סיכום בלוג הערכה מסכמת

אחת המטלות שהייתה לנו בתהליך הלמידה לתואר שני במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה במגמת "תקשוב ולמידה" התבקשנו לכתוב בבלוג . בהתחלה הייתה לנו הרבה שאלות מה הוא בלוג ? איך יוצרים בלוג? ואיך כותבים? ומה צריך לכתוב בבלוג? , ד"ר גילה שהיא הייתה המנחה והמלווה לנו בכל שלבים הלימודים נתנה לנו הנחיות וענתה לכל השאלות שהיינו מתלבטים והתחלנו , התחלה הייתה קשה אבל אם אנו מתחילים זה העניין אז אנו יכולים להמשיך , השתדלתי לכתוב רשומות הנוגעות לרוב הנושאים שלמדנו , בחרתי כמה שאפשר נושאים יותר מעניינים בתחום החינוך והטכנולוגיה ועוד , נכנסתי הרבה לרשת לחפש מידע תוך כדי חיפוש גם למדתי הרבה דברים שלא ידעי קודם , רכשתי ידע חדש הוספתי לידע הקודם , וההתעניינות לכתוב רשומות מהחומר שלמדנו עיינתי בחומר הנלמד בעין אחרת הפנמתי את החומר כדי לבחור ממנו את החומר הכי מעניין .סוף סוף הגענו לשלב האחרון בלימודים והתחלתי להוריד את הלחץ למרות שעדיין יש לנו תקופת מבחנים ועבודות לסמסטר האחרון בלימודים אני כל הזמן נזכרת בסיפור שכתבתי בתחילת הבלוג " להניח את הכוס כל יום " . בתהליך כתיבת הבלוג אני כל הזמן חושבת איך אני יכולה לשלב את הבלוג בעבודה שלי כמורה למחשבים ומתמטיקה בבית ספר שאני מלמדת .הוספתי בבלוג כמה קישורים לאתרי מתמטיקה וחומר ומשחקים מתמטיים בשפה העברית לפעמים הופניתי את התלמידים לבלוג כדי שיכנסו למשחקים המתמטיקה היה להם קשה בגלל השפה , לכן החלטתי לבנות בלוג חדש בשפה הערבית הכולל כל חומר קשור לנושא שאני מלמדת ולקשר אותו לאתר בית הספר בפינה של מורה המתמטיקה וכמובן לאתר שלי הנמצא באתר בית הספר כמורה למתמטיקה ומחנכת כתה ה' , ולהרחיב אותו ולנסות ללמוד עוד על הבלוג והפעילות שאני יכולה לעשות בתוך הבלוג , לא יודעת אם יש אפשרות להיות פורום בתוך הבלוג .מהתגובות שקבלתי מאנשים שנכנסו לבלוג במקרה בזמן הדפדוף ברשת התגובות שלהם מעניינת מאוד. היו מחפשים חומר ונכנסו לבלוג במקרה ,התגובה שלהם רצינית ונתנה לי משוב מאוד מעניין וחיזוק כדי להמשיך לכתוב בבלוג ולהמשיך לחדש וללמוד עוד ועוד על הבלוג . לפעמים קבלתי את התגובות דרך המייל ולא דרך הבלוג .בסוף המון תודות לד"ר גילה המנחה שלנו , וגם לעמיתה המלווה פואזייה שהייתה מלווה לי בבלוג וגם תודה לנעמי פורת על ההסבר שנתנה לנו בהתחלה על הבלוג ושיתוף הפעילה בתשובות שנתנה לי כשפניתי אליה בבעיות שנתקלתי במהלך העבודה בבלוג .
בהצלחה לכולם
סהאם עאסלה

הערכה מסכמת עמית מלווה

לפאוזייה שלום
הייתי שמחה מאוד שאת היית העמית המלווה שלי, התעניינתי בנושאים שכתבת. היית מאוד חריצה ושמרת על תגובות שלי. יש לך פוטנציאל חזק למרות שלא היה לך רקע במחשבים וקשר קודם עם התקשוב והטכנולוגיה אבל כל הכבוד לך כי הוכחת כמה יש לך רצון ללמוד דברים חדשים בטכנולוגיה, והתגברת על כל הקשיים.גם התיחסת בבלוג שלך לנושאים שקשורים לנושאי הלמידה שלנו במגמה. הבעת דעה מתאימה לנושאים. גם דעתך היתה יפה ומעניינת ומראה את הבנתך לנושאים ואת ההתחשבות שלך בלמידה.
תמשיכי בדרכך כך ומאחלת לך עוד הצלחות והתקדמויות בלימודים.
סהאם עאסלה

האינטרנט הבטוח

בבית הספר כבר שבוע אנו מכינים לשבוע האינטרנט הבטוח. השימוש באינטרנט הפך לחלק לא נפרד מחיי היום יום שלנו .ואנו יודעים בשימוש לא נכון יש סכנה ,לכן הכנו מציגות למה חשוב לגלוש בטוח? מדריך הורים לבטיחות ילדים ברשת המלצות כיצד לנהוג עם ילדים באינטרנט, חסימת אתרי מידע בלתי רצויים - תוכנות וספקי אינטרנט מומלצים , חינוך והסברה לשימוש נבון ברשת להצגה להורים כדי לדעת מה היא אחריות ההורים בנושא הזה . כל יום אנו מתכננים להזמין ההורים של כל שכבה לחוד. וגם הרצאות לתלמידים על הסכנות הנמצאות בגלישה ברשת ,ואיך להיות חכם מהאינטרנט , ואיך לגלוש נכון, מה היא אתיקה ברשת ,איך להשתמש בדוא"ל ,מה היא הטרדה ברשת ,איך לשמור על פרטיות המידע לדעת מה טוב ורע ברשת .תוך כדי פעילות ודפי עבודה סרטונים והצגות ..............

"האינטרנט הוא ים של מידע והנאה, אבל לפני שקופצים למים צריך לדעת לגלוש נכון"

למידע נוסף אפשר לכנס ל האינטרנט הבטוח       אינטרנט בטוח לכל השנה

הלוח האלקטרוני " הלוח החכם"

אני חושבת שכולנו שמענו על הלוח החכם יש הרבה בתי ספר שרכשו את הלוח , אולי המנהל החליט להכניס את הלוח או זאת הייתה המלצה ממורה או יותר ,המורים בהתחלה שמחו מאוד להכנסת הלוח לבית הספר והתחילו לעבוד כמו שצריך ויש מורים שנסו להשתמש ולא הצליחו לכן ותרו על השימוש בו אולי זה מחוסר ידע בשימוש או חשש מפחד מהטכנולוגיה החדשה , לפי דעתי הלוח החכם כמו שקראו לו הוא באמת חכם למי שיודיע להשתמש בו, העבודה עם הלוח תגרום לתלמידים לעניין בחומר הנלמד ולהנאה וניתן להפיק המון פעילות דרכו. הלוח מאפשר שילוב דרכי הוראה מגוונים להתאמת סגנונות למידה שונים של התלמידים בכיתות הטרוגניות. שילוב הלוח מזמן אפשרויות לשילוב גמיש של אמצעי למידה והוראה הזמינים מטרתו להביא לשינוי ושיפור בתרבות ההוראה והלמידה הבית ספרית ותאפשר למורים לשלב עולמות תוכן עשירים בכיתה ולבנות פעילויות למידה והוראה המעודדים את התלמידים להיות פעילים בתהליכים בכיתה.

לחוברת הדרכה אפשר לכנס לקישור הבא הלוח האינטראקטיבי – ותוכנת ה-ActivInspire

לידע נוסף יכולים לצפות בסרטון הבא

אסטרטגית הוראה פרונטאלית לאסטרטגית הוראה מורכבת

מחקר כמותי
במסגרת הקורס שיטות מחקר הייתה לנו מטלות לנתח מחקרים אחד המחקרים הכמותיים שרציתי לדבר עליו היא בין אסטרטגית הוראה פרונטאלית לאסטרטגית הוראה מורכבת : ההשפעה הנבדלת של סביבת הלמידה על המוטיבציה להישגים של התלמיד " בן-ארי , ר. ואליאס , ל . (2008)".
המחקר מנסה לבחון את יעילותן של שתי אסטרטגיות הוראה זו לעומת זו – הוראה פרונטאלית והוראה מורכבת – לקידומם של מכוונות לשליטה ודפוסי הניעה המאופיינים ההסתגלות , ולפי הממצאים שנתגלו מהמחקר מספקים הוכחה להשפעה על הסביבה הלימודית על ההניעה להישגים , לכן יהיה התחשבות בבחירת דרכי ההוראה מהמורים בכיתות שלהם ואולי היה התערבות ממשרד חינוך בבחירת דרכי ההוראה לפי הישג התלמידים ולפי המצב הלימודי שלהם .
המסקנות : ששתי אסטרטגיות ההוראה נבדלות בהשפעותיהן על שלושת משתני ההניעה שנחקרו : תפיסת המטרות הלימודית, מטרות הישג אישיות ודפוסי הניעה להישגים.אסטרטגיות שהייתה בשימוש קבעה כיצד תפסו התלמידים את המטרות להישגים שהסביבה הלימודית הדגישה . תפיסת מטרות כמכוונות שליטה או ביצוע מספקת בסיס חשוב להבחנה בין סביבות לימוד .היתרונות הייחודיים שיש להוראה המורכבת על ההוראה הפרונטאלית מתבטאים במידה רבה יחסית של אימוץ מטרות אישיות מכוונות שליטה ולא במידה מועטה יחסית של אימוץ מטרות מכוונות ביצוע .השפעת הסביבה הלימודית על ההניעה להישגים כיתה היא מסגרת עם איכויות שאפשר שתרומתן אינה נופלת מזה של האיכויות האישיות של התלמידים ,ושאסטרטגיות ההוראה המיושמת בכיתה קובעת את האיכויות הכיתתיות . בחירת אסטרטגיית ההוראה היא בעלת חשיבות מערכת בתהליך עיצוב מטרות ההישג ודפוסי ההניעה של התלמידים .לא נמצא הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי הקבוצות בדרך אימוץ שתי מטרות ההישג שליטה ביצוע . המשימות בכיתה הוראה מורכבת הן רב-כישוריות ומטפחות שיתוף הפעולה ,ויכוח ויוזמה, ואילו המשימות בכיתה ההוראה הפרונטאלית הן חצי כישוריות למדי ונוטות לעודד ציות-אחידות אינדיבידואליות , ולעתים קרובות תחרותיות .ניתן להכליל את תוצאות המחקר על בתי ספר אחרים נוספים . המדגם הנלקח לא מייצג הרבה בתי ספר לא השתכר על מצב התלמידים מבחנה כלכלי –חברתי דתי חילוני לאומי .. אלא נלקח שני בתי ספר רגילים , היו יכולים לעשות השוואה בין כמה בתי ספר שונות בדת כלכלה מקום גיאוגראפי ...למשל לראות אם קבלו אותם תוצאות .ראוי לעשות עוד השוואה בין בתי ספר ברחבי הארץ להבחנת יעילות שתי האסטרטגיות ההוראה ,שיש להם אותו מצב חברתי כלכלי אותו דת ואותה לאומית או שיהיה התערבות בינם מבחנה חברתית דתית .או וגם לעשות אותו מחקר על אותם בתי ספר שנעשה המחקר אבל להחליף בין שתי דרכי ההוראה ( מי שלמדו בהוראה פרונטאלית ונמדדו את הממצאים ילמדו בהוראה מורכבת ולהפך ) וימדדו את המוצאות ולעשות השוואה על אותם אוכלוסיה שנעשה בהם המחקר .

הערכה

כמעט בכל הקורסים שלמדנו וגם בחיים מדברים על הערכה , איך להעריך תוצאה מה היא הכלים להעריך איך מעריכים ... אני רואה כיום יותר מאי פעם שלכלי המדידה והערכה תוקף ומשמעות. חשוב להדגיש את המושג:רמת חשיבה,הבנה וישום שהם הבסיס בכל הערכה בדרכי ההוראה. בפיתוח תהליכי הערכה בית-ספריים, מונחת תשתית לשילוב בין הערכה פנימית לבין הערכה חיצונית (מבחני מיצ"ב, בחינות בגרות וכד'). תהליכי הערכה פנימיים המקיימים דיאלוג עם תהליכי הערכה חיצוניים מקדמים את הלמידה הארגונית של בית-הספר. תהליכי הערכה אלה מבטאים רצון לשנות ולהשתנות. ההנחה היא שכל הגורמים הקשורים לבית-הספר רוצים לבדוק את דרך תפקודו כדי לבחון כיצד ניתן לשפר, להבין את הבעיות ולמצוא דרכים לפתרון . לשם כך יש לקיים דיאלוג בין המורים וההנהלה לבין גורמי החוץ של בית-הספר (נבו, 1997). אני מאמינה בהערכה החילופית אשר אפשר להתבונן בתלמיד ברמה שוויונית, מותאמת אשר דרכי ההערכה מותאמת לכל תלמיד המגייסת אותו להתערב ולהיות אחראי בתהליך הלמידה. כתוצאה שחשוב לפתח להעריך ולעודד אצל תלמידים: הערכה עצמית, רפלקציה, עצמאות וסקרנות, הקשבה, הנהגה, לאפשר לילד להסתגל לשינויים.וביחס למורה לעזור לממונים על המורה לגבש את דעתם עליו, לעמוד על מעלותיו ועל חסרונותיו .להעיר למורה על הדרכים לתיקון הליקויים בעבודתו. לכוון את הדרכתו ואת התקדמותו בהוראה.לחזק את המוטיבציה אצל המורה.המורים יודעים כי מגמת הערכה היא שיתוף,על מנת לשפר את תפקודם ועבודתם בבית הספר.בכדי שהמנהל יעריך מורה בבית הספר עליו לעקוב אחרי ההוראה ולמידה בבית הספר , יעשה את זאת באמצעות ביקורים בכיתות, סיורים בבית-הספר, שיחות עם אנשים וביקורים אצל תלמידים. על המנהל לעזור למורים לגדול ולהתפתח בכל הקשור בהבנת ההוראה והחיים בכיתה. על המנהל לתת למורים הרגשה חשובה בהגברת המוטיבציה אצל המורים ולעבוד ובבניית מחויבות ונאמנות לעבודה.

בית ספר מוצלח בניהול התקציב הבית ספרי

בקורס התקציב ככלי ניהולי עם ד"ר חנה בר ישי בקשה מהסטודנטים לתת הדעה שלהם על בית ספר מוצלח בתקציב אחרי שעיינתי בחומר רציתי לכתוב כמה מילים על הנושא הזה
בבית הספר צריך להיות הנהלה מתאימה בשיתוף פעולה עם צוות שהיא יכולה לנתיח את המצבים, ולנהל את התקציב ולעשות עדיפות לדברים יותר חשובים , התקציב הוא כלי תכנוני המאפשר מיון עפ"י סדרי עדיפות. צריך להיות בהתחלת השנה טבלה על הפעילות של בית הספר ולסדר אותם לפי עדיפות ,ולנתיח את התקציב וכמה צריך לכל פעילות . ולעשות פרויקטים לאסיפת כספים כדי למיין את הפעילות של בית הספר כמו התנדבות מחברות, הורים . גם כן יש אפשרות להקים שוק חד חודשי בבית הספר מוכרים את התוצרים של התלמידים . מומלץ להכין גם תקציב פריטים לצרכי רכישות ובקרה וגם תקציב פעולות בכדי לתת לגורמים חיצוניים כמו הורים מועצה מקומית חברות מידע על פעילות בית הספר כדי לבקש מימון של כמה פעילות בית הספר על חשבון ההורים מעוצה מקומית ...לשתף את ההורים ,הקהל והמעוצה המקומית במסיבות שיתקיימו בבית הספר פעולות לימודיות ,פעולות חברתיות ופעולות חינוכיות, ולבקש מהם לעודד את התלמידים ע"י תרומות

גוגל סייטס google sites

בחרתי לדבר על גוגל סייטס בבלוג שלי אחרי שדברה ד"ר קורץ גילה בקורס "הערכת טכנולוגיית ידע" , וד"ר הסגל אלון בקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים " על גוגל סייט . וגם בתור מדריכי תקשוב בבתי הספר אנו מפנים את רכזי התקשוב לבנות את אתרי בתי הספר דרך גוגל סייטס.
גוגל סייטס אחד האפשרות הרבות שנותן לנו גוגל . האפשרות הזאת נותנת לנו לבנות אתר בצורה קלה ונוחה בחינם ובמהירות, קל ולא דורש ידע מוקדם. .רוב בתי הספר עברו לבנות את האתרים שלהם דרך גוגל סייטס , אני מדברת על בתי הספר בצפון . עד שלפני שנתיים החליטו צוות המנהלים את אתרי צפונט השייכת למשרד החינוך מחוז צפון לעבור לגוגל סייט ,בגלל הנחות בשימושו וגם עובדים בגוגל סייטס ללא תשלום . ובתוך האתר הבית ספרי גם יש אפשרות לבנות אתרים לכל מורה הקשור בנושא שהוא מלמד בו תחת אותו אתר . למידע נוסף על השימוש ועל יתרונות וחסרונות של גוגל סייטס אתם מתבקשים לכנס לקישור הבא הנותן לכם כל מידע דרוש, ויש גם אפשרות לשאלות ותשובות באתר המדריכים

 וגם בעזרת הקישור הזה תכלו למצוא מדריך מעולה לבניית אתר בגוגל סייטס ללמוד את גוגל סייט

מערכת החינוך בישראל פרופ' עמי וולנסקי

בעקבות קריאת המאמר מערכת החינוך בישראל פרופ' עמי וולנסקי

אחרי קריאת המאמר שהיה צריך לקרא במסגרת הקורס מדעי החינוך במאה העשרים ואחת עם ד"ר בן עמי יפה
המאמר סוקר את בעיות המדינה במערכת החינוך בישראל, תמונה מאוד לא מעודדת שלצערי אני לא רואה שינוי בתקופה הקרובה, ישנם חמישה אתגרים הניצבים בפני מערכת החינוך, המאמר נכתב לפני שנתיים וחצי שינוי גדול לא נעשה בתקופה שעברה, המאמר כנראה יהיה רלוונטי לעוד הרבה מאוד שנים.אומנם נעשים ניסיונות לשינוי כמו אופק חדש, אבל הדרך ארוכה .מערכת החינוך בישראל הייתה ועודנה עומדת באתגרים קשים. מעמד המורה חייב להשתנות ועל זה אין מחלוקת בכלל משבר המורים אינו מפתיע- שילוב של שכר נמוך, תנאי עבודה, עומס, ביקורת ציבורית על מעמדה של ישראל במבחנים הבינלאומיים כל אלו יחד אינם מעודדים מוטיבציה לעסוק בהוראה.הפערים בין המגזרים חייבים להצטמצם , יש לעצור את הקיפוח, לא ייתכן שלאור הניסיון המערכת לא השכילה לטפל בעניין הפערים בין המגזרים. מערכת החינוך הישראלית הייתה מערכת בלתי שוויונית כבר מיום היווסדה, אי שוויון בין יהודים לערבים, אי שוויון בין אשכנזים למזרחים דבר אשר גרם לפער עצום בין האוכלוסיות השונות במדינה וכשהחמיר המצב ננקטו מספר צעדים לצמצום הפערים כמו : תכניות תגבור והעדפה מתקנת לבתי ספר בשכונות, עיירות פיתוח ויישובים ערבים, הפעלת תכנית הרפורמה והאינטגרציה, תכנית החומש, הלב"ם ושחרי שינוי במגזר הערבי, תכנית יום לימודים ארוך ואין ספור פרויקטים של תגבור לימודי.בנוסף לכך צמצום שעות תקן, צמצום תקציבי הפיתוח ושחיקת המורים, איך לא ומעמדו של המורה ירד כאשר כל הגורמים פעלו נגד רווחתו של המורה החל ממשרד החינוך, האוצר וההורים אשר נסוגו מסמכותם בשליטה על ילדיהם ומעורבותם ירדה כלפי ילדיהם ועלתה ביחס לבית הספר שהפכה להתערבות מסייעת להגן על ילדיהם ולהאשים במרבית המקרים את המורים, אובדן הסמכות ההורית הביא לאובדן הסמכות המורות.לפי דעתי מאז שהתחיל המעבר בשנות השמונים מה"ידע במרכז" ל"ילד במרכז" גרם לביטול המורה כמחנך, כדמות הזדהות שהילד מעריך ורוצה להיות כמוה לדמות מיותרת ולא תורמת ללמידה דבר אשר גרם לירידה משמעותית בהישגים.הפתרון הוא להחזיר למורה את כבודו, הערכתו וחשיבותו בחברה, לשפר את מעמדו חברתית וכלכלית " חשיבות המקצוע נמדד בשכרו ", להרחיב את סמכויות בית הספר והמורים אשר הם הבורג המרכזי בחינוך שהוא היסודות של המדינה, להפעיל תכניות לימודים מתאימה, לקבוע סטנדרטים ולהשקיע יותר רק אז יהיה חינוך והעלאה משמעותית בהישגים.מעמד המורה אינו נמדד רק בהעלאת שכרו (שזה גורם לא מבוטל כלל) לדעתי, צריך להעלות את הדרישות לקבלת סטודנטים להוראה במכללות ובאוניברסיטאות וכך רק האנשים בעלי אישיות מתאימה, תרבות והשכלה גבוה יוגשו להתקבל למקצוע. יש הרושם שכל אחד שלא מוצא את מקומו בשוק הלימודים והעבודה (בגלל פסיכומטרי לא גבוה, תעודת בגרות ממוצעת ומטה, וכו' )הולך ללמוד הוראה ולכן יש שמזלזלים במקצוע (מה את/ה סה"כ מורה? .המאמר מחדד במיוחד את הבעיה הידועה והנפוצה -ולדעתי המרכזית -של מערכת החינוך,ומדגיש את חשיבותה, והיא כמובן מעמדו והסטאטוס הנמוך שנמצא בו המורה, ואני מאמינה בכדי לשפר את המצב הדבר הראשון והחשוב ביותר שצריך לעשות זה לשנות את המציאות הזו, אין שום סיבה שיהיה ביקוש למקצוע שלא מוערך כפי שצריך! אני תומכת ומסכימה במה שכתוב במאמר, אכן נכון הדבר מערכת החינוך בישראל מאז ומתמיד נתקלה בקשיים רבים ויש לכך מספר סיבות כמו:מדינה שקולטת עולים רבים – אוכלוסייה מגוונת ובכך נוצרים פערים ושונות ובעקבות השונות באוכלוסיה נוצרות בעיות רבות.כמו כן, סמכות המורה יורדת ונעלמת משנה לשנה כפי שנכתב במאמר.אני רואה זאת לפחות בכל שנות עבודתי במציאות היום יומית בכיתות ובבתי הספר השונים. כמו כן, מספר הסטודנטים הלומדים הוראה הולך וקטן בשנים האחרונות ובוודאי שיש לכך מספר סיבות: אולי בגלל המשכורת? אולי בגלל העבודה הקשה והמפרכת? אני חושבת שמי ששורד להיות מורה זמן רב זה רק אם הוא מרגיש איזה שהיא שליחות. כי היום לא כל כך פשוט לעבוד בתור מורה. עם הרפורמה החדשה וכל הניירת מסביב.וכמובן כל השינויים שעושים כל שנה ושנה עוד לא מספיקים להטמיע שינוי בשנה חדשה יוצרים שינוי על שינוי וכך זה ממשיך כל שנה שינוי .

The Rise and the Price of the Standards Movement

ד"ר עמי וולנסקי The Rise and the Price of the Standards Movement
אחרי קריאת המאמר שבקשה ד"ר נטע בקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה ,רציתי לכתוב כמה מילים בעקבות קריאת המאמר:-
אני חושבת כי חשוב להציב סטנדרטים במערכת החינוך בדומה לכל מערכת ארגונית, שיובילו את הצוות החינוכי לקראת מטרות ויעדים אך לא להיות המטרה עצמה. הלמידה בבית הספר צריכה להיות חווייתית שתקרב את הלומד ללמידה משמעותית. כיום נראה על פניו כי העיסוק בסטנדרטים הוא מעל ומעבר, מורים ומנהלים עסוקים ברדיפה אחרי הישגים ומבחנים ארציים, דבר שהפך לצערי להיות המטרה העיקרית בהוראה ולהזנחת הצרכים האמיתיים של הלומד. כמערכת חינוכית עלינו המורים להעמיד את התלמיד במרכז ולזכור כי כל תלמיד הוא יחיד ומיוחד וכולם שונים בעלי צרכים שונים. קביעת סטנדרטים למערכת החינוך מחייבת טיפול שורש . ראשית יש לבסס את מעמד המורה שהדרדר בשנים האחרונות וכמו כן, העדר משמעת בקרב התלמידים , דבר הגורם לירידה בהישגים. חילופי השלטון התכופים במדינת ישראל הביאו לכך שכל שר חינוך שמונה רצה להביא בשורה למערכת ולהעלות אותה על דרך המלך נכשל. קביעת סטנדרטים מחייבת יציבות והתחשבות בפן האנושי ולא רק בפן ההישגי. חיקוי מערכות חינוך בעלות אופי תרבותי שונה לא יביאו להישגים הנדרשים. לדעתי הסטנדרטיזציה שמשרד החינוך מאמץ בעקבות ארה"ב לא תשפיע על התלמידים והישגיהם. משום שתוכנית זו מבוססת על השיטה המכניסטית שכל אדם הוא מעין מכונה ועליו להגיע לתפוקות מסוימות- כל זאת ללא התייחסות לצד האישי, הרגשי שלו. יש לזכור שהתלמידים מגיעים ממקומות שונים, האוכלוסיות אינן דומות אי אפשר לצפות מכל התלמידים ללמוד אותו הדבר יש להתייחס לשונות של התלמידים ולא ליצור תוכנית כוללת שהיא ממוצעת ואינה מתאימה הן לתלמידים החלשים והן לתלמידים החזקים אלא יוצרת פער יותר גדול. הלמידים שלנו הם שונים ונבדלים אחד מהשני,לכן קשה להתאים ולקבוע סטנדרטים שיתאימו לכולם. תוצאות המבחנים ההשוואתיים מיקמו את ישראל במקום נמוך בטבלה, מה שיצר קריאה נמרצת להגדרת סטנדרטים! מערכת החינוך מטרתה לחנך את האדם לתפקד בחברה כאזרח מן המניין, לכן חשוב לראות את הלומד כאדם וכישות ולא את ההישגים והסטנדרטים. לדעתי סטנדרטים ארציים ושיטות הערכה חדשות יכולים לשנות רק במעט את הלימוד, אלא אם יתווספו להם הוראה טובה יותר, אקלים בית ספרי תומך, חומרי למידה משופרים ותלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה יותר, ללא אלה ההישגים לא ישתפרו. כמורה, כמחנכת אני מעוניין להכין את התלמידים לעולם כפי שהוא- באופן הטוב ביותר, לחברה שוויונית. אני חושבת שאי אפשר לקחת סטנדרטים מחו"ל ולהלבישם באופן מלאכותי על מערכת החינוך בישראל. החשיבה צריכה להיות מתוך המערכת ולא מחוצה לה. ניתן לחשוב על סטנדרטים מסוימים במקצועות אחדים וזאת תוך התייחסות לתרבות שלנו, לצרכי התלמידים והמורים. העשייה חייבת להיות ממוקדת ולא גורפת!!!!!אני לא חושבת שהצבת סטנדרטים בכל המקצועות היא אפקטיבית בבית הספר היסודי. למה ילדים קטנים צריכים ללמוד בלחץ של מבחנים חיצוניים מתמטיקה, עברית וכו' ?, אני חושבת שבשלב זה של חייהם, צריך לגרום להם הנאה מהלמידה, ללמד אותם מיומנויות חשובות שיובילו אותם להיות לומדים עצמאיים ואז אם נצליח במשימה זו, נוכל לדבר על סטנדרטים בכיתות הגבוהות יותר (כמובן תוך כדי התייחסות והתחשבות בילדים בעלי לקויות ויכולות נמוכות)
בסוף המאמר טוען המחבר כי הכישלון מקורו בבורות ביחס לפסיכולוגיה האנושית. אני חושבת כי אין זו בורות אלא אטימות. לדעתי העידן הפוסט מודרני חיזק תפיסות עולם הישגיות אינדיבידואליסטיות ובה בעת ריסק מבנים תרבותיים ותפיסות מוסר חברתיות. התוצאה הבלתי נמנעת היא התפרקות חברתית מצד אחד ונתק מוחלט בין קבוצות חברתיות שונות. אליטות מסוגים שונים כגון: שלטון, הון ואקדמיה קובעות אופנות, הלכי רוח ומדיניות כשבמרבית המקרים זה נעשה ללא כל יכולת הבנה של קבוצות חברתיות אחרות. הבעיה אינה חוסר הבנה פסיכולוגית של האוכלוסייה עימה עובדים או שאליה פונים. הבעיה היא בעצם העובדה שכלל לא מנסים להבינה.הביטוי המעשי של תנועת הסטנדרטים התייחס לציבור כפי ששרברב מתייחס לצנרת. נציב מטרה, נכופף צינור והמים יגיעו ליעדם. אין אלא להצר על כך שהרעיון נועד מראש לכישלון. הכישלון מקורו בכך שבעולם בו הידע משתנה בקצב מהיר, לעולם מערכת ציבורית מסורבלת לא תצליח להשיג את קצב השינוי