אוטונומיה בית-ספרית למען יעילות ושיפור: מקרה ישראל

במהלך הקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה עם ד"ר נוצר נטע בקשה ממנו לקחת מאמר ולתת משוב למאמר בחרתי את המאמר אוטונומיה בית-ספרית למען יעילות ושיפור: מקרה ישראל . לאור המאמר עלו לי את המחשבות האלו
אני חושבת שאוטונומיה בית ספרית מפחיתה את השחיקה בקרב מורים. מורים יכולים לתת מכישרונם, מאהבתם ומהדברים החזקים אצלם לילדים. כאשר אתה עושה משהו מעצמך הנתינה היא גדולה ומשמעותית יותר. זה בסדר גם שיהיו תוכניות קבועות אך הצד האישי טוב לכולם. שילוב זה מנצח לדעתי, נושא האוטונומיה של מערכת החינוך בישראל הוא נושא שיש לו השפעה מריבית על שיפור מערכת החינוך. כמורה אני רואה את היתרונות הרבים של בית הספר בניהול עצמי, יתרונות המאפשרים הפעלת שיקול דעת בקבלת החלטות של בית הספר. יחד עם זאת, יש צורך עדיין בפיקוח של גורמים ממשרד החינוך , בכל נושא תכניות עבודה בית ספריות, מתוך מטרה של בקרה והערכה.תיאוריה שעליה מיושם רעיון של ניהול עצמי היא תיאוריה מאתגרת ומועילה למערכת כולה. הבעייתיות היא שאין קשר בין תיאוריה לביצוע בשטח ,אחת הבעיות היא שלמנהלים אין את הידע והכשרה היקפית לבצע את התרגום הפדגוגי לעולם הכספי, לכן התקציב מדשדש אחרי התוכנית הבית ספרית או יותר גרוע שאין קשר ביניהם.קושי נוסף הוא שבתי ספר הפכו להיות "צינור" של קבלת הכספים. אין אוטונומיה כמעט בכלום. למנהלים יש הרבה אחריות ומינימום סמכות. כל יוזמה ויצירתיות חייבת אישור מהרשות. דבר נוסף הוא שכל רשות חתמה על המסמכים באופן פרטני. אם רשויות יכולות פרש את זה אחרת ז"א שהמסמכים הם עמומים. עובדה זו מובילה אותי למסקנה שלפני שמעמיקים ברפורמה יש לטפל בסוגיות אלה הן ברמה המקומית והן ברמה הלאומית.על אף ההתנגדויות הרבות למדיניות זו בעיקר מצידם של בעלי סמכויות וכוח ברשויות והקשיים בהטמעה של התוכנית במע' החינוך אם מבחינה תקציבית ואם מבחינת יישומה בפועל.
אני בעד המדיניות בגלל העובדה שמוקד הניהול וקבלת ההחלטות בבית-ספר בניהול עצמי בתחומים הפדגוגיים, הארגוניים והכספיים הוא פנימי, כך נותנים לנו- המורים בשטח מרחב פעולה גדול יותר וסמכויות רבות יותר, מעבר לכך דבר זה משקף את האמון במנהל ובצוות ומעלה את רמת המורל והמוטיבציה לפעול .בנוסף, תרבות הניהול שלו גמישה ומתאימה את עצמה למידע חדש ולשינויים פנימיים וחיצוניים בסביבתו הארגונית בזמן קצר וביעילות, כך שמצד אחד בית הספר תמיד יהיה בתנופה קדימה וידחוף את תלמידיו להישגים גבוהים ומצד שני ע"י דיווח שוטף בפני הרשויות המרכזיות לגבי המטרות שהציב לעצמו, לגבי האופן שבו הקצה את משאביו וקבע את סדר העדיפויות שלו, ולגבי התפוקות החינוכיות והחברתיות שלו, ישיגו את הביטחון והיציבות שלו בית הספר זקוק!!!
לטעמי, בית ספר לא צריך להיות אוטונומי לחלוטין. צריכה להתנהל תרבות אשר נעה בין תרבות ריכוזית לתרבות אוטונומית. ישנן החלטות שצריכות להינתן "מבית" ע"י המנהל וצוות הניהול כיון שאין מי שמכיר את הטריטוריה ואת נקודות התורפה והחוזק של בית הספר טוב יותר מצוות זה. ולעומת זאת, ישנן החלטות אשר צריכות להינתן "מלמעלה" ע"י גורמים חיצוניים (משרד החינוך) כמו: תוכנית הלימודים ושעות ההוראה בכל מקצוע על מנת ליצור אחידות (שפה משותפת) בין כלל בתי הספר בארץ.

האינטרנט בעולם הערבי

האינטרנט בעולם הערבי החל לצמוח בתחילת שנות ה-90, בשנת 1991 הייתה תוניסיה למדינה הראשונה באזור המחוברת לאינטרנט, לאחריה כווית (1992), מצרים, ואיחוד האמירויות (1993), ירדן (1994), כאשר סוריה וערב הסעודית דשדשו מאחור. שתי אלו התירו שימוש ציבורי רק לאחר שהיו ברשותן האמצעים הטכניים לפקח, לנטר ולהגביל פעילות זו בתחומן.( Deborah L. Wheeler, "The Internet in the Arab World: Digital Divides and Cultural Connections,", Royal Institute for Inter-Faith Studies, 2004.) אז היה זמין בעיקר בעבור משרדי ממשלה, אוניברסיטאות ומרכזי מחקר. במהלך השנים האחרונות התרחב השימוש ברשת וכיום כל המדינות מאפשרות לציבור הרחב גישה לאינטרנט באמצעות ספקים מקומיים. למרות שחדירת האינטרנט לעולם הערבי נמצאת בתהליך של צמיחה מתמדת, אחוז המשתמשים ברשת הוא מהנמוכים בעולם, למעט מדינות המפרץ,שם אחוז המשתמשים נע בין 6% (בסעודיה) ועד ל – 30% (באיחוד האמירויות). בשאר המדינות אחוז המשתמשים הוא כ – 5% מהאוכלוסייה. יש הגורסים שאחוז השימוש האמיתי באינטרנט במדינות ערב גבוה יותר 10% - 15% ,בעיקר משום שרוב הציבור משיג גישה לרשת באמצעות מחשבים ציבוריים, אוניברסיטאות, מכוני מחקר, מרכזים קהילתיים ו"אינטרנט קפה".
הסיבות לשימוש קל באינטרנט במדינות ערב
מדינות רבות במזרח התיכון מיישמות צעדים חריפים של הגבלת אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט. זאת בין השאר באמצעות חקיקה, פיקוח על התנהלות האינטרנט ועל פעילות המשתמשים, באמצעות ניטור פעילותם ומעצרם, חסימת אתרים וצנזורה של תכנים. הן מטעמים פוליטיים והן מטעמים מוסריים.
קליטת האינטרנט במזרח התיכון לוותה בשלל בעיות יסוד אשר עיכבו בתחילה את תפוצתו בקרבן; שיעור נמוך יחסית של הון אנושי אשר משמעו שיעור גבוה של אנאלפאבתים, לצד שליטה נמוכה בשפה האנגלית ובמיומנויות מחשב בסיסיות.
שיעור נמוך של התפתחות כלכלית אשר אינה מאפשרת רכישת הציוד הנדרש להתחברות לאינטרנט ותפעולו. הכנסה נמוכה מהווה גורם משמעותי בעיכוב הרחבת
תשתית תקשורתית וטכנולוגית לא מפותחת דיה כדי לאפשר פריסה נרחבת של אמצעי תקשורת וחדירת האינטרנט לרחבי המדינה. חשש הממשלים מאימוץ טכנולוגיות חדשות ובעיקר אלו שמקורן במערב ועל אחת כמה וכמה אותן המגבירות את תפוצת המידע במדינה ומאפשרות ביטוי לקהלים נרחבים.
אכן רבות ממדינות המזרח התיכון מגבילות כיום את אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט. כל אחת למידתה וכל אחת לשיטתה. עם זאת, נתונים שונים מלמדים כי האזור בכללותו ומדינות רבות בו, טרם מיצו את מלוא פוטנציאל חדירת האינטרנט.
אז אנו יכולים לפרט מספר סיבות לשימוש קל באינטרנט
1. היעדר תשתיות מתאימות- מחסור בקווי תקשורת גם בערים הגדולות אך בעיקר בכפרים המרוחקים מהמרכזים- שם מתרכזת רוב האוכלוסייה במדינות הללו.
2. עלות שימוש גבוהה- הכוונה היא גם לקניית מחשב וגם עלות החיבור לאינטרנט. רוב האוכלוסייה הערבית במדינות אלו נמצאות במצב סוציו אקונומי קשה ומחשב- שנחשב למותרות בחיים, אינו נמצא בהרבה בתים בעיקר בגלל סיבה זו.
3. אין מיומנות מספקת- השימוש באינטרנט דורש מיומנות בסיסית בהתעסקות עם מחשב, מה שלרוב האוכלוסייה הערבית אין, בעיקר בגלל הסיבה שכמעט ואין אתרים בערבית, דבר שמקשה על מעוטי ההשכלה שאינם דוברים אנגלית.
4. הגבלות מצד השלטונות- על ידי חקיקה, קנסות, טכנולוגיה לחסימת אתרים, מעקבים, מניפולציות מכוונות ואפילו טרור.
המרכז הירושלמי לעניני ציבור ומדינה            הארץ     ויקיפדיה     דמוגרפיה פוליטית במדינות ערב במאה ה-20
MiddleEasterNet.com by Tal Pavel Ph.D

אלימות בבתי הספר

בחברה שלנו ובמערכת החינוך קיימת זכות יסוד של כל ילד וילדה – לביטחון אישי ותחושת מוגנות, לשמירה על הגוף, הבריאות הנפשית והרכוש – מפני כל פגיעה. עם זאת אנו פוגשים, תופעות שונות של חיכוכים, הצקות, קטטות, מכות ובמקרים קיצוניים איומים או אף תקיפות בנשק קר או חם. במערכת החינוך כמו בחברה כולה – מודאגים מתופעות אלה ופועלים בתוכניות שונות ליצירת סביבה ואקלים בטוחים יותר למניעת אלימות בבית הספר .
אנו יכולים להתמודד עם הבעיה מומלץ על ניסוח תקנון בית-הספר שבו יהיו שותפים גם ההנהלה והצוות החינוכי וגם ההורים. יעמדו על זכותכם להשתתף, להביע דעתכם ולהשפיע - באמצעות נציגי הכתה, השכבה או מועצת התלמידים. התקנון ישקף גם זכויות וגם חובות באי בית-הספר, צעירים כמבוגרים, להתנהגות נאותה מתוך כבוד הדדי ובטחון. ובכל מקרה אלימות בין תלמידים בתוך בית-הספר ומחוצה לו יערך בירור בין הצדדים, ישותפו ההורים ויוחלט על דרכי תגובה ופעולה. רישום נזיפה ביומן הכתה, הפחתת ציון במקצוע כלשהו . העברה זמנית לכתה נמוכה ו/או לכתה מקבילה ולא יעשה שימוש בענישה משפילה .במקרים קיצוניים ניתן יהיה להשעות או להרחיק לצמיתות ואף לערב משטרה. אלימות המוגדרת בהטרדה מינית – יטפל הצוות החינוכי/טיפולי בבית-הספר, גם במי שנפגע וגם בפוגע. הטיפול יעשה ברגישות ובמקצועיות ובשיתוף ההורים וגורמים מטפלים בבית-הספר ולעיתים גם מחוצה לו.
ולפי תוכנית משרד החינוך שר החינוך מציג תוכנית למיגור האלימות בבתי הספר: החמרת הענישה לתלמידים אלימים, סמכויות נרחבות למנהלים ולמורים, קביעת מדרג ענישה וקלות-יתר בעירוב משטרה לטיפול בתופעות אלימות . וזה לפי חוזר מנכ"ל הכולל חוקי ענישה מחמירים ביותר נגד אלימות ובעיות משמעת בקרב התלמידים. שר החינוך, גדעון סער, יקבלו בתי הספר סמכויות רחבות יותר בכל הקשור לטיפול בתלמידים אלימים. לפי התוכנית, צוות בית הספר יוכל לראשונה לפנות ישירות למשטרה כדי לדווח על מקרה אלימות ללא צורך בתיווך של פקיד סעד. כמו כן, יוחמרו העונשים לתלמידים ויוגדל משך השעייתם על עבירות שונות, ללא אזהרה מראש. הורים שירצו לערער על עונשים מסוג זה יוכלו לעשות זאת בכתב בלבד ובפנייה לוועדת ערר.
אלימות לפי מדרג
הדרגה הראשונה שהגדיר משרד החינוך כוללת אלימות מילולית - איום, לעג על רקע גזעני, פגיעה בהורים -בפעם הראשונה. כמו כן, היא כוללת אלימות פיזית חד-פעמית. ההנחיות החדשות מחייבות את המורה הנוכח לטפל במקרה, ליידע את מחנך הכיתה, לעצור את האירוע, לערוך שיחת בירור, לתעד את האירוע, ליידע את ההורים, לקיים שיחה עם התלמידים המעורבים ולתת אזהרה.
דרגת האלימות השנייה כוללת אלימות מילולית חוזרת ונשנית, הטלת חרם, אלימות פיזית הנעשית בפעם שנייה, הצקות ומעשה בריונות חד-פעמי. העונשים במקרים אלה ניתנים לשיקול הדעת של בית הספר, בהם הורדת ציון בתעודה או הערה בסעיף ההתנהגות. בנוסף, יוכל בית הספר לבחור מתוך רשימת סנקציות אפשריות. בבית ספר יסודי ניתן להשאיר את התלמיד בזמן ההפסקה בהשגחת מבוגר. בכל שלבי החינוך ניתן להעביר את התלמיד לכיתה מקבילה באופן קבוע על פי החלטת מועצה פדגוגית. בבתי הספר העל-יסודיים יש להשעות את התלמיד ליום עד יומיים, בהתאם לחומרת האירוע. לפי ההנחיות החדשות, אלימות פיזית המתרחשת יותר מפעמיים מוגדרת כדרגה שלישית והחמורה ביותר. היא גם זו שגם כוללת חובת דיווח. על פי חוזר מנכ"ל החדש, יוכל מנהל בית הספר לדווח ישירות למשטרה על אירוע אלים, ולא דרך פקיד סעד. התנהגות זו כוללת גרימת חבלה חמורה לתלמיד במסגרת החינוכית, שכתוצאה ממנה נזקק הנפגע לטיפול רפואי. הדרגה החמורה מתייחסת גם למעשה אלימות או השחתת רכוש הנעשים תוך שימוש בחומרים, כלים או במכשירים מסוכנים, תקיפה גופנית שבה תלמידים נפגעים או שנגרם בה סיכון לשלומם וכן מקרי אלימות המתרחשים בהשפעת סמים ואלכוהול.
חוזר המנכ"ל מתייחס בהקשר זה גם מקרי אלימות קבוצתית שבה אדם נפגע או כאשר ישנו חשש לאלימות כזאת, בין אם מדובר בתלמידים או בקבוצות מעורבות של תלמידים ושל זרים. כך גם במקרים של סחיטת דמי חסות או הבטחת חסות ושמירה, עבירות של פריצה, גרימת נזק בזדון והצתה ונשיאת מכשירים מסוכנים. בנוסף, הוא מתייחס לפגיעה חמורה באמצעות האינטרנט, כמו התחזות, הפצת תכנים פרטיים מביכים, איומים, אלימות תלמידים נגד הצוות החינוכי ועובדי המוסד ועוד. כיום, במקרים מסוג זה חייב בית הספר לדווח להורי התלמיד האלים. אולם מעתה יוכל מנהל בית ספר יסודי להשעות באופן מיידי את התלמיד ליום או יומיים. מנהל בית הספר על-יסודי יוכל להשעות את התלמיד לשלושה עד חמישה ימים. באירועים המתרחשים בטיול, יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים לבתיהם, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי. במקביל להשעיה, על מנהל בית הספר וצוותו לבנות תכנית אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות, טיפול, מפגשים סדירים של הצוות עם הוריו, דמות מלווה בתוך בית הספר, מענה לצרכים לימודיים ועוד. במקרה של אירוע מדרגה שלישית יוכרז "מצב אירוע חמור" בבית הספר. לפי נוהל זה, המנהל נדרש לכנס ועדה פנים בית-ספרית לקביעת דרכי הטיפול באירוע, בהתאם להנחיות החוזר.
במקרה שאירוע אלימות מדרגה שלישית מתרחש בפעם השנייה, נקבע כי התלמיד הפוגע יושעה פעם נוספת ליומיים עד ארבעה ימים בבית ספר יסודי ולשלושה עד שמונה ימים בבית ספר על-יסודי. כמו כן, יוכל מנהל בית הספר לפנות למפקח הכולל כדי שיכנס וועדה, לא יאוחר משלושה ימים מהאירוע האלים. בוועדה זו אמורות להתקבל החלטות בנוגע לעתיד התלמיד, לרבות פתיחת הליך להעברתו למוסד חינוכי אחר.
בית הספר הוא זה שיקבע את מדרג התגובות המתאים לו מתוך טווח התגובות המוצע. לפי תוכנית משרד החינוך, ניתן יהיה להשתמש בחלק מהטווח כדי לבנות את מדרג התגובות בבית הספר. בחירת התגובה תהיה בהתאם להישנות ההפרה, בהתאם לגיל ותקבע מראש. ההנחיות החדשות מתייחסות גם למקרים בהם תלמיד מופיע ללא תלבושת אחידה או הופעה הולמת שנוגדת את תקנון בית ספר. מנהלים יוכלו לבחור בין רישום באזהרה לשיחת בירור עם ההורים. אם המקרה חוזר על עצמו, יקבל הדבר ביטוי בתעודה, באמצעות הורדת ציון או הערה, וייתכן שאף תמנע כניסת התלמיד לשיעור. החוזר גם מפרט מה אסור למנהלים ולמורים לעשות: חל איסור חמור להעניש תלמידים בכל צורה של ענישה גופנית. כן נאסר לנקוט ענישה משפילה, כמו לעג ועלבון. בנוסף, נאסר להעניש תלמיד באמצעות העברתו לכיתה גבוהה או נמוכה יותר, אלא רק לכיתה מקבילה.
החומר נלקח מחוזר המנכ"ל של משרד החינוך

התאמת מערכת החינוך למאה ה-21

יעדי תוכנית התקשוב
התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 הינו מהלך שמטרתו להוביל לקיומה של פדגוגיה חדשנית בבתי הספר תוך הטמעה של טכנולוגיית מידע ותקשורת Information and Communication Technology-ICT)).
פדגוגיה חדשנית הינה שיטת הוראה ולמידה שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. במקביל לידע, התלמידים רוכשים מיומנויות שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21 (מיומנויות המאה ה-21) ההוראה מותאמת לשונות התלמידים, שוברת מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר ועושה שימוש ככל שניתן בטכנולוגיה כדי לקדם את תהליכי ההוראה הן ברמה הפדגוגית והן ברמה האדמיניסטרטיבית.
עקרונות חינוכיים בהם לטכנולוגיה ערך מוסף בשיפור הוראה-למידה
1. הכנת בוגרי המערכת למאה ה- 21
כישורי בוגר מערכת החינוך במאה ה- 21 הם קודם כל הבנה ושימוש מושכל בטכנולוגיה להתפתחות והעצמה אישיים. לשם כך יש לשלב זאת בכתה בשגרת הלמידה:
שימוש בטכנולוגית מידע ותקשורת להקניית עיקרי מאפייני בוגר החינוך החדש תוך חשיפתו לאתגרים לימודיים אישיים וקבוצתיים הדורשים יוזמה, סקרנות, וחקר, ומעורבות אישית וערכית. כל זאת באמצעות הנגישות למידע ואינטראקציה בינאישית:
דרכי חשיבה (יצירתיות וחדשנות' חשיבה ביקורתית ומערכתית, זיהוי ופתרון בעיות, קבלת החלטות; למידה כיצד ללמוד, מטא-קוגניציה).
דרכי עבודה (אוריינות תקשורת; שיתוף פעולה -עבודה בצוות).
אמצעי עבודה )אוריינות מידע ואוריינות טכנולוגיה מצויה).
חיים בעולמנו ) אזרחות טובה וערכית – מקומית וגלובאלית; מסוגלות לחיים וקריירה; אחריות והתנהלות אישית וחברתית(.
2. מענה לשונות בין תלמידים
מענה למציאות חינוכית בה לומדים רבים בכתה, בעלי מגוון כישורים ויכולות ניתן לתת באופן יעיל, מבלי לפגוע בלומדים בעלי צרכים מיוחדים ואחרים, באמצעות טכנולוגיית מידע ותקשורת:
שימוש בטכנולוגיה כמענה לכתות הטרוגניות רבות תלמידים.
לימוד פרטני כמענה לצרכי לומד בקבוצה הטרוגנית, במליאה בכתה, ובקבוצות למידה שיתופיות, באמצעות מגוון מולטימדיאלי ומגוון חומרים מקוונים.
מענה לאינטליגנציות שונות באמצעות דרכים שונות (חזותי וקולי לצד הטכסט) להנגשת חומר לתלמידים (סגור, מובנה, פתוח), בקצב שונה, בגודל, צבעים ורמות למידה שונות של לומדים בסביבה מקוונת.
3. הוראה-למידה שיתופית
כישורי שיתופיות, שהם מיומנויות בינאישית לעבודה משותפת, קבלה ונתינה, התנהגות ערכית בינאישית, היא היסוד לכל התנהלות של אזרח בעידן הנוכחי. על מערכת החינוך ליישם שיטות הוראה-למידה המושתתות על שיתופיות ועבודת צוות כחלק מרכזי בלמידה העדכנית. טכנולוגיית השיתוף קבוצתי-חברתי היא כלי הכרחי בהנחלת מיומנויות אלה, שרבות מהן ייחודיות לעידן הדיגיטאלי, שהפך למרכז חייו של כל אזרח:
הוראה "בגישה השלישית של החינוך- קהילה מבנה ידע" המשלבת מיומנויות המאה ה- 21 כיזמות, חקר, חשיבה גבוהה ועבודה עצמאית ועבודת צוות.
יישום 3 מודלים מרכזיים של הוראה: פרונטאלי, אישי ולמידה שיתופית כקהילה מבנה ידע.
עידוד רצף למידה ומעברים על ידי תקשורת בין קבוצות הלמידה, ומידע לימודי נגיש.
שילוב הלומדים בהוראת חבריהם בהוראת עמיתים כחלק מהלמידה השיתופית בקבוצת הלמידה, או בין קבוצות למידה.
סביבת למידה מקוונת הופכת את ה"כיתה" להוויה חינוכית-לימודית המלווה את הלומד לאורך כל שעות היממה, לאורך כל שנות לימודיו במערכת החינוך. הפעלת הוראה-למידה באתר לימודי (אתר כתה/מקצוע/אחר) כסביבת למידה, הכוללת למידה אישית ללא תלות בזמן ומקום, למידה מרחוק, ושיתוף קבוצות למידה ללא הגבלת המרחק.
הנחלת מיומנויות תקשורת, ושילוב אינטראקציה באופן שגור של לומד-חומר, לומד עם לומדים אחרים ולומד –מורה.
4. הבניית ידע באמצעות סימולציה וחקר
הבניית ידע (קונסטרוקטיביזם), אוריינות מידע ואוריינות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) הם מרכז כישורי הלומד במאה ה- 21, שיש לפתחם ולהנחילם:
טיפוח אוריינות מידע ואוריינות ICT (שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת) לשם הבניית ידע באמצעי למידה עדכני – "קהילה מבנה ידע" בה הלומדים מבנים את הידע הלימודי בהנחיית המורה/ים.
פעילות אקטיבית עם מידע נתון ומידע שיש לאתר ולזקק לתוצר. כל זאת תוך כדי משחק, התנסות תוך ניסוי וטעייה, חקר וגילוי.
אוריינות מידע:
נגישות והערכת מידע: ניגש למקורות ביעילות ובזמן קצר; הערכת ובקרת מידע
ניהול מידע: שימוש במידע לשם הפצה או פתרון בעיה; ניהול מידע ממקורות שונים
מודעות אתית וחוקית לכל הקשור לנגישות, שימוש והפצת מידע
ארגון מידע ועיבודו באמצעות מסדי נתונים, כלי מיפוי וארגון, כלים לעיבוד מידע טקסטואלי וכמותי המפנים את הלומד לחשיבה, לבניית מפות של מושגים ומשמעות בכלים מקוונים ייעודיים לשם כך, מציאת הקשרים, הסקת מסקנות ופיתוח תובנות.
מגוון דרכי הצגת וייצוג מידע, פרסום והפצה. דרכים שונות ליצירת תוצרים ולעשות דברים משמעותיים בידע שנבנה: הדגמת תהליכים, פיתוח עמדה והגנה עליה, הפקה, פרסום והפצה.
שילוב מתודות חשיבה במהלך השיעור, בדיון ובלמידה האישית או הקבוצתית גם מחוץ לשיעור הוא אבן פינה של ההוראה המיטבית. התמקדות בדרכי חשיבה גבוהה כדרך לימוד שגרתית, והימנעות עד כמה שזה רצוי בהקשר הלימודי, ממטלות טריוויאליות, שאינן דורשות חשיבה, אלא שינון ופעילות טכנית. חשיבה גבוהה מתמקדת. ניתן לשלב זאת ביעילות רבה בעבודה במרחב מקוון, הדגמות בכתה חכמה, בפעילות החקר של הלומדים:
יצירתיות וחדשנות
מטא-קוגניציה – למידה על הלמידה
תכנון, ניטור ובקרה של תהליכי חשיבה
מיומנויות חקר, שהם הבט למידה בהבניית ידע שיש לשלבו במהלך כל פעילות לימודית-חברתית: השוואה, הסקה, זיהוי רכיבים וקשרים, מיון, שאילת שאלות, העלאת מגוון נקודות מבט, העלאת אפשרויות מגוונות לצורך פתרון בעיה, השערה, בידוד משתנים, ייצוג המידע ו/או הידע בדרכים מגוונות, ביקורתיות הידע, טיעון הצדקת הידע והערכתו , סינתזה (מיזוג מרכיבים לשלם) ויישומה, מיומנויות בירור מעמיק.
5. הנעה ללמידה
אחת מאבני היסוד של חינוך מיטבי עדכני היא מוטיבציה ללמידה ותפיסת חיוניות הלמידה ומערכת החינוך בעיני הלומד והקהילה כחלק התפתחות הלומד. מוטיבציה זו משקפת את רלוונטיות מערכת החינוך והלמידה לחיי הלומדים ולחברה.
לשם כך יש להפוך את הלמידה לחלק בלתי נפרד ואוטנטי בחיי הלומדים: לשלב קודם כל את טכנולוגית המידע והתקשורת, המצויה ומעצבת את הסביבה האוטנטית בה מצויים הלומדים, ובכך לגרום להפיכת העולם החינוכי לחלק בלתי נפרד מעולם הלומדים, כשהתנהלות חייהם הפרטיים היא המשך טבעי ואוטנטי של התנהלות הלמידה בקבוצת הלמידה:
שימוש בסביבת הוראה למידה בכתה עדכנית, בטכנולוגיות שהלומדים מתנהלים בהם בחייהם האישיים.
שימוש בסביבות הוראה-למידה חוצי-גבולות מרחב וזמן, באמצעות שיטות תקשורת עדכניות, גישה ואקלים לימודי ברוח העידן הדיגיטאלי בו מתנהלים הלומדים
שימוש בכלים שיתופיים-חברתיים בהם מצויים הלומדים גם להתנהלות למידה והוראה
שימוש במתודות הוראה-למידה עדכניות בה הטכנולוגיה היא סביבה לימודית בלתי נפרדת לצרכי העצמה אישית, מיומנויות חשיבה וחקר, ומימוש לומד עצמאי, בעל הנעה אישית להצלחה ותפיסה ערכית חיובית לביות חלק יצרני ותורם בחברה.
6. ניהול למידה, משוב, הערכה, בקרה
כל פעילויות בקרה, הערכה וניהול מוסבות כיום לכלים דיגיטאליים. כך גם על ניהול הלמידה – LMS, להתנהל. לשם כך יש לספק למערכת החינוך ולמורים בפרט כלים ייעודיים לשם כך, שללא כלים אלה, הוראה-למידה נותרת מיושנת, מסורבלת, ובעיקר לא יעילה:
התנהלות בפורטל חינוכי בית ספרי הכולל: מרחב פדגוגי, מרחב ארגוני-מוסדי, מרחב חברתי ומרחב אישי.
ניהול מבחנים, מאגרי חומר לימודי ופעילויות לימודיות במרחב המקוון .
הערכה מקוונת: מיפויי תלמידים, הערכה, מעקב בקרה אחר התקדמות הישגי התלמידים.
הפקת דוחות בקרה בזמן אמת בראיית של תלמיד ובחתכים של כיתה.
תיק תלמיד דיגיטלי (מנוהל ע"י המורה) הכולל את כל מסמכיו, עבודות, תעודות, תיעוד הלמידה של כל לומד, תיעוד התפתחות הלומד, תיעוד משובי מורה.
ניהול למידת התלמיד באמצעות סביבות מקוונות של תלמידים- "מחברת דיגיטלית", פורטפוליו דיגיטלי, ארכיון עבודות, מטלות וכד'.
תעודות ממוחשבות, רישום מעקב ארגוני אחר תלמידים (מנב"ס).
הערכה דינמית באמצעות כלים מקוונים ייעודיים: הערכת המיומנויות החדשות הנדרשות והנרכשות (כמו אוריינות ICT) , עדכון מתמיד של דרכי הערכה משימות ביצוע, פעילויות מקוונות, תוצרי הבניית ידע של תלמידים וכיו'ב.
החומר נלקח מ     תוכנית התקשוב משרד חינוך