (1985) טוענת כי המשחק מספק הזדמנויות המעודדות חשיבה מופשטת, יותר מאשר לימוד פורמאלי ושיטתי. הילד המשחק נהנה מהפעילות עצמה. הנאה זו מעוררת אותו להשקיע מרץ ומחשבה בפתרון הבעיות שמציב בפניו המשחק. כך הוא עשוי לגלות דרכי פתרון ואסטרטגיות חשיבה שישמשו אותו במהלך הלימוד הפורמאלי.
נלקח מתוך "מתמטיקה... מי רוצה לשחק?", Debbie Blalock and Tami Pucha
בעת משחק כאשר הילד טועה, נעשית הבקרה בדרך-כלל על-ידי החברים למשחק. כך קורה לעיתים שילד מסביר לחברו כיצד רצוי שיפעל. המשחק מאפשר פעילות חופשית ומזמן מצבים המעוררים חשיבה ספונטנית. המשחק, כשם שהינו אמצעי המעורר הנאה והנעה, משמש גם לשם לימוד עצמי של דברים חדשים, גילוי עקרונות מתמטיים בדרך מהנה המגרה לחשיבה עצמאית ויצירתית. בכך המשחק תורם ללמידתם של אלו המתקשים בלמידת המתמטיקה. המשחק מאפשר תרגול. הלמידה מתרחשת כבדרך אגב ונתקלת בפחות עכבות ומחסומים רגשיים. אם הילד טעה זהו חלק ממשחק, ובתור הבא אולי יצליח.
לדוגמה , כאשר תלמיד נותן תשובות שגויות במהלך משחק , קרוב לודאי שהמשתתפים האחרים יעירו לו והוא יצטרך להגן על תשובותיו או לשנות את דרך החשיבה שלו .משוב כזה מעמיתים לכיתה לא מזיק לדימוי של הילד על עצמו כמתמטיקאי , כמו סימנים רבים של דיו אדום בדף עבודה . כשילד נכשל בלמידת מתמטיקה עקב בעיות רגשיות, מאפשר המשחק עקיפת הבעיה ועיסוק במתמטיקה בדרך שאיננה נתפסת כלימוד. באמצעות המשחק, המתמטיקה מוצגת לילד כנושא שהוא מסוגל להתמודד איתו בהצלחה. משחקים מהנים עשויים לסייע בעיצוב דימוי עצמי של מי שמסוגל לעסוק במספרים. בנוסף לכך המשחק נעשה בקבוצות קטנות כך שזה מפחית את החשש של תלמיד לקוי למידה.
המשחק מאפשר ארגון סביבה לימודית שונה ונעימה. מביא להנעה והנאה בלמידה, מעלה את המוטיבציה של הלומד. מהווה אתגר ללמידה. מאפשר לתלמיד לטעות מבלי לקבל ציון שלילי ומאכזב. בעזרת המשחק הלומד מקבל ערכים נוספים כגון: שיתוף פעולה, אחריות מוסרית, עבודת צוות, מתן וקבלת משוב מעמיתיו.
המשחק תורם את חלקו בהתאמת דרכי הוראה ורמות שונות בכיתה אחת. תורם בכך שהתלמיד מתנסה ומקבל אסטרטגיות יישום מהמורה שלו. כאשר תלמיד לומד בעזרת משחק הוא לומד טוב יותר, ללא חשש ופחד, הוא נהנה מהלמידה וקולט טוב יותר. מעצם העובדה שמשחק הינו מתוך עולם הילד, הוא רלוונטי אליו ונודע בתחומי עניינו היום יומי, ההקשר של המשחק ללמידה נותן מוטיבציה לתלמידים לשחק, לחשוב, לפתח אסטרטגיות בכדי להצליח במשחק ובכך הם מבצעים למידה. "על המשחק", שולה רון.שילוב המשחק בתהליכי הוראה-למידה
רוב התלמידים מתקשים ולא אוהבים את נושא המתמטיקה ואת ההישגים של התלמידים בנושא הזה נמוכים וזה מתגלה בבחינות המצ"ב ובבחינות הבגרות. חרדת מתמטיקה הינה נפוצה מאוד בקרב תלמידים ומבוגרים כאחד. חרדה זו גורמת לתגובה רגשית, המשבשת את יכולת החשיבה והפעולה של התלמיד בשעה שעליו להתמודד עם בעיה בתחום המתמטיקה, סיבות הקשורות בלומד עצמו: ישנם שני גורמים הקשורים בלומד - גיל ומגדר.
• גיל: ככל שגיל התלמידים עולה גדלה שכיחות החרדה ממתמטיקה. וכן גבוהות יותר גם העמדות השליליות למקצוע.( Stodolsky 1985, Goodland 1989).
• מגדר: השפעת המגדר על חרדת מתמטיקה אינה עקבית. ישנם מחקרים הטוענים כי אין הבדל בחרדת מתמטיקה אצל בני שני המינים (Frary & Ling, 1983) ומחקרים אחרים מעידים על חרדת מתמטיקה גבוהה אצל בנות ( Betz 1978).
סיבות הקשורות למאפייני המתמטיקה: המתמטיקה היא תחום ידע דדוקטיבי ומופשט, המציב דרישות נוקשות להתבטאות מדויקת וחד-משמעית. ישנו פער בין דרך הצגת ההוכחה המתמטית ופתרון לבעיה המתמטית, לבין הדרך הטבעית להגיע לפתרונות אלה. סיבות הקשורות לדרכי ההוראה: שיטות ההוראה מגוונות, כל מורה בוחר את שיטת ההוראה הייחודית, המתאימה לו. כאשר התלמידים עוברים ממורה למורה שיטת הלימוד עשויה להשתנות ועלולה לגרום לתלמידים תחושה של חוסר אונים ובלבול.
קיים גם קושי נוסף, כאשר אין התייחסות להטרוגניות בכיתה. כלומר, לימוד ההוראה נעשה בקצב אחיד וברמה אחידה. האם מקצוע זה באמת כל כך קשה? איך אפשר לגרום לילד לא לפחד ממקצוע המתמטיקה? כיצד ניתן להפוך את שיעורי המתמטיקה ליותר חווייתיים, כך שיעשירו את התלמיד. ויש תלמידים שאוהבים את נושא המתמטיקה ומצליחים ויש להם בעיה וחרדה עם הגיאומטריה . בעבר הגיאומטריה תמיד זכה לנתח קטן יותר בתוכנית הלימודים במתמטיקה.רק לאחרונה תוכניות ההוראה מתחילות לכלול יחידות משמעותיות יותר בכיתות היסוד. הגיאומטריה היא חלק בלתי נפרד מחיינו ולכן יש חשיבות רבה ללמידת הגיאומטריה. פיתוח תובנה מרחבית וכישורים מרחביים אצל תלמידים הינו מטרה מעשית ושימושית, גיאומטריה הן כתחום אקדמי והן כחלק לשיפור תפקודים שונים בחיי היומיום. החשיבה הגיאומטרית מתפתחת בשלבים עוקבים כאשר רמת המורכבות של החשיבה עולה משלב לשלב. למרות שחשיבה גיאומטרית מתפתחת באופן טבעי כבר בגיל צעיר מאוד יש חשיבות רבה להוראה נכונה של הגיאומטריה. חשיבה גיאומטרית מצריכה מיומנויות של תובנה מרחבית ותפיסה חזותית. ניראה כי הסיבה לכך שמקצוע הגיאומטריה נחשב לקשה ומסובך נעוצה בכך שלא מלמדים את בסיסו כבר בגיל צעיר יותר. התלמידים נחשפים לחומר הלימודי הזה בגילאים מאוחרים יותר ולא עם כניסתם לבית הספר, ואז קשה להם יותר עם הגיאומטריה כי כדי להבין את המקצוע הזה צריך להפעיל את הדמיון ובגיל הרך זה קל יותר.
אנו יכולים לשנות את הדיעה של התלמידים אם נטפל נכון בכיתות היסוד ונחבב את המקצוע על התלמידים. בהוראה כמו תמיד זה מתחיל מהמורה . ככל שהמורה יחוש עניין ויבין את החשיבות והיופי שבמקצוע כך הוא יעביר זאת לתלמידיו .
התשובה שמרבים לשמוע- היא שהבעיה נעוצה בהוראה. נהוג לטעון שחלק גדול מן הילדים שנחשבים ל"ליקויי למידה" הם בעצם "ליקויי הוראה".
תפקידו של המורה בתהליך הזה הוא לכוון את התלמיד לכך, ולגרום לו התנסות בעקרונות על פי סדרם הנכון. ולגרום להם לא לפחד מהמקצוע ואף ליהנות ממנו. ויקיפדיה קו לחינוך סיגל בן ארצי, צוות חינוך נכון
אחרי מלחמת העולם השנייה התחילה עלייה של יהודיים מכל העולם לארץ ישראל, ונוצר הרכב אוכלוסיה יוצא דופן מפגש תרביות , שפות , דתיות, מציאות זו מסבירה את המורכבות עמה נדרשת מערכת החינוך של ישראל להתמודד.
אחרי הקמת המדינה בשנה הוגדר החינוך כחובה ללמוד 8 שנים מגיל 5-13 . אח"כ החליטו שילדים צריך לשלב אותם בלימודים מגיל 3 בגני ילדים כך אם יקדים הילד הלימודים שלו יהיה לו סיכויי הצלחה בשלבי החינוך המאוחרים יותר לכן הוכנס גן תרום חובה בכמה מקומות ברחבי הארץ . וזאת הייתה מכינה את הילדים " בהתאמה לדרישות בוגר במערכת " לכן פתחו תכנית לימודים לקניית מיומנויות יסודי.
החינוך היסודי : בעשרים השנה הראשונה להקמת המדינה למטרת הקמת חברה הומוגנית הימצא תכנית לימודים אחידה לכל התלמידים- עולים חדשים וותיקים - המטרה הייתה לבטל את הזרמים החינוכיים שהיו קיימים במטרה הקמת המדינה ולקלוט את העולים ולאחד אותם בתכנית לימודים אחת ואחידה . בתקופה השנייה היה צריך להדגיש את השונות בצרכי התלמידים לכן עלתה התפיסה החינוכית של התלמיד במרכז לכן הייתה למידה מתאמת לתלמידים לפי הצרכים שלהם , השלב השלישי בלמידה העצמת המורים והעברת סמכויות לבתי ספר כאשר המורה מסייע ומכוון את התלמיד למקורות ידע נוספות חוץ מה שנלמד בכיתה .
החינוך העל יסודי : בחלק הזה התלמידים התפלגו לשלושה כוונים לבתי ספר תיכוניים , לבתי ספר מקצועיים , לשוק העבודה . אלה שפנו לתחום הלימודי לא משנה אם מקצועי היה חובה להבחן בשישה או שבעה מקצועות עיקריות כדי לקבל תעודת בגרות ולפנות לאוניברסיטאות. בשלב הזה ( על יסודי ) היה מיון של תלמידים תוך שימוש בתכניות לימודים.
השכלה הגבוהה: נעשתה בהתחלה על שבע אוניברסיטאות בשנות התשעים נוספו מכללות אח"כ פתחו מכללות להענקת תואר אקדמי.
סוגיות ייחודיות
א. המגזר החרדי : בהתחלה היה שיעור התלמידים נמוך ואח"כ גדל הלימוד שלהם מחוץ למערכת החינוך הרשמית , לימודי קודש ומיעוט לימודי חול לכן היה להם קשה להתקבל במוסדות להשכלה גבוהה. לכן היה להם קושי להשתלב בשוק העבודה . לכן התחילו ללמוד למודי חול.
ב. המגזר הערבי : היה פער בין החינוך הערבי והיהודי במהלך הקמת המדינה המטרה הייתה לקדם החינוך העברי בארץ . התקציב ברשות המקומית של מגזר הערבי , הקמת תוכניות חומש לצמצום הפער בין שני המגזרים , הקמת בתי ספר במגזר הערבי....
ג. משבר המורים : הרקע למשבר המורים נובע מהעדר ביקושים למקצוע ההוראה 1- התפתחות חלופות תעסוקתיות חדשות . 2- ביקורת על מערכת החינוך. 3- הרחבת זכויות הפרט הורים וילדים. 4- שכר המורים. 5- צמצום שעות לימוד. 6- ביקורת ע"י מבחנים בין-לאומיים. וזה גרם להקטנת הפונים ללימודי הוראה להכשרת מורים.
בעיות במערכת החינוך
1- העדר הביקושים למקצוע ההוראה וזה נביע מהרבה סיבות , מעמד המורה, מבנה התעסוקה ..... 2- האסטרטגיה הפדגוגית.3- תוכניות הלימודים – לימוד 12 שנה על בסיס תכניות לימודים .4- המגזר החרדי מתרכזים בלימודים שלהם על קודש ומעט לימודי חול .5- תקציב החינוך העונה לאתגרים הניצבים בפני המערכת
גלובליזציה: תהליך אינטגרציה של העולם, פירוק ומיזוג גבולות. תהליך של הפיכת העולם ליחידה אחת, "קטנה", שבה מיטשטשים הגבולות בתחומי התרבות והכלכלה. תהליך זה מתאפשר במידה מרובה בעקבות התפתחות טכנולוגית: התפתחות התקשורת והתפתחות יכולת הניידות.
ההתפתחות הטכנולוגית הופכת את העולם ל- "קטן" יותר.
ההיסטוריה רצופה בהתפתחות טכנולוגית: התייעלות, המצאות חדשות, גילויים. ההתפתחות הטכנולוגית במאה האחרונה הייתה עצומה אך לא בכך מתמצית הגלובליזציה. החידוש התפיסתי של תהליך הגלובליזציה הוא שהאופק איננו נגמר בגבולות היכולת הטכנולוגיים, שכן גבולות אלו נפרצו במידה רבה. מכך נגזר שגם האפשרויות בתחום השוק הן אין סופיות ומתרחבות לפוטנציאל השוק העולמי כולו ומשאביו.
ההתקדמות וההתרחבות התקשורתית מצאה את ביטוייה בשני מודמים מרכזיים: הטלוויזיה והאינטרנט (בליוויי התפתחות תקשורת הלוויינים).
הטלוויזיה – מודם המקשר בין אנשים מכל העולם בעת ובעונה אחת, הכל נעשה יותר מהיר, יותר "קטן", יותר יעיל. האינטרנט מאפשר לאנשים מכל העולם לדבר אחד עם השני, הזמן המקומי מתבטל, התרבות המקומית מתרחבת או מושפעת מתרבויות חיצוניות, מגוון האפשרויות גדל, ישנו יותר שפע מהכל: מוצריי צריכה, מוצרי מותרות, ידע שהנגישות אליו גדולה יותר, כל האפשרויות פרושות. התחושה היא שהעולם נעשה "קטן" יותר, שהניידות בו גבוהה יותר, שישנה יותר יעילות שכולם נעשים יותר קרובים ויותר מאוחדים. כולנו "אזרחי העולם".
תהליך המיזוג התרבותי מעורר את שאלת הזהות.
המושג "תרבות" כולל בתוכו את מכלול המנהגים, ערכים, קודים חברתיים מסורות, שקיימים בקרב אוכלוסייה מסוימת והיוצרים בה זהות משותפת. מבחינה תרבותית חל תהליך התפוררות של תרבויות מקומיות, התרחבותן ומיזוגן עם תרבויות אחרות או היעלמות מלאה שלהם תוך אימוץ תרבות שלטת (לרוב "התרבות המערבית").
רבים מכנים את תהליך הגלובליזציה במושג "הכפר הגלובלי". מתוך הפירוש למושג הזה ניתן להבחין בין שתי העמדות כלפי תהליך האחדה תרבותי זה:
טענה אחת גורסת כי ההתקרבות התרבותית היא חיובית, מונעת קונפליקטים, מאחדת אינטרסים ויוצרת התקדמות עולמית לעבר מטרות משותפות. טענה שניה גורסת כי ביסוד הביטוי מונח פרדוקס: בכפר קיימת קהילה מלוכדת ובה קשרים בלתי אמצעיים בין אנשים, לכידות, תחושת זהות, שייכות וחוסר ניכור. הטענה כי תהליך הגלובליזציה התרבותי יוצר "קהילה בין- לאומית אחת" מנוגד בבסיסו לתוצר התרבותי של התהליך: היווצרות מטרופולין ענק ומנוכר שבו האדם שייך לקהילה וירטואלית באינטרנט, הזהות שלו היא וירטואלית – מזדהה עם ההמון, עם הכוכב התקשורתי, עם תרבות המונים, דבר שלא נותן מקום לביטויי אישי וליצירה ייחודית. ויקיפדיה אזרחות ודמוקרטיה מגינים על זכות האדם
בערב הסעודית הוסדר האינטרנט בהחלטת ממשלה משנת 2001 וכן האינטרנט קפה במחצית 2003. החלטות אלו אסרו על פרסום מידע הפוגע באסלאם, במדינה ובפקידיה וכן הטילו הגבלות וחובות על ספקי האינטרנט, מפעילי האינטרנט קפה והמשתמשים השונים.
תוניסיה הייתה לאחת המדינות הראשונות שיישמה הגבלות על האינטרנט והינה בעלת החקיקה המפורטת והמגבילה ביותר בתחום זה מקרב מדינות האזור; ב-14 וב-22 במרץ 1997 פורסמו שני צווים המסדירים את נושא התקשורת והאינטרנט במדינה. בסוף אותה השנה הוסדרו בחקיקה האינטרנט קפה במדינה.
כיום מדינות המזרח התיכון נחלקות בין אלו אשר זיהו את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו ומיהרו להטמיע אותו בקרבן וליהנות מפרותיו אלו, דוגמת מדינות המפרץ. לבין מדינות דוגמת סוריה, מצרים, תוניסיה וערב הסעודית בהן הפיקוח על האינטרנט הדוק במיוחד. על פי רוב מטעמים פוליטיים.
סוריה וערב הסעודית מייצגות נאמנה את שתי התפיסות הקיימות באזור להגבלת השימוש באינטרנט; סוריה מייצגת אותן מדינות המגבילות את אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט מסיבות פוליטיות על מנת שאלו לא יערערו את הלגיטימציה השלטונית השברירית לעיתים. בבחינת לשמור על הממשל מפני האזרחים באמצעות הגבלות על אתרי ארגוני אופוזיציה וזכויות אדם, מיעוטים דתיים ומקורות מידע שונים. מדינות נוספות הפועלות ממניעים אלו הינן מצרים ותוניסיה.
ערב הסעודית מייצגת אותן אלו באזורנו החוששות לפגיעה במוסריותם וערכיהם הדתיים והתרבותיים של המשתמשים בשל התכנים המצויים באינטרנט. בבחינת לשמור על המשתמש מפני עצמו באמצעות חסימת אתרים ובהם אלימות, הימורים, פורנוגרפיה, אלכוהול, המרת דת ועוד. הגבלות שכאלו ניתן למצוא בעיקר במדינות המפרץ.
לשם כך עושות שימוש מדינות האזור מגוון אמצעים;
• חוקתיים – המדינה יכולה באמצעות רישוי וחקיקה למנוע את גישת אזרחיה לאינטרנט ואת השימוש בו וליישם זאת באמצעות מעצר משתמשים ואמצעים שונים של הטרדתם והצרת צעדיהם.
• טכנולוגיים – הצבת חסמים טכנולוגיים שונים אשר מונעים גישה לאינטרנט ואינם מאפשרים כלל שימוש בו.
• כלכליים – שליטה כלכלית על הגישה לאינטרנט ובכלל זה קביעת רף מחירים גבוה לכל האמור בשימוש באינטרנט (רכישת מחשבים, דמי מנוי, עלויות תקשורת ועוד).
לצד הפעילות המאסיבית של השלטונות במדינות אלו לצנזר ולחסום אתרים אשר אינם לרוחם, קיים ניסיון עקבי ומוצלח מצד המשתמשים, בעיקר המנוסים שבהם, לעקוף הגבלות אלו על שימוש חופשי באינטרנט במדינותיהם וזאת בדרכים שונות ומגוונות.
במסגרת זו עושים שימוש באינטרנט ובכליו השונים ארגוני זכויות אדם ואופוזיציה, מיעוטים דתיים, נשים ואף קבוצות משולי החברה הערבית זאת הן על מנת לקבל מידע אודות הקורה במדינה ומחוצה לה כללית וכן בתחומי עניינם והן על מנת ליצור מידע ולהעבירו לצרכנים אחרים. במסגרת זו קיימת פעילות ענפה של התגייסות מקוונת למען בלוגרים העצורים ברחבי המזרח התיכון כמו גם מספר אירועים בהם דיווח בעת ההתרחשות, הציף את דבר מעצרם של עיתונאים ובלוגרים והביא לשחרורם המיידי. תפקיד מרכזי בפעילות זו ממלאים השירותים החדשים במסגרת הרשתות החברתיות ובכלל זה פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, פליקר ודומיהם.
אולם, ניתן למצוא מספר יוצאי דופן מעניינים: למרות חיפוש באמצעים שונים ברחבי האינטרנט, לא נמצאו עדויות לקיום אתרים רשמיים ופעילים למספר מנהיגי מדינות מהגדולות וחשובות באזורנו – סוריה, מצרים וערב הסעודית. יצוין, כי הן מבין המדינות המחמירות ביותר בהגבלות השלטוניות על האינטרנט במזרח התיכון. שלושתן אף נכללו על-ידי הארגון "עיתונאים ללא גבולות" ברשימת 15 המדינות המוגדרות כ"אויבות האינטרנט".
היפרטקסט פירושו דרך להציג מידע הכולל: טקסט, תמונות ו/או מולטימדיה המקושר בינו לבין עצמו טקסט אשר מקושר לדבר אחר. היפרטקסט מאפשר "לקפוץ" בין מסמכים, קטעי טקסט שונים, תמונות ומולטימדיה, על פי רצון המשתמש הכוונה ליכולת לסרוק מידע ללא סדר קבוע מראש תוך קפיצה ממקום למקום. הייפרטקסט זו דרך להצגת מידע והצגת קשרים בין פיסות מידע שונות. הקשרים מנוצלים להראות לקורא שיש מידע נוסף הקשור למידע הנוכחי. בחירה בין הקשרים השונים המוצגים מאפשרת הצגת המידע הרלוונטי הנוסף. כלי ההייפרטקסט מאפשר למחבר ליצור קשרים ויחסים בין מספר רב של מסמכים , ולקורא לאתר את הקשרים ולעקוב אחריהם. החשיבות הגדולה בהייפרטקסט היא בשינוי הבסיסי בדרך שבה אנו מאחסנים ומאחזרים מידע. השינוי הראשון הוא ביכולת לנוע במהירות ממסמך אחד למסמך אחר דרך קשר תסמיכי שאינו בהכרח לינארי. הדרך הרגילה הסדרתית של קריאת מסמך בספר או במחשב מוחלפת ע"י קריאה הידודית. השינוי השני הוא ביכולת לשתף מידע בין מחשבים ומערכות שונות במדיות שונות מבלי קשר לצורת האחסון הרגילה של מידע זה. שיתוף זה נותן לנו קישוריות בתוך מסדי נתונים ובין מסדי נתונים.
תפיסת ההייפרטקסט גורסת מתן חופשיות מלאה למשתמש לנהל את נתוניו. חופש מלא באחזור הנתונים מבלי להזדקק לידע מפורט בשיטות הגישה השונות של המחשב לנתונים וחופש תסמיכי במעבר בין נתונים שונים מבלי שהוגדר להם קשר מחייב קודם לכן.
מבנה ההיפרטקסט בנוי משלושה מושגים עיקריים:
צמתים (nodes): מתייחס ליחידת הידע בעלת מוקד רעיוני כלשהו אשר קשורה בקשר ליחידות מידע אחרות.
קשרים (links) : מתייחס להצבעה בין קטעי מידע ומאפשר את המעבר בין הצמתים, כלומר דילוג מקטע מידע אחד למשנהו (דרורי, 1999)
שיטוט: הדרך בה אנו מוצאים מידע במערכת ההיפרטקסט, הארגון בהיפרטקסט מורכב מצמתים וקשרים, כל אחד יכול לשוטט במסלול לפי שיקול דעתו.(עשת והמר, 2005) .
תיאור השימוש בכלי הלמידה
גמישות קוגניטיבית – יכולת הפרט להבנות את הידע שלו בדרכים מגוונות, כך שיוכל לפתור בעיות חדשות – שימוש במאגרי מידע באופן גמיש ובהתאם למצב. באה לפתור בעיה של למידה של חומר מורכב ועמום ומיומנויות רכות.
למידת ידע מורכב וחדש שם צריך להשתמש ולפתח את הגמישות הקוגניטיבית. במערכת החינוך מרגילים את הילדים לחזור למקומות ידועים. אך דווקא אנשים שיפנו לשדה תוכן שונים ויחפשו את הפתרונות הם אלה אשר יגלו גמישות קוגניטיבית. גמישות יכולת הפרט להבנות את הידע שלו בדרכים מגוונות, כך שיכולו לפתור בעיות חדשות שימוש במאגרי הידע באופן גמיש ובתאם למצב אין כפיה של פתרון יש על מצב חדש
התיאוריה מסבירה כשלים ברכישת ידע במקצועות המובנים באופן עמים. מערכות ההיפר טקסט מאפשרות גמישות זו מובילים להבניה של ייצוגים מנטאליים להבנת תחום הדעות מטאפורה של "מרחב נוף מוצלב". פגישות חוזרות ונשנות עם אותו מידע בזמנים וקונטקסטים שונים, למטרות שונות ומנקדות מבט שונות. כתוצאה מכך ומתוך השוואה עם מקרים אחרים רוכשים תובנות חדשות. ככל שהתחום יותר מורכב יש יותר מה ללמוד הדגשה על בחינת המידע מכמה כיוונים. יצירה של קישורים בין ייצוגים שונים של ידע השוואה בין מקרים שונים דגימת מקרים משמעותיים, עשירים ומעניינים המייצגים את תחומי הדעת. זיהוי תמות ומושגים מרכזיים – מהווים תשתית מושגית להמשגת המקרים .מיפוי ומפתוח של מקרים וזיהוי של התמות בכל מקרה .יצירת מנגנונים של שיטוט , גבריאל סלומון (סלומון 2000) טוען כי מדובר ב"פעילות בלתי רלוונטית לבניית הבנה עמוקה של משהו, ומתאימה לחיפוש חופשי של מידע", כלומר אין בעצם השיטוט מטקסט אחד למשנהו להביא להבנה עמוקה של משהו. כל עוד ישנו שימוש בין אינסוף פריטי מידע המקושרים זה לזה בקשרים מקריים, או בקשרי אסוציאציה, אין בכך להועיל באמת לבניית ידע. פעולת השיטוט משמשת את המטרה של חיפוש ידע, אך לא משמשת את המטרה בבניה של ידע, יש הטוענים כי התועלת בחיפוש בים אפשריות בלתי מסוננות היא לא רק מועטת אלא גם מזיקה (מתוך סלומון, 2000). סלומון טוען כי יש להפריד בין שיטוט חופשי ובין חיפוש ממוקד, "אין לערבב בין חיפוש ממוקד לבין שיטוט חופשי, ובין נגישות למידע לבין טביעה בין גליו", כלומר עלינו להיזהר מטביעה בים של ידע. לטכנולוגיית ההיפר טקסט יש השפעה על התרבות ועל מערכות החינוך – הגישה לחינוך (תכנון ופיתוח תוכניות לימודים). הלומד צריך לעשות את הבחירה מה חשוב יותר, לדברים אין סדר (אין ראשון ואין אחרון) אין חשיבות לרצף, הלמידה מסתעפת.
• משימה אינטגרטיבית הדורשת לערוך קישורים בין חלקים נפרדים של תכנית הלימודים.
• משימה המאפשרת גישות דרכי פתרון שונים, ומעוררת חשיבה פלורליסטית.
• משימה בה על הלומד לאתר ולנסח את הבעיה / הדילמה המוצגת בה.
• משימה המאפשרת לומדים לעבוד יחד מתוך צורך הנובע מהיקף המשימה ומההזדמנות להציג מגוון זוויות ראיה.
• משימה הדורשת תכנון מהלך צפוי של אופן הביצוע.
• משימה המאפשרת ללומד בחירה, קבלת החלטות ובקרה על עבודתו.
• משימה המחייבת את הלומד לעשות שימוש במאגרי המידע המקוונים ובאתרים שונים ברשת.
• משימה המפתחת אצל הלומד כישורים מידעניים.
• משימה המתקשרת לעולמו האמיתי של הלומד, בעלת משמעות עבורו, בה הוא נדרש לפתור בעיות שהן אמיתיות במציאות החיים שלו.
• משימה בה נדרש הלומד לעשות אינטגרציה בין הידע הקודם לידע החדש.
• מטלה המספקת הזדמנות להערכה עצמית ורפלקציה. מרכז הדרכה מחוזי לתקשורת מחוז דרום
מנהל התקשוב אחראי להטמעת תוכנית התקשוב של מערכת החינוך בישראל באמצעות שילוב סביבת למידה מקוונת בבית- הספר. תהליכי ההוראה ולמידה בסביבה מתוקשבת עתירת מידע וסייעו לטפח כישורים הנדרשים להתנהלות נבונה, מושכלת ובטוחה בעולם הדיגיטאלי. מנהל התקשוב הוא הזרוע המניעה את שילוב התקשוב בבית הספר. הוא החלוץ המביא ליישום החדשנות החינוכית גם באמצעות הטכנולוגיה. הוא הגשר המחבר בין יעדי מטה תוכנית התקשוב והמחוז, לבין יעדיו של בית הספר וצרכיו. תפקידו של מנהל התקשוב הבית ספרי הוא מערכתי. לתפקיד מורכב ומקיף זה השפעה רבה על מגוון היבטים בבית הספר.
יוזם פעולות חינוכיות המכוונות להעלאת המודעות לסכנות ברשת, לשמירה על כללי התנהגות ואתיקה בסביבה המתוקשבת ולשמירה על זכויות יוצרים יוזם ופועל יחד עם המורים להבטחת הזדמנויות הלמידה הדרושות להבאת התלמידים להשגת הסטנדרטים באוריינות התקשוב והסטנדרטים במידענות תוך שילובם בתחומי הדעת השונים. מסייע למורים בפיתוח יחידות לימוד בתחומי הדעת תוך שילוב הסטנדרטים ללמידה בסביבה מתוקשבת ובמידענות. יוזם (בתיאום עם המנהל) ומפעיל השתלמויות בית ספריות בתחום. מסייע בקידום תהליכים לניהול ידע בית ספרי ובפיתוח האתר הבית ספרי. מרכז הדרכה מחוזי לתקשוב מחוז דרוםמכון מופ"ת
ד"ר יניב לויתן, יניב לויתן הוא ד"ר ומרצה באוניברסיטת חיפה ומומחה ללוחמת מידע
הרשת רותחת, ניתן כמעט לראות את העשן הדיגיטאלי הנישא מעל שדה הקרב שבו נלחמים ענקים כמו פייסבוק, גוגל ושחקנים קטנים יותר כמו טוויטר.
בזמן שפייסבוק וגוגל נלחמות על השליטה במקום הראשון, הקרב של טוויטר הוא על המשך הרלוונטיות שלה. מאז ראשית דרכה מצאה את עצמה טוויטר בעמדה מורכבת מבחינת רלוונטיות (מצבה בישראל היא דוגמה לכך: טוויטר לא מצליחה להיות מתחרה רציני לפייסבוק שהופך להיות האתר המועדף בישראל). כיצד מתמודדת טוויטר עם המצב? מתקפות איגוף, יצירת באזז באמצעות רכיבה על גלים שיצרו השחקנים הגדולים וחיזוק מעמדה בנישת הסמארטפונים.
מנהלי טוויטר רכשו את אחת החברות האחראיות להפצת אפליקצית טוויטר לאייפון (אפליקצית Tweetie מבית Atebits). רכישת החברה יחד עם המהלכים האחרונים של טוויטר מעידים על היערכותם של מנהלי טוויטר להמשכו של הקרב הסוער של עולם ה Web 2.0: הקרב על כיבוש זירת הטלפונים החכמים. החימוש לקרב: אפליקציות, ההופכות להיות החימוש הבסיסי בקרב הסוער על הסמארטפונים.
עד היום התקיים איזון בין טוויטר למפתחים חיצוניים שבנו יישומים אשר השתמשו בפלטפורמה של טוויטר. המהלך של טוויטר מעורר צונאמי של שמועות ברשת, המדיר שינה מעיניהם של גופים שלישיים המפתחים יישומים לטוויטר. השמועות מדברות על כך שטוויטר הולכת לשנות את הסטאטוס קוו ולהשתלט על תחום היישומים בעצמה.
האייפד שומר על אפל בכותרות. טוויטר רוכבת על גל הפרסום בעזרת התקשורת מדווחת על הקשר שלה לאפל דרך האפליקציות שהיא מפתחת לאייפד. חשוב לזכור כי בעבר הופצו כבר שמועות על כך שאפל מתעתדת לרכוש את טוויטר. שמועות שהתגלו כלא נכונות, אך בכל זאת תרמו לקידום המותג טוויטר, מכיוון שכולם דיברו עליו...טוויטר הקושרת את עצמה למותג אפל, הלוהט כרגע, זוכה לזמן מסך יקר בתקשורת העולמית.
מצבה של טוויטר מורכב. מצד אחד יש בה הבטחה אדירה. מצד שני, אם לא תעמוד בהצלחה בתחרות מול יריבותיה הגדולות היא עלולה להידרדר ולהפוך לשחקן פחות רלוונטי. טוויטר אינה שוקטת על השמרים, היא מפעילה את כלי לוחמת השיווק ונאבקת כדי לא להיות "מטרה נייחת" מול הפיתוחים של פייסבוק, וגוגל.
אין ספק שהחיבור שבין טוויטר לסמארטפונים הוא מעולה. למי שזקוק לתזכורת, למדנו על עוצמת החיבור שבין טוויטר והטלפון סלולארי במהלך המהומות באיראן.
הסמארטפונים הופכים להיות ערוץ מרכזי של התחברות הגולשים לרשת. בעתיד הלא רחוק ייתכן שנגלוש יותר דרך הטלפונים הסלולאריים מאשר דרך המחשב הביתי. נדמה כי ההחלטה להשקיע מאמץ בסביבת הסמארטפונים והאפליקציות הייתה הימור נכון מצד טוויטר. ד"ר יניב לויתן, יניב לויתן הוא ד"ר ומרצה באוניברסיטת חיפה ומומחה ללוחמת מידע
שלום לכם
כל הזמן אני חושבת על העבודות , על המטלות על המבחנים , ואיך לסדר הזמן שלי עם כל זה עד שאגמור את התואר שלי, . קראתי את הספור הזה מצא חן בעיני ,הקל קצת עליי לכן אני מציעה לכם גם אתם תקראו !!!
להניח את הכוס בכל יום
הפרופסור החל את השיעור ע"י הרמת כוס עם מעט מים. הוא החזיק את הכוס לוודא שכולם
רואים אותה, ושאל את הסטודנטים: "כמה לדעתכם הכוס הזאת שוקלת?"
" 50 גרם.. 100 גרם.. 250 גרם..!" ענו הסטודנטים.
"אני באמת לא יודע. על מנת לדעת כמה היא שוקלת עלי לשקול אותה" אמר הפרופסור.
"אבל השאלה שלי היא: מה יקרה אם אחזיק את הכוס למעלה כמה דקות?"
"שום דבר..” אמרו הסטודנטים .
" O K. ומה יקרה אם אחזיק את הכוס כך במשך שעה?" שאל הפרופסור.
"ידך תתחיל לכאוב!" אמר אחד הסטודנטים.
זה נכון. ומה יקרה אם אחזיק את הכוס כך יום?"
"ידך עלולה להתאבן, אתה עלול לחוש מתח עז בשרירים ואולי שיתוק ובודאי תיאלץ להתאשפז בבית-חולים" אמר סטודנט אחר וכל הסטודנטים צחקו.
"טוב מאוד. אך במשך כל הזמן הזה האם חל שינוי במשקל הכוס?" שאל הפרופסור.
"לא.." הייתה התשובה.
"אז מה גרם לכאבי בזרוע ומתח בשרירים?"
הסטודנטים היו נבוכים, תמהים.
"מה עלי לעשות על מנת להשתחרר מהכאבים שאל הפרופסור?"
"תניח את הכוס" אמר אחד הסטודנטים.
"בדיוק!" אמר הפרופסור. "בדומה לכך הן בעיות החיים. תחזיק אותן כמה דקות בראשך וזה דיי בסדר. תחשוב עליהם הרבה זמן ואתה מתחיל לחוש בכאב. אם תמשיך הרבה זמן הם מתחילים לשתק אותך. לא תוכל לעשות דבר"
טוב לחשוב על האתגרים או הבעיות בחייך,
אבל מה שחשוב יותר הוא להניח להם בסיומו של כל יום לפני שאתה הולך לישון.
כך את לא נלחץ, מתעורר כל בוקר רענן וחזק ויכול להתמודד עם כל אתגר, כל נושא שמזדמן בדרכך!
ובכן, אנא, אל תשכחו..
להניח את הכוס היום!!
לכתוב בבלוג!! מה לכתוב ?
כבר שבועיים אני מנסה לעדכן לסדר את הבלוג שלי פעם זה בסדר ופעם לא!!!
מה הוא בלוג : בלוג חינוכי הוא בלוג לכל דבר ועניין, אלא שתכניו הם חינוכיים . מטרות הבלוג החינוכי הן: לימוד נושא, העברת מידע חדש, לימוד ושינון החומר בצורה מעניינת. זהו דף או מספר מועט של דפים, בהם בעל הבלוג כותב כותב בו רשומות וסיפורי חיים שהוא מעוניין לשתף בהם את קהילת הקוראים. לבלוג ניתן להוסיף תמונות וקישורים לאתרים מומלצים וכד`. הבלוג הוא לא אינציקלופדיה שההגדרות צריכות להיות נכונות. זה יותר יומן אישי שכל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה. ניתן ללמוד מהבלוג, אך זה לא דברים חד משמעיים. היתרון של הבלוג הוא גם היכולת של תקשורת בין הכותב לקוראים ולמידה מכך. אחד היתרונות של בלוג חינוכי הוא שלא רק ניתן מידע ופעילות (שאלות וכד`) לגביו, אלא ניתן גם ליצור תקשורת בין יוצר הבלוג לקוראיו.
לפני שבעיים היה לנו יום המתמטיקה בבית הספר הצעתי להם להכניס ליום הזה פינה בשם מתמטיקה ממוחשב , הכנתי בחדר המחשבים משחקי מתמטיקה קישורים לאתרי מתמטיקה כמו אתר אופק ,דפי עבודה ממוחשבים כלומר לשחק מתמטיקה דרך המחשב הכוונה ללמוד דרך משחק מתמטי .
אחרי תום היום חלקתי לתלמידים שאלון על היום הזה כדי להעריך את היום ואת הפינות שעברו בהם התלמידים , וגם חלקתי להם שאלונים על החומרים שלמדו ביום הזה מצאנו שהתלמידים זכרו את החומר שלמדו דרך המחשב יותר מהחומר שהיה בפינות אחרות והעדיפו ללמוד בדרך הזאת . התוצאות נתנו לי ולכל המורים תמיכה ללמד דרך המחשב , שזה היה מעניין מאוד לתלמידים ורצו ללמוד דרך המחשב, וזה מחזק את המשחק כאמצעי רב-ערך לקידום תהליכי למידה וללממד בשיטות הוראה שונות ומגוונות. שיטות הוראה אשר יפתחו בתלמידים רצון ומוטיבציה ללמידה לכן מוטל עלינו כמורים לחפש דרכי הוראה שונות ללמד אותם, וזאת על מנת לגרום לתלמידים הנאה ללמוד לא רק נושא המתמטיקה גם נושאים אחרים שיכולה לעזור לתלמידים ליהנות ולהתעניין בחומר הנלמד, המשחק לדעתי הוא דרך נוספת שניתן לשלב בהוראת תלמידים אוהבים לשחק יכולים לתרגול דרך משחק בהנאה.תרגול דרך משחק יותר יעיל מלתרגל במילוי דפי עבודה . במשחק התלמידים עסוקים יותר הם פותרים שאלות חזרה על החומר הנלמד ומקבלים משוב מידי מתקנים וממשיכים . קדרון (1985) טוענת כי המשחק מספק הזדמנויות המעודדות חשיבה מופשטת, יותר מאשר לימוד פורמאלי ושיטתי. הילד המשחק נהנה מהפעילות עצמה. הנאה זו מעוררת אותו להשקיע מרץ ומחשבה בפתרון הבעיות שמציב בפניו המשחק. כך הוא עשוי לגלות דרכי פתרון ואסטרטגיות חשיבה שישמשו אותו במהלך הלימוד הפורמאלי
במסגרת הקורס הערכת טכנולוגיית ידע ל ד"ר קורץ גילה בקשה ממנה להעריך אתר לימודי . בהתחלה התלבטתי איזה תוכנה להעריך יש הרבה תוכניות כמו אופק , גלים ,מנוף , עת הדעת , אבל רוב התוכניות הם לבתי ספר הדוברים עברית ומעט תורגם לערבית ואם תורגמו לערבית התרגום לקוי וגם לא כל הנושאים. יש להם תרגום למשל באופק יש רק מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה, חינוך חברתי ואזרחות , ושפה עברית . השאלה שלי ולכל מדרכי תחומי הדעת למה אין עדיין אתרים העוסקים בתוכניות בערבית האם זה תלוי בתקציב , חוסר באנשים מסוגלים, או אין התעניינות בדוברי ערבית ? אני לא חושבת שזאת השאלה האחרונה , כי בתוכנית התאמת מערכת החינוך ל 21 גם הכניסו בתי ספר ערבים וגם הם מעוניינים לעשות שינוי בבתי הספר האלה . בעבודתי כמדרך למתמטיקה ממוחשב בבתי ספר ערבים השייך לתוכנית הזאת , אין לי בעיה רוב התוכניות יש להם תרגום בערבים בנושא מתמטיקה וגם לא קשה ללמד את התלמידים מתמטיקה בשפות אחרות אבל הבעיה היא עם מדריכי תחומי דעת אחרים כמו ערבית עברית אנגלית ..... .
לכן מתעוררת השאלה שוב למה אין תוכניות העוסקות בתוכניות הלימודים לדוברי ערבית ?
דבר שיעזור לנו בתקשוב בתי הספר הערביים ולהתאים אותם לתוכנית "התאמת מערכת החינוך ל21 "