מקום שחבל לאבד אותו וקשה לשכוח אותו הרי הכרמל
הכרמל הוא רכס הרים המשתרע מצפון הרי השומרון עד למפרץ חיפה ומתנשא לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים (רום כרמל ליד עספיא). צורתו של הר הכרמל היא משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, עמק זבולון מצפון, מישור החוף במערב ורמות מנשה בדרום.
רכס הרי הכרמל כולו מורכב משלושה אזורים גאוגרפיים הנבדלים זה מזה בגאולוגיה, באקלים ובצמחיה. החלק המזרחי הוא הר אמיר (הרי אום אל פחם), מערבה ממנו רמות מנשה ובחלק המערבי הנושק למפרץ חיפה הר הכרמל עצמו, המופרד מרמות מנשה על ידי נחל יקנעם. שטחו של הרכס 232 קמ"ר והוא מתחלק לשלוש יחידות נוף עיקריות: בצפון, "הכרמל הגבוה", המתנשא לרום של כ־450-500 מטר וכולל את הפסגות רום כרמל (528 מ') הר אלון (516 מ') וקרן הכרמל (המוחרקה) (482 מ'), במרכז - "הכרמל התיכון", המתאפיין בשטח מחורץ יותר, פסגות הבולטות מעל פני השטח ונחלים מחורצים ופסגתו היא הר שוקף (497 מ'), ובדרום - "הכרמל הנמוך", שהוא מעין רמה נמוכה בגובה של כ־200 מטר מעל פני הים ומתאפיינת בבקעות ושלוחות רחבות דוגמת בקעת מהר"ל ושלוחת הנדיב. שלוחת הנדיב היא שלוחתו הדרומית ביותר של ההר, ומסתיימת בחוטם הכרמל בדרום, ובצוקי חוטם בדרום-מערב, מעל לשפך נחל תנינים . מבנה הקרקע והאקלים הגשום הביאו להתפתחות צמחיה עשירה בכרמל, המורכבת ברובה מחורש ים תיכוני - אלון מצוי, חרוב מצוי, אורן ירושלים ועוד עצים לא נשירים שהיקנו להר את הכינוי "ההר הירוק כל ימות השנה". בזכות הצמחייה המגוונת היה הכרמל בית גידול טבעי למינים רבים של חיות בר כגון יחמור (המין יחמור פרסי) אייל הכרמל, נשר ואוח שהיו נפוצים באזור. במאה ה-20, כתוצאה מהתיישבות המואצת של האדם בסביבת הכרמל, התפתחות התעשייה, הציד וההדברה, יחד עם שריפות, חלה הידלדלות באוכלוסיית החיות וצמצום במגוון. בשנים האחרונות נעשים מאמצים להחזיר את בעלי החיים לסביבתם הטבעית בהר על ידי הכרזה על חלקים מהכרמל כשמורת טבע ועל ידי מפעלים לאקלום ושחרור חיות בר כמו ה"חי-בר". מספר סוגים של בעלי חיים, ביניהם הנשר והיחמור, כבר חזרו לסביבתם הטבעית בכרמל. למידע נוסף אפשר לכנס לויקיפדיה
הכרמל הוא רכס הרים המשתרע מצפון הרי השומרון עד למפרץ חיפה ומתנשא לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים (רום כרמל ליד עספיא). צורתו של הר הכרמל היא משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, עמק זבולון מצפון, מישור החוף במערב ורמות מנשה בדרום.
רכס הרי הכרמל כולו מורכב משלושה אזורים גאוגרפיים הנבדלים זה מזה בגאולוגיה, באקלים ובצמחיה. החלק המזרחי הוא הר אמיר (הרי אום אל פחם), מערבה ממנו רמות מנשה ובחלק המערבי הנושק למפרץ חיפה הר הכרמל עצמו, המופרד מרמות מנשה על ידי נחל יקנעם. שטחו של הרכס 232 קמ"ר והוא מתחלק לשלוש יחידות נוף עיקריות: בצפון, "הכרמל הגבוה", המתנשא לרום של כ־450-500 מטר וכולל את הפסגות רום כרמל (528 מ') הר אלון (516 מ') וקרן הכרמל (המוחרקה) (482 מ'), במרכז - "הכרמל התיכון", המתאפיין בשטח מחורץ יותר, פסגות הבולטות מעל פני השטח ונחלים מחורצים ופסגתו היא הר שוקף (497 מ'), ובדרום - "הכרמל הנמוך", שהוא מעין רמה נמוכה בגובה של כ־200 מטר מעל פני הים ומתאפיינת בבקעות ושלוחות רחבות דוגמת בקעת מהר"ל ושלוחת הנדיב. שלוחת הנדיב היא שלוחתו הדרומית ביותר של ההר, ומסתיימת בחוטם הכרמל בדרום, ובצוקי חוטם בדרום-מערב, מעל לשפך נחל תנינים . מבנה הקרקע והאקלים הגשום הביאו להתפתחות צמחיה עשירה בכרמל, המורכבת ברובה מחורש ים תיכוני - אלון מצוי, חרוב מצוי, אורן ירושלים ועוד עצים לא נשירים שהיקנו להר את הכינוי "ההר הירוק כל ימות השנה". בזכות הצמחייה המגוונת היה הכרמל בית גידול טבעי למינים רבים של חיות בר כגון יחמור (המין יחמור פרסי) אייל הכרמל, נשר ואוח שהיו נפוצים באזור. במאה ה-20, כתוצאה מהתיישבות המואצת של האדם בסביבת הכרמל, התפתחות התעשייה, הציד וההדברה, יחד עם שריפות, חלה הידלדלות באוכלוסיית החיות וצמצום במגוון. בשנים האחרונות נעשים מאמצים להחזיר את בעלי החיים לסביבתם הטבעית בהר על ידי הכרזה על חלקים מהכרמל כשמורת טבע ועל ידי מפעלים לאקלום ושחרור חיות בר כמו ה"חי-בר". מספר סוגים של בעלי חיים, ביניהם הנשר והיחמור, כבר חזרו לסביבתם הטבעית בכרמל. למידע נוסף אפשר לכנס לויקיפדיה
בתאריך 2/12/2010 יום לא ישכח עלתה שריפה בהרי הכרמל התחילה ביום חמישי 2.12.2010 והתגברו על האש ביום ראשון 5/12/2010 נהרגו 45 איש בשריפה .
אין לי עוד מה להוסיף הלב כואב
השריפה שהתפרצה בהרי הכרמל היתה נוראית ומפחידה. היה ארוע מאוד קשה לכל המדינה, לי אישית היה מאוד קשה, אני עד היום סובלת מהפניקה שחטפתי כתוצאה מן השריפה, ומקווה שזה לא יחזור לעולם.
השבמחק