המיעוט הערבי שחיי במדינת ישראל

במסגרת הקורס "התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית בישראל" עשינו עבודה על ההתנגשיות במדינת ישראל בזמן החיפוש על נושא עבודה וחומר בחרנו לכתוב על המיעוט החי במדינת ישראל לכן בחרתי לכתוב בפוס על הנושא הזה.
אנו חיים במדינה שיש בה מעל ל–90 קבוצות אתניות אשר חיים במקום קטן וצר ולכל אתונה את החינוך , ההתנהגות ואת הדת שלה. בתוך ישראל חיים ערבים שיש להם עדות שונות שחיים באותו כפר או באותה עיר מוסלמיים נוצרים ודרוזים . יש הרבה כפרים וערים בצפון הארץ שחיים ביחד שתי עדות או שלוש עדות .
הנוצרים בישראל
הנוצרים בישראל הם תושבי ישראל בני הדת הנוצרית, לכיתותיה השונות. כשני אחוזים מקרב אזרחי מדינת ישראל, הם נוצרים. מספרם נאמד בכ-151,600 איש בסוף שנת 2007. מתוכם 121,700 הם ערבים נוצרים והשאר הם נוצרים שאינם ערבים, חלקם בני משפחה מדרגה ראשונה של יהודים שעלו לארץ במסגרת חוק השבות, חלקם מהגרי עבודה או חברי סגל כנסייתי קבוע וחלקם בני קבוצות אתניות לא-ערביות (ויקיפקיה ) .את הנוצרים בארץ ישראל ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות.
"קדומים" כלומר שייכים לעדות קדומות - צאצאי קהילות נוצריות שהיו במקום לפני הכיבוש הערבי, רובם משתייכים לכנסיות מונופיזיטיות ואורתודוקסים .
"בינוניים", רובם קתולים , מתנצרים מקרב האוכלוסייה המקומית לאחר מסעי הצלב וחברי סגל כנסייתי קבוע .
"חדשים" - נוצרים שהיגרו לארץ ישראל מסיבות שאינן קשורות לדת וצאצאיהם, במידה והצאצאים נוצרים ומתנצרים שהתנצרו במאה ה-19 ובמאה ה-20 לכנסיות הפרוטסטנטיות. (ויקיפדיה)
המוסלמים בישראל
מוסלמים מהווים כיום בסביבות ה-16% מן האוכלוסייה בישראל האסלאם אינו אחת מהדתות המוכרות בישראל עקב סיבות היסטוריות. בזמן השלטון העותמאני הוכרו דתות המיעוט, אך הדת השלטת לא קיבלה הכרה רשמית
דמוגרפיה: המוסלמים בישראל מתחלקים בין שלוש קבוצות עקריות אוכלוסייה: הערבים, הבדואים והצ'רקסים .כ-75% מהערבים בישראל הם מוסלמים, רובם סוניים. כ-10% מהם הם בדווים. שבטים בדויים אחדים משרתים בצבא הישראלי. הקהילה הצ'רקסית הקטנה מונה כ-3000 איש, ומכילה מוסלמים סוניים אשר במקור הגיעו מהקווקז בסוף המאה ה-19 ויושבו בגליל על ידי הרשויות העות'מאניות.רוב המוסלמים בארץ חיים בגליל, בנגב ובמשולש.(ויקיפקיה )
בשנת 1949 המוסלמים בישראל היוו כ-10% מהאוכלוסייה. מאז קום המדינה תמותת התינוקות באוכלוסייה המוסלמית הישראלית ירדה מ 46.4 לכל 1000 לידות, ל 10.
מקומה של ארץ ישראל באסלאם : ירושלים היא המקום השלישי בעולם בחשיבותו למוסלמים אחרי מכה ואל-מדינה אשר בערב הסעודית מסגד אל-אקצא (הר הבית) ממנו מאמינים המוסלמים שמוחמד עלה לשמיים. האמונה הזאת, קיימת לא רק בקרב המוסלמים הפלסטיניים, אלא גם בקרב כל המוסלמים ברחבי העולם, מרימה את החשיבות הרוחנית והדתית בעיניים של כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא הסמוך לו. משום כך הם רגישים במיוחד לעובדה כי השליטה על האתר כיום היא תחת שליטת מדינת ישראל, על אף שהרשויות בישראל נמנעו עד היום מלהניף את הדגל הישראלי בתחום של המקדש, אשר השליטה עליו שייכת באופן רשמי לוקף האיסלמי, הגוף המנהלי המוסלמי אשר אחראי כיום לתחום הר הבית. (בעבר, היו מקרים אחדים בהם יהודיים ישראלים קיצוניים ניסו להניף את הדגל הישראלי במקום, אך המשטרה הצליחה מאז למנוע מכך לקרות).(ויקיפקיה )
הדרוזים בישראל
הדרוזים בישראל מתגוררים ב: גליל, כרמל, גולן, ועוד ישובים מעורבים . החברה הדרוזית בישראל היא חברה כפרית לאו דווקא חקלאית.רובה המוחץ של האוכלוסייה הדרוזית (98%) בישראל מתגורר ב-21 כפרים. בדרך כלל מאוגד כל כפר דרוזי תחת רשות מקומית עצמאית, כמה מהכפרים מאוכלסים גם על ידי נוצרים, ומקצתם על ידי נוצרים ומוסלמים כאחד. כי אין כפרים דרוזים שבהם שוכנים לצדם מוסלמים בלבד, זאת בשל העויינות ההיסטורית אשר שוררת בין שתי העדות. -עם הופעת הדת הדרוזי נתקלה הדת הדרוזית בהתנגדות אלימה מצד המוסלמים, סונים ושיעים כאחד, יחס אופייני למיעוט שפרש מהאסלאם הנפוץ (ליאת יצחק ). איתם אולם במהלך השנים אוחדו חלק מהכפרים לכדי רשות מקומית גדולה אחת, וכיום נאמד מספר היישובים, בהם מתגורר המגזר הדרוזי.שני ישובים מתוכם הם ערים: שפרעם (בה הדרוזים הם מיעוט) ועיר הכרמל (העיר הדרוזית הראשונה, בה מהווה המגזר הדרוזי רוב של למעלה מ-88% מהתושבים), המאגדת את הכפרים עוספיא ודלית אל כרמל. בשנות החמישים כ- 90% מהדרוזים עסקו בחקלאות ובמרעה ובשנות התשעים פחות מ- 10% עדיין עוסקים בענפים אלה וזה כתוצאה מתמורות ותהליכים ברמת ההשכלה, בשינויים חברתיים ופוליטיים. בשנת 1957 הוכרזה העדה הדרוזית בישראל כעדה דתית עצמאית וב- 1961 הוקמה המועצה הדתית שבראשה עמד שיח' אמין טריף שהיה בעל השפעה רבה ללא ערעור על מנהיגותו. הוא היה ידוע בהתנהגותו הנאותה ובאורח חייו הצנועים וזכה בפרס ישראל. שנת 1962 אושר בכנסת חוק בתי הדין הדרוזיים ומאז נשפטו בפניהם בני העדה בעניינים הנתונים לסמכותם. בשנות השבעים עלה הצורך בהפרדת הטיפול בבני העדה הדרוזית בישראל מהמחלקה הערבית במטרה שהטיפול בענייניהם יבוצע ישירות במשרדים הממשלתיים. המשרדים הראשונים שאמץ זאת הם משרד הדתות ומשרד החינוך, וכך הופרד החינוך הדרוזי מהחינוך הערבי ובעקבות זאת נכתבו תוכניות לימוד מיוחדות לדרוזים. הצעיר הדרוזי משרת בצה"ל. על פי חוק שירות חובה לדרוזים משנת 1956. דבר המצביע על השתלבותם של הדרוזים בחיי המדינה ובמוסדותיה, חלקם הגדול של הגברים הדרוזים ממשיך בשירות הקבע במערכת הביטחון לאחר סיום השירות הסדיר ומגיעים לדרגות גבוהות. יש לציין שחלק מהצעירים נהרגים בעת שירותם הצבאי ובמלחמות ישראל ולזכרם הוקמו בתי יד לבנים במספר ישובים. בחלק מהישובים הדרוזים שיעור חללי צה"ל עולה על הממוצע הארצי, מה שמבליט את הזדהותם עם מדינת ישראל וראייתם כחלק בלתי נפרד ממדינה. החג הדתי הקדוש ביותר אצל הדרוזים הוא "חג הקורבן" (אלאדחא). בנוסף לחג הקורבן, הדרוזים נוהגים לעלות לקברי נביאים ובישראל הפכו עליות אלה לחגים שקיבלו הכרה רשמית מהמדינה: הנביא שועיב , הנביא סבלאן ,הנביא אל-ח'דר:
אסלאם בישראל ויקפידיה   הנוצרים בישראל ויקפדיה   הדרוזים בישראל ויקפדיה