האינטרנט בעולם הערבי

האינטרנט בעולם הערבי החל לצמוח בתחילת שנות ה-90, בשנת 1991 הייתה תוניסיה למדינה הראשונה באזור המחוברת לאינטרנט, לאחריה כווית (1992), מצרים, ואיחוד האמירויות (1993), ירדן (1994), כאשר סוריה וערב הסעודית דשדשו מאחור. שתי אלו התירו שימוש ציבורי רק לאחר שהיו ברשותן האמצעים הטכניים לפקח, לנטר ולהגביל פעילות זו בתחומן.( Deborah L. Wheeler, "The Internet in the Arab World: Digital Divides and Cultural Connections,", Royal Institute for Inter-Faith Studies, 2004.) אז היה זמין בעיקר בעבור משרדי ממשלה, אוניברסיטאות ומרכזי מחקר. במהלך השנים האחרונות התרחב השימוש ברשת וכיום כל המדינות מאפשרות לציבור הרחב גישה לאינטרנט באמצעות ספקים מקומיים. למרות שחדירת האינטרנט לעולם הערבי נמצאת בתהליך של צמיחה מתמדת, אחוז המשתמשים ברשת הוא מהנמוכים בעולם, למעט מדינות המפרץ,שם אחוז המשתמשים נע בין 6% (בסעודיה) ועד ל – 30% (באיחוד האמירויות). בשאר המדינות אחוז המשתמשים הוא כ – 5% מהאוכלוסייה. יש הגורסים שאחוז השימוש האמיתי באינטרנט במדינות ערב גבוה יותר 10% - 15% ,בעיקר משום שרוב הציבור משיג גישה לרשת באמצעות מחשבים ציבוריים, אוניברסיטאות, מכוני מחקר, מרכזים קהילתיים ו"אינטרנט קפה".
הסיבות לשימוש קל באינטרנט במדינות ערב
מדינות רבות במזרח התיכון מיישמות צעדים חריפים של הגבלת אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט. זאת בין השאר באמצעות חקיקה, פיקוח על התנהלות האינטרנט ועל פעילות המשתמשים, באמצעות ניטור פעילותם ומעצרם, חסימת אתרים וצנזורה של תכנים. הן מטעמים פוליטיים והן מטעמים מוסריים.
קליטת האינטרנט במזרח התיכון לוותה בשלל בעיות יסוד אשר עיכבו בתחילה את תפוצתו בקרבן; שיעור נמוך יחסית של הון אנושי אשר משמעו שיעור גבוה של אנאלפאבתים, לצד שליטה נמוכה בשפה האנגלית ובמיומנויות מחשב בסיסיות.
שיעור נמוך של התפתחות כלכלית אשר אינה מאפשרת רכישת הציוד הנדרש להתחברות לאינטרנט ותפעולו. הכנסה נמוכה מהווה גורם משמעותי בעיכוב הרחבת
תשתית תקשורתית וטכנולוגית לא מפותחת דיה כדי לאפשר פריסה נרחבת של אמצעי תקשורת וחדירת האינטרנט לרחבי המדינה. חשש הממשלים מאימוץ טכנולוגיות חדשות ובעיקר אלו שמקורן במערב ועל אחת כמה וכמה אותן המגבירות את תפוצת המידע במדינה ומאפשרות ביטוי לקהלים נרחבים.
אכן רבות ממדינות המזרח התיכון מגבילות כיום את אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט. כל אחת למידתה וכל אחת לשיטתה. עם זאת, נתונים שונים מלמדים כי האזור בכללותו ומדינות רבות בו, טרם מיצו את מלוא פוטנציאל חדירת האינטרנט.
אז אנו יכולים לפרט מספר סיבות לשימוש קל באינטרנט
1. היעדר תשתיות מתאימות- מחסור בקווי תקשורת גם בערים הגדולות אך בעיקר בכפרים המרוחקים מהמרכזים- שם מתרכזת רוב האוכלוסייה במדינות הללו.
2. עלות שימוש גבוהה- הכוונה היא גם לקניית מחשב וגם עלות החיבור לאינטרנט. רוב האוכלוסייה הערבית במדינות אלו נמצאות במצב סוציו אקונומי קשה ומחשב- שנחשב למותרות בחיים, אינו נמצא בהרבה בתים בעיקר בגלל סיבה זו.
3. אין מיומנות מספקת- השימוש באינטרנט דורש מיומנות בסיסית בהתעסקות עם מחשב, מה שלרוב האוכלוסייה הערבית אין, בעיקר בגלל הסיבה שכמעט ואין אתרים בערבית, דבר שמקשה על מעוטי ההשכלה שאינם דוברים אנגלית.
4. הגבלות מצד השלטונות- על ידי חקיקה, קנסות, טכנולוגיה לחסימת אתרים, מעקבים, מניפולציות מכוונות ואפילו טרור.
המרכז הירושלמי לעניני ציבור ומדינה            הארץ     ויקיפדיה     דמוגרפיה פוליטית במדינות ערב במאה ה-20
MiddleEasterNet.com by Tal Pavel Ph.D