שילוב המשחק בלימוד המתמטיקה:

שילוב המשחק בלימוד המתמטיקה:
תלמידים אוהבים לשחק יכולים לתרגול דרך משחק בהנאה.תרגול דרך משחק יותר יעיל מלתרגל במילוי דפי עבודה . במשחק התלמידים עסוקים יותר הם פותרים שאלות חזרה על החומר הנלמד ומקבלים משוב מידי מתקנים וממשיכים , בדף עבודה הם מקבלים את המשוב אחרי יום ודף לא נראה לעיין יפה סימנים על שגיאות .על פי ,(1994) Kamii משחקים טובים יותר מדפי עבודה משום שהמשוב בהם מיידי ומגיע מעמיתים ..
קדרון (1985) טוענת כי המשחק מספק הזדמנויות המעודדות חשיבה מופשטת, יותר מאשר לימוד פורמאלי ושיטתי. הילד המשחק נהנה מהפעילות עצמה. הנאה זו מעוררת אותו להשקיע מרץ ומחשבה בפתרון הבעיות שמציב בפניו המשחק. כך הוא עשוי לגלות דרכי פתרון ואסטרטגיות חשיבה שישמשו אותו במהלך הלימוד הפורמאלי.
נלקח מתוך "מתמטיקה... מי רוצה לשחק?", Debbie Blalock and Tami Pucha
בעת משחק כאשר הילד טועה, נעשית הבקרה בדרך-כלל על-ידי החברים למשחק. כך קורה לעיתים שילד מסביר לחברו כיצד רצוי שיפעל. המשחק מאפשר פעילות חופשית ומזמן מצבים המעוררים חשיבה ספונטנית. המשחק, כשם שהינו אמצעי המעורר הנאה והנעה, משמש גם לשם לימוד עצמי של דברים חדשים, גילוי עקרונות מתמטיים בדרך מהנה המגרה לחשיבה עצמאית ויצירתית. בכך המשחק תורם ללמידתם של אלו המתקשים בלמידת המתמטיקה. המשחק מאפשר תרגול. הלמידה מתרחשת כבדרך אגב ונתקלת בפחות עכבות ומחסומים רגשיים. אם הילד טעה זהו חלק ממשחק, ובתור הבא אולי יצליח.
לדוגמה , כאשר תלמיד נותן תשובות שגויות במהלך משחק , קרוב לודאי שהמשתתפים האחרים יעירו לו והוא יצטרך להגן על תשובותיו או לשנות את דרך החשיבה שלו .משוב כזה מעמיתים לכיתה לא מזיק לדימוי של הילד על עצמו כמתמטיקאי , כמו סימנים רבים של דיו אדום בדף עבודה . כשילד נכשל בלמידת מתמטיקה עקב בעיות רגשיות, מאפשר המשחק עקיפת הבעיה ועיסוק במתמטיקה בדרך שאיננה נתפסת כלימוד. באמצעות המשחק, המתמטיקה מוצגת לילד כנושא שהוא מסוגל להתמודד איתו בהצלחה. משחקים מהנים עשויים לסייע בעיצוב דימוי עצמי של מי שמסוגל לעסוק במספרים. בנוסף לכך המשחק נעשה בקבוצות קטנות כך שזה מפחית את החשש של תלמיד לקוי למידה.
המשחק מאפשר ארגון סביבה לימודית שונה ונעימה. מביא להנעה והנאה בלמידה, מעלה את המוטיבציה של הלומד. מהווה אתגר ללמידה. מאפשר לתלמיד לטעות מבלי לקבל ציון שלילי ומאכזב. בעזרת המשחק הלומד מקבל ערכים נוספים כגון: שיתוף פעולה, אחריות מוסרית, עבודת צוות, מתן וקבלת משוב מעמיתיו.
המשחק תורם את חלקו בהתאמת דרכי הוראה ורמות שונות בכיתה אחת. תורם בכך שהתלמיד מתנסה ומקבל אסטרטגיות יישום מהמורה שלו. כאשר תלמיד לומד בעזרת משחק הוא לומד טוב יותר, ללא חשש ופחד, הוא נהנה מהלמידה וקולט טוב יותר. מעצם העובדה שמשחק הינו מתוך עולם הילד, הוא רלוונטי אליו ונודע בתחומי עניינו היום יומי, ההקשר של המשחק ללמידה נותן מוטיבציה לתלמידים לשחק, לחשוב, לפתח אסטרטגיות בכדי להצליח במשחק ובכך הם מבצעים למידה.
"על המשחק", שולה רון.     שילוב המשחק בתהליכי הוראה-למידה

חרדת ממתמטיקה

רוב התלמידים מתקשים ולא אוהבים את נושא המתמטיקה ואת ההישגים של התלמידים בנושא הזה נמוכים וזה מתגלה בבחינות המצ"ב ובבחינות הבגרות. חרדת מתמטיקה הינה נפוצה מאוד בקרב תלמידים ומבוגרים כאחד. חרדה זו גורמת לתגובה רגשית, המשבשת את יכולת החשיבה והפעולה של התלמיד בשעה שעליו להתמודד עם בעיה בתחום המתמטיקה, סיבות הקשורות בלומד עצמו: ישנם שני גורמים הקשורים בלומד - גיל ומגדר.
• גיל: ככל שגיל התלמידים עולה גדלה שכיחות החרדה ממתמטיקה. וכן גבוהות יותר גם העמדות השליליות למקצוע.( Stodolsky 1985, Goodland 1989).
• מגדר: השפעת המגדר על חרדת מתמטיקה אינה עקבית. ישנם מחקרים הטוענים כי אין הבדל בחרדת מתמטיקה אצל בני שני המינים (Frary & Ling, 1983) ומחקרים אחרים מעידים על חרדת מתמטיקה גבוהה אצל בנות ( Betz 1978).
סיבות הקשורות למאפייני המתמטיקה: המתמטיקה היא תחום ידע דדוקטיבי ומופשט, המציב דרישות נוקשות להתבטאות מדויקת וחד-משמעית. ישנו פער בין דרך הצגת ההוכחה המתמטית ופתרון לבעיה המתמטית, לבין הדרך הטבעית להגיע לפתרונות אלה. סיבות הקשורות לדרכי ההוראה: שיטות ההוראה מגוונות, כל מורה בוחר את שיטת ההוראה הייחודית, המתאימה לו. כאשר התלמידים עוברים ממורה למורה שיטת הלימוד עשויה להשתנות ועלולה לגרום לתלמידים תחושה של חוסר אונים ובלבול.
קיים גם קושי נוסף, כאשר אין התייחסות להטרוגניות בכיתה. כלומר, לימוד ההוראה נעשה בקצב אחיד וברמה אחידה. האם מקצוע זה באמת כל כך קשה? איך אפשר לגרום לילד לא לפחד ממקצוע המתמטיקה? כיצד ניתן להפוך את שיעורי המתמטיקה ליותר חווייתיים, כך שיעשירו את התלמיד. ויש תלמידים שאוהבים את נושא המתמטיקה ומצליחים ויש להם בעיה וחרדה עם הגיאומטריה . בעבר הגיאומטריה תמיד זכה לנתח קטן יותר בתוכנית הלימודים במתמטיקה.רק לאחרונה תוכניות ההוראה מתחילות לכלול יחידות משמעותיות יותר בכיתות היסוד. הגיאומטריה היא חלק בלתי נפרד מחיינו ולכן יש חשיבות רבה ללמידת הגיאומטריה. פיתוח תובנה מרחבית וכישורים מרחביים אצל תלמידים הינו מטרה מעשית ושימושית, גיאומטריה הן כתחום אקדמי והן כחלק לשיפור תפקודים שונים בחיי היומיום. החשיבה הגיאומטרית מתפתחת בשלבים עוקבים כאשר רמת המורכבות של החשיבה עולה משלב לשלב. למרות שחשיבה גיאומטרית מתפתחת באופן טבעי כבר בגיל צעיר מאוד יש חשיבות רבה להוראה נכונה של הגיאומטריה. חשיבה גיאומטרית מצריכה מיומנויות של תובנה מרחבית ותפיסה חזותית. ניראה כי הסיבה לכך שמקצוע הגיאומטריה נחשב לקשה ומסובך נעוצה בכך שלא מלמדים את בסיסו כבר בגיל צעיר יותר. התלמידים נחשפים לחומר הלימודי הזה בגילאים מאוחרים יותר ולא עם כניסתם לבית הספר, ואז קשה להם יותר עם הגיאומטריה כי כדי להבין את המקצוע הזה צריך להפעיל את הדמיון ובגיל הרך זה קל יותר.
אנו יכולים לשנות את הדיעה של התלמידים אם נטפל נכון בכיתות היסוד ונחבב את המקצוע על התלמידים. בהוראה כמו תמיד זה מתחיל מהמורה . ככל שהמורה יחוש עניין ויבין את החשיבות והיופי שבמקצוע כך הוא יעביר זאת לתלמידיו .
התשובה שמרבים לשמוע- היא שהבעיה נעוצה בהוראה. נהוג לטעון שחלק גדול מן הילדים שנחשבים ל"ליקויי למידה" הם בעצם "ליקויי הוראה".
תפקידו של המורה בתהליך הזה הוא לכוון את התלמיד לכך, ולגרום לו התנסות בעקרונות על פי סדרם הנכון. ולגרום להם לא לפחד מהמקצוע ואף ליהנות ממנו.
ויקיפדיה    קו לחינוך   סיגל בן ארצי, צוות חינוך נכון