‏הצגת רשומות עם תוויות שיטות מחקר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שיטות מחקר. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 13 בינואר 2011

אסטרטגית הוראה פרונטאלית לאסטרטגית הוראה מורכבת

מחקר כמותי
במסגרת הקורס שיטות מחקר הייתה לנו מטלות לנתח מחקרים אחד המחקרים הכמותיים שרציתי לדבר עליו היא בין אסטרטגית הוראה פרונטאלית לאסטרטגית הוראה מורכבת : ההשפעה הנבדלת של סביבת הלמידה על המוטיבציה להישגים של התלמיד " בן-ארי , ר. ואליאס , ל . (2008)".
המחקר מנסה לבחון את יעילותן של שתי אסטרטגיות הוראה זו לעומת זו – הוראה פרונטאלית והוראה מורכבת – לקידומם של מכוונות לשליטה ודפוסי הניעה המאופיינים ההסתגלות , ולפי הממצאים שנתגלו מהמחקר מספקים הוכחה להשפעה על הסביבה הלימודית על ההניעה להישגים , לכן יהיה התחשבות בבחירת דרכי ההוראה מהמורים בכיתות שלהם ואולי היה התערבות ממשרד חינוך בבחירת דרכי ההוראה לפי הישג התלמידים ולפי המצב הלימודי שלהם .
המסקנות : ששתי אסטרטגיות ההוראה נבדלות בהשפעותיהן על שלושת משתני ההניעה שנחקרו : תפיסת המטרות הלימודית, מטרות הישג אישיות ודפוסי הניעה להישגים.אסטרטגיות שהייתה בשימוש קבעה כיצד תפסו התלמידים את המטרות להישגים שהסביבה הלימודית הדגישה . תפיסת מטרות כמכוונות שליטה או ביצוע מספקת בסיס חשוב להבחנה בין סביבות לימוד .היתרונות הייחודיים שיש להוראה המורכבת על ההוראה הפרונטאלית מתבטאים במידה רבה יחסית של אימוץ מטרות אישיות מכוונות שליטה ולא במידה מועטה יחסית של אימוץ מטרות מכוונות ביצוע .השפעת הסביבה הלימודית על ההניעה להישגים כיתה היא מסגרת עם איכויות שאפשר שתרומתן אינה נופלת מזה של האיכויות האישיות של התלמידים ,ושאסטרטגיות ההוראה המיושמת בכיתה קובעת את האיכויות הכיתתיות . בחירת אסטרטגיית ההוראה היא בעלת חשיבות מערכת בתהליך עיצוב מטרות ההישג ודפוסי ההניעה של התלמידים .לא נמצא הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי הקבוצות בדרך אימוץ שתי מטרות ההישג שליטה ביצוע . המשימות בכיתה הוראה מורכבת הן רב-כישוריות ומטפחות שיתוף הפעולה ,ויכוח ויוזמה, ואילו המשימות בכיתה ההוראה הפרונטאלית הן חצי כישוריות למדי ונוטות לעודד ציות-אחידות אינדיבידואליות , ולעתים קרובות תחרותיות .ניתן להכליל את תוצאות המחקר על בתי ספר אחרים נוספים . המדגם הנלקח לא מייצג הרבה בתי ספר לא השתכר על מצב התלמידים מבחנה כלכלי –חברתי דתי חילוני לאומי .. אלא נלקח שני בתי ספר רגילים , היו יכולים לעשות השוואה בין כמה בתי ספר שונות בדת כלכלה מקום גיאוגראפי ...למשל לראות אם קבלו אותם תוצאות .ראוי לעשות עוד השוואה בין בתי ספר ברחבי הארץ להבחנת יעילות שתי האסטרטגיות ההוראה ,שיש להם אותו מצב חברתי כלכלי אותו דת ואותה לאומית או שיהיה התערבות בינם מבחנה חברתית דתית .או וגם לעשות אותו מחקר על אותם בתי ספר שנעשה המחקר אבל להחליף בין שתי דרכי ההוראה ( מי שלמדו בהוראה פרונטאלית ונמדדו את הממצאים ילמדו בהוראה מורכבת ולהפך ) וימדדו את המוצאות ולעשות השוואה על אותם אוכלוסיה שנעשה בהם המחקר .



יום שני, 13 בדצמבר 2010

ניהול המשמעת בבית הספר ובכיתה : הבדלים מגדריים בין מנהלים ומנהלות בבתי-ספר יסודיים

 מחקר איכותי
ניהול המשמעת בבית הספר ובכיתה : הבדלים מגדריים בין מנהלים ומנהלות בבתי-ספר יסודיים , מירי עטייה ויזהר אופלטיקה
ניתח התוצאות של המחקר : נטייה דומה של מנהלות/ים עלתה באפיון מרכיבי מלת משמעת והתנאים שיוצרים משמעת אפקטיבית. המנהלים הדגישו כדרך מרכזית להקניית משמעת בבית הספר את הציות לסמכות ולכיתתי בית הספר. הם דוגלים בגישה המסורתית למשמעת שלפיה המשמעת מתבטאת בציות מלא של הפרט לנורמות של החבר ומתאימות להשגת מטרות .המנהלים הדגישו על משמעת טובה את מקצועיות המורה ואת האתגר הלימודי שהוא מציב לתלמידיו כמטרה מרכזית . המנהלים הדגישו למידה, הישגים לימודיים והשגת מיומנויות קשורות ללמידה , לעומת זאת הדגישו המנהלות מטרות כלליות יותר מלמידה , יצרת אקלים חיובי , הפחתת אלימות והקניית מיומנויות חברתיות והתנהגויות ללומד כחלק מהיותו פרט בתוך חברה .המנהלות הדגישו שיתוף והסמכה לכללי המשמעת בבית-הספר , יחד עם החשיבות של הפגנת חום ואהבה לתלמידים כדרך למניעת בעיות משמעת ,הן תומכות בגישה הפרוגרסיבית כבסיס לבניית המשמעת , גישה המניחה כי התנהגותו של הפרט מושפעת בעיקר מן הקשר החברתי והקבוצתי שבו הוא פועל. מנהלים נבדלו ממנהלות בגישות ובדרכים להשגת משמעת בבית-הספר ובמטרות המשמעת והפונקציות שהיא ממלאת בתהליך החינוך בבית-הספר.המנהלים הדגישו שמטרות המשמעת העיקריות הן ביסוס תשתית לקיומם של תהליכי הוראה למידה תקינים בבית-הספר, לעומתם ראו המנהלות במשמעת אמצעי ליצירת אקלים בית-ספר חיובי , הפחתת האלימות בבית-הספר והכנת התלמידים לחיים כבוגרים בחברה .המנהלים הדגישו את הציות לתקנון את הצורך בקבלה מוחלטת של עקרון המשמעת בבית הספר , והמנהלות נקטו גישה משתפת יותר בהדגישן מושגים כמו שיתוף תלמידים בניסוח ככלי המשמעת , דאגה לזולת והסכמה .בקיצור מנהלים ומנהלות הדגישו מטרות שונות של המשמעת בבית הספר והבליטו דרכי מניעה וטיפול שונות בבעיות משמעת. כך, בעוד הגברים נקטו בגישה רציונאלית, המדגישה ציות לכללים, הרי הנשים נקטו בגישה משתפת, תוך הדגשת האקלים הבית-ספרי ומקומה של המשמעת בתהליך ההתפתחות של הילד כאזרח בחברה. הממצאים מתייחסים לשקופת עיני המנהלות/ים . המנהלים קשרו את המשמעת בית הספר בהצלחה בלימודים , בהישגים ממשיים בעבודה ובלימודים אז המטרות של המנהלים התקדמותם בהישגים לימודיים מדידים בבית הספר .המנהלות הגדישו במידה פחותה יותר את ההישגים הלימודיים כמטרה מרכזית והבליטו השגת יעדים בתחומים חברתיים ואישיים כעומדים בראש סדר עדיפות המורה , הן התמקדו בתחומים שעתידים להצליח אדם רגיש , נניח ואכפתי התורם לחברה , דמוקרטי וסובלני לזולת . לפי הממצאים והתוצאות אנו יכולים ללמוד ולדעת את התפיסות של המנהלות והמנהלים ודרכי לפתרון בעיות משמעת ומה היא התפיסה שלהם , מי מתאים יותר להיות מנהל גבר או מנהלת אישה , על פי התוצאות גישה שהפגינו מנהלות מדגישה את הדימוי האימהי בהוראה ומציגה חום ואהבה כתנאי בסיס לתקשורת טובה .