מחקר איכותי
ניהול המשמעת בבית הספר ובכיתה : הבדלים מגדריים בין מנהלים ומנהלות בבתי-ספר יסודיים , מירי עטייה ויזהר אופלטיקה
ניתח התוצאות של המחקר : נטייה דומה של מנהלות/ים עלתה באפיון מרכיבי מלת משמעת והתנאים שיוצרים משמעת אפקטיבית. המנהלים הדגישו כדרך מרכזית להקניית משמעת בבית הספר את הציות לסמכות ולכיתתי בית הספר. הם דוגלים בגישה המסורתית למשמעת שלפיה המשמעת מתבטאת בציות מלא של הפרט לנורמות של החבר ומתאימות להשגת מטרות .המנהלים הדגישו על משמעת טובה את מקצועיות המורה ואת האתגר הלימודי שהוא מציב לתלמידיו כמטרה מרכזית . המנהלים הדגישו למידה, הישגים לימודיים והשגת מיומנויות קשורות ללמידה , לעומת זאת הדגישו המנהלות מטרות כלליות יותר מלמידה , יצרת אקלים חיובי , הפחתת אלימות והקניית מיומנויות חברתיות והתנהגויות ללומד כחלק מהיותו פרט בתוך חברה .המנהלות הדגישו שיתוף והסמכה לכללי המשמעת בבית-הספר , יחד עם החשיבות של הפגנת חום ואהבה לתלמידים כדרך למניעת בעיות משמעת ,הן תומכות בגישה הפרוגרסיבית כבסיס לבניית המשמעת , גישה המניחה כי התנהגותו של הפרט מושפעת בעיקר מן הקשר החברתי והקבוצתי שבו הוא פועל. מנהלים נבדלו ממנהלות בגישות ובדרכים להשגת משמעת בבית-הספר ובמטרות המשמעת והפונקציות שהיא ממלאת בתהליך החינוך בבית-הספר.המנהלים הדגישו שמטרות המשמעת העיקריות הן ביסוס תשתית לקיומם של תהליכי הוראה למידה תקינים בבית-הספר, לעומתם ראו המנהלות במשמעת אמצעי ליצירת אקלים בית-ספר חיובי , הפחתת האלימות בבית-הספר והכנת התלמידים לחיים כבוגרים בחברה .המנהלים הדגישו את הציות לתקנון את הצורך בקבלה מוחלטת של עקרון המשמעת בבית הספר , והמנהלות נקטו גישה משתפת יותר בהדגישן מושגים כמו שיתוף תלמידים בניסוח ככלי המשמעת , דאגה לזולת והסכמה .בקיצור מנהלים ומנהלות הדגישו מטרות שונות של המשמעת בבית הספר והבליטו דרכי מניעה וטיפול שונות בבעיות משמעת. כך, בעוד הגברים נקטו בגישה רציונאלית, המדגישה ציות לכללים, הרי הנשים נקטו בגישה משתפת, תוך הדגשת האקלים הבית-ספרי ומקומה של המשמעת בתהליך ההתפתחות של הילד כאזרח בחברה. הממצאים מתייחסים לשקופת עיני המנהלות/ים . המנהלים קשרו את המשמעת בית הספר בהצלחה בלימודים , בהישגים ממשיים בעבודה ובלימודים אז המטרות של המנהלים התקדמותם בהישגים לימודיים מדידים בבית הספר .המנהלות הגדישו במידה פחותה יותר את ההישגים הלימודיים כמטרה מרכזית והבליטו השגת יעדים בתחומים חברתיים ואישיים כעומדים בראש סדר עדיפות המורה , הן התמקדו בתחומים שעתידים להצליח אדם רגיש , נניח ואכפתי התורם לחברה , דמוקרטי וסובלני לזולת . לפי הממצאים והתוצאות אנו יכולים ללמוד ולדעת את התפיסות של המנהלות והמנהלים ודרכי לפתרון בעיות משמעת ומה היא התפיסה שלהם , מי מתאים יותר להיות מנהל גבר או מנהלת אישה , על פי התוצאות גישה שהפגינו מנהלות מדגישה את הדימוי האימהי בהוראה ומציגה חום ואהבה כתנאי בסיס לתקשורת טובה .
ניהול המשמעת בבית הספר ובכיתה : הבדלים מגדריים בין מנהלים ומנהלות בבתי-ספר יסודיים , מירי עטייה ויזהר אופלטיקה
ניתח התוצאות של המחקר : נטייה דומה של מנהלות/ים עלתה באפיון מרכיבי מלת משמעת והתנאים שיוצרים משמעת אפקטיבית. המנהלים הדגישו כדרך מרכזית להקניית משמעת בבית הספר את הציות לסמכות ולכיתתי בית הספר. הם דוגלים בגישה המסורתית למשמעת שלפיה המשמעת מתבטאת בציות מלא של הפרט לנורמות של החבר ומתאימות להשגת מטרות .המנהלים הדגישו על משמעת טובה את מקצועיות המורה ואת האתגר הלימודי שהוא מציב לתלמידיו כמטרה מרכזית . המנהלים הדגישו למידה, הישגים לימודיים והשגת מיומנויות קשורות ללמידה , לעומת זאת הדגישו המנהלות מטרות כלליות יותר מלמידה , יצרת אקלים חיובי , הפחתת אלימות והקניית מיומנויות חברתיות והתנהגויות ללומד כחלק מהיותו פרט בתוך חברה .המנהלות הדגישו שיתוף והסמכה לכללי המשמעת בבית-הספר , יחד עם החשיבות של הפגנת חום ואהבה לתלמידים כדרך למניעת בעיות משמעת ,הן תומכות בגישה הפרוגרסיבית כבסיס לבניית המשמעת , גישה המניחה כי התנהגותו של הפרט מושפעת בעיקר מן הקשר החברתי והקבוצתי שבו הוא פועל. מנהלים נבדלו ממנהלות בגישות ובדרכים להשגת משמעת בבית-הספר ובמטרות המשמעת והפונקציות שהיא ממלאת בתהליך החינוך בבית-הספר.המנהלים הדגישו שמטרות המשמעת העיקריות הן ביסוס תשתית לקיומם של תהליכי הוראה למידה תקינים בבית-הספר, לעומתם ראו המנהלות במשמעת אמצעי ליצירת אקלים בית-ספר חיובי , הפחתת האלימות בבית-הספר והכנת התלמידים לחיים כבוגרים בחברה .המנהלים הדגישו את הציות לתקנון את הצורך בקבלה מוחלטת של עקרון המשמעת בבית הספר , והמנהלות נקטו גישה משתפת יותר בהדגישן מושגים כמו שיתוף תלמידים בניסוח ככלי המשמעת , דאגה לזולת והסכמה .בקיצור מנהלים ומנהלות הדגישו מטרות שונות של המשמעת בבית הספר והבליטו דרכי מניעה וטיפול שונות בבעיות משמעת. כך, בעוד הגברים נקטו בגישה רציונאלית, המדגישה ציות לכללים, הרי הנשים נקטו בגישה משתפת, תוך הדגשת האקלים הבית-ספרי ומקומה של המשמעת בתהליך ההתפתחות של הילד כאזרח בחברה. הממצאים מתייחסים לשקופת עיני המנהלות/ים . המנהלים קשרו את המשמעת בית הספר בהצלחה בלימודים , בהישגים ממשיים בעבודה ובלימודים אז המטרות של המנהלים התקדמותם בהישגים לימודיים מדידים בבית הספר .המנהלות הגדישו במידה פחותה יותר את ההישגים הלימודיים כמטרה מרכזית והבליטו השגת יעדים בתחומים חברתיים ואישיים כעומדים בראש סדר עדיפות המורה , הן התמקדו בתחומים שעתידים להצליח אדם רגיש , נניח ואכפתי התורם לחברה , דמוקרטי וסובלני לזולת . לפי הממצאים והתוצאות אנו יכולים ללמוד ולדעת את התפיסות של המנהלות והמנהלים ודרכי לפתרון בעיות משמעת ומה היא התפיסה שלהם , מי מתאים יותר להיות מנהל גבר או מנהלת אישה , על פי התוצאות גישה שהפגינו מנהלות מדגישה את הדימוי האימהי בהוראה ומציגה חום ואהבה כתנאי בסיס לתקשורת טובה .
אני רואה ומסכימה שהמנהלות בבתי הספר יש להן הדימוי האמהי וחום ואהבה כתנאי בסיסי לתקשורת טובה. אני מעודדת המנהלות בתפקידיהן ההולך וגדל בתקופה האחרונה.
השבמחק