אני חושבת שכולנו שמענו על הלוח החכם יש הרבה בתי ספר שרכשו את הלוח , אולי המנהל החליט להכניס את הלוח או זאת הייתה המלצה ממורה או יותר ,המורים בהתחלה שמחו מאוד להכנסת הלוח לבית הספר והתחילו לעבוד כמו שצריך ויש מורים שנסו להשתמש ולא הצליחו לכן ותרו על השימוש בו אולי זה מחוסר ידע בשימוש או חשש מפחד מהטכנולוגיה החדשה , לפי דעתי הלוח החכם כמו שקראו לו הוא באמת חכם למי שיודיע להשתמש בו, העבודה עם הלוח תגרום לתלמידים לעניין בחומר הנלמד ולהנאה וניתן להפיק המון פעילות דרכו. הלוח מאפשר שילוב דרכי הוראה מגוונים להתאמת סגנונות למידה שונים של התלמידים בכיתות הטרוגניות. שילוב הלוח מזמן אפשרויות לשילוב גמיש של אמצעי למידה והוראה הזמינים מטרתו להביא לשינוי ושיפור בתרבות ההוראה והלמידה הבית ספרית ותאפשר למורים לשלב עולמות תוכן עשירים בכיתה ולבנות פעילויות למידה והוראה המעודדים את התלמידים להיות פעילים בתהליכים בכיתה.
יעדי תוכנית התקשוב
התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 הינו מהלך שמטרתו להוביל לקיומה של פדגוגיה חדשנית בבתי הספר תוך הטמעה של טכנולוגיית מידע ותקשורת Information and Communication Technology-ICT)).
פדגוגיה חדשנית הינה שיטת הוראה ולמידה שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. במקביל לידע, התלמידים רוכשים מיומנויות שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21 (מיומנויות המאה ה-21) ההוראה מותאמת לשונות התלמידים, שוברת מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר ועושה שימוש ככל שניתן בטכנולוגיה כדי לקדם את תהליכי ההוראה הן ברמה הפדגוגית והן ברמה האדמיניסטרטיבית.
עקרונות חינוכיים בהם לטכנולוגיה ערך מוסף בשיפור הוראה-למידה
1. הכנת בוגרי המערכת למאה ה- 21
כישורי בוגר מערכת החינוך במאה ה- 21 הם קודם כל הבנה ושימוש מושכל בטכנולוגיה להתפתחות והעצמה אישיים. לשם כך יש לשלב זאת בכתה בשגרת הלמידה:
שימוש בטכנולוגית מידע ותקשורת להקניית עיקרי מאפייני בוגר החינוך החדש תוך חשיפתו לאתגרים לימודיים אישיים וקבוצתיים הדורשים יוזמה, סקרנות, וחקר, ומעורבות אישית וערכית. כל זאת באמצעות הנגישות למידע ואינטראקציה בינאישית:
דרכי חשיבה (יצירתיות וחדשנות' חשיבה ביקורתית ומערכתית, זיהוי ופתרון בעיות, קבלת החלטות; למידה כיצד ללמוד, מטא-קוגניציה).
דרכי עבודה (אוריינות תקשורת; שיתוף פעולה -עבודה בצוות).
אמצעי עבודה )אוריינות מידע ואוריינות טכנולוגיה מצויה).
חיים בעולמנו ) אזרחות טובה וערכית – מקומית וגלובאלית; מסוגלות לחיים וקריירה; אחריות והתנהלות אישית וחברתית(.
2. מענה לשונות בין תלמידים
מענה למציאות חינוכית בה לומדים רבים בכתה, בעלי מגוון כישורים ויכולות ניתן לתת באופן יעיל, מבלי לפגוע בלומדים בעלי צרכים מיוחדים ואחרים, באמצעות טכנולוגיית מידע ותקשורת:
שימוש בטכנולוגיה כמענה לכתות הטרוגניות רבות תלמידים.
לימוד פרטני כמענה לצרכי לומד בקבוצה הטרוגנית, במליאה בכתה, ובקבוצות למידה שיתופיות, באמצעות מגוון מולטימדיאלי ומגוון חומרים מקוונים.
מענה לאינטליגנציות שונות באמצעות דרכים שונות (חזותי וקולי לצד הטכסט) להנגשת חומר לתלמידים (סגור, מובנה, פתוח), בקצב שונה, בגודל, צבעים ורמות למידה שונות של לומדים בסביבה מקוונת.
3. הוראה-למידה שיתופית
כישורי שיתופיות, שהם מיומנויות בינאישית לעבודה משותפת, קבלה ונתינה, התנהגות ערכית בינאישית, היא היסוד לכל התנהלות של אזרח בעידן הנוכחי. על מערכת החינוך ליישם שיטות הוראה-למידה המושתתות על שיתופיות ועבודת צוות כחלק מרכזי בלמידה העדכנית. טכנולוגיית השיתוף קבוצתי-חברתי היא כלי הכרחי בהנחלת מיומנויות אלה, שרבות מהן ייחודיות לעידן הדיגיטאלי, שהפך למרכז חייו של כל אזרח:
הוראה "בגישה השלישית של החינוך- קהילה מבנה ידע" המשלבת מיומנויות המאה ה- 21 כיזמות, חקר, חשיבה גבוהה ועבודה עצמאית ועבודת צוות.
יישום 3 מודלים מרכזיים של הוראה: פרונטאלי, אישי ולמידה שיתופית כקהילה מבנה ידע.
עידוד רצף למידה ומעברים על ידי תקשורת בין קבוצות הלמידה, ומידע לימודי נגיש.
שילוב הלומדים בהוראת חבריהם בהוראת עמיתים כחלק מהלמידה השיתופית בקבוצת הלמידה, או בין קבוצות למידה.
סביבת למידה מקוונת הופכת את ה"כיתה" להוויה חינוכית-לימודית המלווה את הלומד לאורך כל שעות היממה, לאורך כל שנות לימודיו במערכת החינוך. הפעלת הוראה-למידה באתר לימודי (אתר כתה/מקצוע/אחר) כסביבת למידה, הכוללת למידה אישית ללא תלות בזמן ומקום, למידה מרחוק, ושיתוף קבוצות למידה ללא הגבלת המרחק.
הנחלת מיומנויות תקשורת, ושילוב אינטראקציה באופן שגור של לומד-חומר, לומד עם לומדים אחרים ולומד –מורה.
4. הבניית ידע באמצעות סימולציה וחקר
הבניית ידע (קונסטרוקטיביזם), אוריינות מידע ואוריינות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) הם מרכז כישורי הלומד במאה ה- 21, שיש לפתחם ולהנחילם:
טיפוח אוריינות מידע ואוריינות ICT (שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת) לשם הבניית ידע באמצעי למידה עדכני – "קהילה מבנה ידע" בה הלומדים מבנים את הידע הלימודי בהנחיית המורה/ים.
פעילות אקטיבית עם מידע נתון ומידע שיש לאתר ולזקק לתוצר. כל זאת תוך כדי משחק, התנסות תוך ניסוי וטעייה, חקר וגילוי.
אוריינות מידע:
נגישות והערכת מידע: ניגש למקורות ביעילות ובזמן קצר; הערכת ובקרת מידע
ניהול מידע: שימוש במידע לשם הפצה או פתרון בעיה; ניהול מידע ממקורות שונים
מודעות אתית וחוקית לכל הקשור לנגישות, שימוש והפצת מידע
ארגון מידע ועיבודו באמצעות מסדי נתונים, כלי מיפוי וארגון, כלים לעיבוד מידע טקסטואלי וכמותי המפנים את הלומד לחשיבה, לבניית מפות של מושגים ומשמעות בכלים מקוונים ייעודיים לשם כך, מציאת הקשרים, הסקת מסקנות ופיתוח תובנות.
מגוון דרכי הצגת וייצוג מידע, פרסום והפצה. דרכים שונות ליצירת תוצרים ולעשות דברים משמעותיים בידע שנבנה: הדגמת תהליכים, פיתוח עמדה והגנה עליה, הפקה, פרסום והפצה.
שילוב מתודות חשיבה במהלך השיעור, בדיון ובלמידה האישית או הקבוצתית גם מחוץ לשיעור הוא אבן פינה של ההוראה המיטבית. התמקדות בדרכי חשיבה גבוהה כדרך לימוד שגרתית, והימנעות עד כמה שזה רצוי בהקשר הלימודי, ממטלות טריוויאליות, שאינן דורשות חשיבה, אלא שינון ופעילות טכנית. חשיבה גבוהה מתמקדת. ניתן לשלב זאת ביעילות רבה בעבודה במרחב מקוון, הדגמות בכתה חכמה, בפעילות החקר של הלומדים:
יצירתיות וחדשנות
מטא-קוגניציה – למידה על הלמידה
תכנון, ניטור ובקרה של תהליכי חשיבה
מיומנויות חקר, שהם הבט למידה בהבניית ידע שיש לשלבו במהלך כל פעילות לימודית-חברתית: השוואה, הסקה, זיהוי רכיבים וקשרים, מיון, שאילת שאלות, העלאת מגוון נקודות מבט, העלאת אפשרויות מגוונות לצורך פתרון בעיה, השערה, בידוד משתנים, ייצוג המידע ו/או הידע בדרכים מגוונות, ביקורתיות הידע, טיעון הצדקת הידע והערכתו , סינתזה (מיזוג מרכיבים לשלם) ויישומה, מיומנויות בירור מעמיק.
5. הנעה ללמידה
אחת מאבני היסוד של חינוך מיטבי עדכני היא מוטיבציה ללמידה ותפיסת חיוניות הלמידה ומערכת החינוך בעיני הלומד והקהילה כחלק התפתחות הלומד. מוטיבציה זו משקפת את רלוונטיות מערכת החינוך והלמידה לחיי הלומדים ולחברה.
לשם כך יש להפוך את הלמידה לחלק בלתי נפרד ואוטנטי בחיי הלומדים: לשלב קודם כל את טכנולוגית המידע והתקשורת, המצויה ומעצבת את הסביבה האוטנטית בה מצויים הלומדים, ובכך לגרום להפיכת העולם החינוכי לחלק בלתי נפרד מעולם הלומדים, כשהתנהלות חייהם הפרטיים היא המשך טבעי ואוטנטי של התנהלות הלמידה בקבוצת הלמידה:
שימוש בסביבת הוראה למידה בכתה עדכנית, בטכנולוגיות שהלומדים מתנהלים בהם בחייהם האישיים.
שימוש בסביבות הוראה-למידה חוצי-גבולות מרחב וזמן, באמצעות שיטות תקשורת עדכניות, גישה ואקלים לימודי ברוח העידן הדיגיטאלי בו מתנהלים הלומדים
שימוש בכלים שיתופיים-חברתיים בהם מצויים הלומדים גם להתנהלות למידה והוראה
שימוש במתודות הוראה-למידה עדכניות בה הטכנולוגיה היא סביבה לימודית בלתי נפרדת לצרכי העצמה אישית, מיומנויות חשיבה וחקר, ומימוש לומד עצמאי, בעל הנעה אישית להצלחה ותפיסה ערכית חיובית לביות חלק יצרני ותורם בחברה.
6. ניהול למידה, משוב, הערכה, בקרה
כל פעילויות בקרה, הערכה וניהול מוסבות כיום לכלים דיגיטאליים. כך גם על ניהול הלמידה – LMS, להתנהל. לשם כך יש לספק למערכת החינוך ולמורים בפרט כלים ייעודיים לשם כך, שללא כלים אלה, הוראה-למידה נותרת מיושנת, מסורבלת, ובעיקר לא יעילה:
התנהלות בפורטל חינוכי בית ספרי הכולל: מרחב פדגוגי, מרחב ארגוני-מוסדי, מרחב חברתי ומרחב אישי.
ניהול מבחנים, מאגרי חומר לימודי ופעילויות לימודיות במרחב המקוון .
הערכה מקוונת: מיפויי תלמידים, הערכה, מעקב בקרה אחר התקדמות הישגי התלמידים.
הפקת דוחות בקרה בזמן אמת בראיית של תלמיד ובחתכים של כיתה.
תיק תלמיד דיגיטלי (מנוהל ע"י המורה) הכולל את כל מסמכיו, עבודות, תעודות, תיעוד הלמידה של כל לומד, תיעוד התפתחות הלומד, תיעוד משובי מורה.
ניהול למידת התלמיד באמצעות סביבות מקוונות של תלמידים- "מחברת דיגיטלית", פורטפוליו דיגיטלי, ארכיון עבודות, מטלות וכד'.
תעודות ממוחשבות, רישום מעקב ארגוני אחר תלמידים (מנב"ס).
הערכה דינמית באמצעות כלים מקוונים ייעודיים: הערכת המיומנויות החדשות הנדרשות והנרכשות (כמו אוריינות ICT) , עדכון מתמיד של דרכי הערכה משימות ביצוע, פעילויות מקוונות, תוצרי הבניית ידע של תלמידים וכיו'ב.
החומר נלקח מתוכנית התקשוב משרד חינוך
• משימה אינטגרטיבית הדורשת לערוך קישורים בין חלקים נפרדים של תכנית הלימודים.
• משימה המאפשרת גישות דרכי פתרון שונים, ומעוררת חשיבה פלורליסטית.
• משימה בה על הלומד לאתר ולנסח את הבעיה / הדילמה המוצגת בה.
• משימה המאפשרת לומדים לעבוד יחד מתוך צורך הנובע מהיקף המשימה ומההזדמנות להציג מגוון זוויות ראיה.
• משימה הדורשת תכנון מהלך צפוי של אופן הביצוע.
• משימה המאפשרת ללומד בחירה, קבלת החלטות ובקרה על עבודתו.
• משימה המחייבת את הלומד לעשות שימוש במאגרי המידע המקוונים ובאתרים שונים ברשת.
• משימה המפתחת אצל הלומד כישורים מידעניים.
• משימה המתקשרת לעולמו האמיתי של הלומד, בעלת משמעות עבורו, בה הוא נדרש לפתור בעיות שהן אמיתיות במציאות החיים שלו.
• משימה בה נדרש הלומד לעשות אינטגרציה בין הידע הקודם לידע החדש.
• מטלה המספקת הזדמנות להערכה עצמית ורפלקציה. מרכז הדרכה מחוזי לתקשורת מחוז דרום
מנהל התקשוב אחראי להטמעת תוכנית התקשוב של מערכת החינוך בישראל באמצעות שילוב סביבת למידה מקוונת בבית- הספר. תהליכי ההוראה ולמידה בסביבה מתוקשבת עתירת מידע וסייעו לטפח כישורים הנדרשים להתנהלות נבונה, מושכלת ובטוחה בעולם הדיגיטאלי. מנהל התקשוב הוא הזרוע המניעה את שילוב התקשוב בבית הספר. הוא החלוץ המביא ליישום החדשנות החינוכית גם באמצעות הטכנולוגיה. הוא הגשר המחבר בין יעדי מטה תוכנית התקשוב והמחוז, לבין יעדיו של בית הספר וצרכיו. תפקידו של מנהל התקשוב הבית ספרי הוא מערכתי. לתפקיד מורכב ומקיף זה השפעה רבה על מגוון היבטים בבית הספר.
יוזם פעולות חינוכיות המכוונות להעלאת המודעות לסכנות ברשת, לשמירה על כללי התנהגות ואתיקה בסביבה המתוקשבת ולשמירה על זכויות יוצרים יוזם ופועל יחד עם המורים להבטחת הזדמנויות הלמידה הדרושות להבאת התלמידים להשגת הסטנדרטים באוריינות התקשוב והסטנדרטים במידענות תוך שילובם בתחומי הדעת השונים. מסייע למורים בפיתוח יחידות לימוד בתחומי הדעת תוך שילוב הסטנדרטים ללמידה בסביבה מתוקשבת ובמידענות. יוזם (בתיאום עם המנהל) ומפעיל השתלמויות בית ספריות בתחום. מסייע בקידום תהליכים לניהול ידע בית ספרי ובפיתוח האתר הבית ספרי. מרכז הדרכה מחוזי לתקשוב מחוז דרוםמכון מופ"ת
במסגרת הקורס הערכת טכנולוגיית ידע ל ד"ר קורץ גילה בקשה ממנה להעריך אתר לימודי . בהתחלה התלבטתי איזה תוכנה להעריך יש הרבה תוכניות כמו אופק , גלים ,מנוף , עת הדעת , אבל רוב התוכניות הם לבתי ספר הדוברים עברית ומעט תורגם לערבית ואם תורגמו לערבית התרגום לקוי וגם לא כל הנושאים. יש להם תרגום למשל באופק יש רק מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה, חינוך חברתי ואזרחות , ושפה עברית . השאלה שלי ולכל מדרכי תחומי הדעת למה אין עדיין אתרים העוסקים בתוכניות בערבית האם זה תלוי בתקציב , חוסר באנשים מסוגלים, או אין התעניינות בדוברי ערבית ? אני לא חושבת שזאת השאלה האחרונה , כי בתוכנית התאמת מערכת החינוך ל 21 גם הכניסו בתי ספר ערבים וגם הם מעוניינים לעשות שינוי בבתי הספר האלה . בעבודתי כמדרך למתמטיקה ממוחשב בבתי ספר ערבים השייך לתוכנית הזאת , אין לי בעיה רוב התוכניות יש להם תרגום בערבים בנושא מתמטיקה וגם לא קשה ללמד את התלמידים מתמטיקה בשפות אחרות אבל הבעיה היא עם מדריכי תחומי דעת אחרים כמו ערבית עברית אנגלית ..... .
לכן מתעוררת השאלה שוב למה אין תוכניות העוסקות בתוכניות הלימודים לדוברי ערבית ?
דבר שיעזור לנו בתקשוב בתי הספר הערביים ולהתאים אותם לתוכנית "התאמת מערכת החינוך ל21 "