המיעוט הערבי שחיי במדינת ישראל

במסגרת הקורס "התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית בישראל" עשינו עבודה על ההתנגשיות במדינת ישראל בזמן החיפוש על נושא עבודה וחומר בחרנו לכתוב על המיעוט החי במדינת ישראל לכן בחרתי לכתוב בפוס על הנושא הזה.
אנו חיים במדינה שיש בה מעל ל–90 קבוצות אתניות אשר חיים במקום קטן וצר ולכל אתונה את החינוך , ההתנהגות ואת הדת שלה. בתוך ישראל חיים ערבים שיש להם עדות שונות שחיים באותו כפר או באותה עיר מוסלמיים נוצרים ודרוזים . יש הרבה כפרים וערים בצפון הארץ שחיים ביחד שתי עדות או שלוש עדות .
הנוצרים בישראל
הנוצרים בישראל הם תושבי ישראל בני הדת הנוצרית, לכיתותיה השונות. כשני אחוזים מקרב אזרחי מדינת ישראל, הם נוצרים. מספרם נאמד בכ-151,600 איש בסוף שנת 2007. מתוכם 121,700 הם ערבים נוצרים והשאר הם נוצרים שאינם ערבים, חלקם בני משפחה מדרגה ראשונה של יהודים שעלו לארץ במסגרת חוק השבות, חלקם מהגרי עבודה או חברי סגל כנסייתי קבוע וחלקם בני קבוצות אתניות לא-ערביות (ויקיפקיה ) .את הנוצרים בארץ ישראל ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות.
"קדומים" כלומר שייכים לעדות קדומות - צאצאי קהילות נוצריות שהיו במקום לפני הכיבוש הערבי, רובם משתייכים לכנסיות מונופיזיטיות ואורתודוקסים .
"בינוניים", רובם קתולים , מתנצרים מקרב האוכלוסייה המקומית לאחר מסעי הצלב וחברי סגל כנסייתי קבוע .
"חדשים" - נוצרים שהיגרו לארץ ישראל מסיבות שאינן קשורות לדת וצאצאיהם, במידה והצאצאים נוצרים ומתנצרים שהתנצרו במאה ה-19 ובמאה ה-20 לכנסיות הפרוטסטנטיות. (ויקיפדיה)
המוסלמים בישראל
מוסלמים מהווים כיום בסביבות ה-16% מן האוכלוסייה בישראל האסלאם אינו אחת מהדתות המוכרות בישראל עקב סיבות היסטוריות. בזמן השלטון העותמאני הוכרו דתות המיעוט, אך הדת השלטת לא קיבלה הכרה רשמית
דמוגרפיה: המוסלמים בישראל מתחלקים בין שלוש קבוצות עקריות אוכלוסייה: הערבים, הבדואים והצ'רקסים .כ-75% מהערבים בישראל הם מוסלמים, רובם סוניים. כ-10% מהם הם בדווים. שבטים בדויים אחדים משרתים בצבא הישראלי. הקהילה הצ'רקסית הקטנה מונה כ-3000 איש, ומכילה מוסלמים סוניים אשר במקור הגיעו מהקווקז בסוף המאה ה-19 ויושבו בגליל על ידי הרשויות העות'מאניות.רוב המוסלמים בארץ חיים בגליל, בנגב ובמשולש.(ויקיפקיה )
בשנת 1949 המוסלמים בישראל היוו כ-10% מהאוכלוסייה. מאז קום המדינה תמותת התינוקות באוכלוסייה המוסלמית הישראלית ירדה מ 46.4 לכל 1000 לידות, ל 10.
מקומה של ארץ ישראל באסלאם : ירושלים היא המקום השלישי בעולם בחשיבותו למוסלמים אחרי מכה ואל-מדינה אשר בערב הסעודית מסגד אל-אקצא (הר הבית) ממנו מאמינים המוסלמים שמוחמד עלה לשמיים. האמונה הזאת, קיימת לא רק בקרב המוסלמים הפלסטיניים, אלא גם בקרב כל המוסלמים ברחבי העולם, מרימה את החשיבות הרוחנית והדתית בעיניים של כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא הסמוך לו. משום כך הם רגישים במיוחד לעובדה כי השליטה על האתר כיום היא תחת שליטת מדינת ישראל, על אף שהרשויות בישראל נמנעו עד היום מלהניף את הדגל הישראלי בתחום של המקדש, אשר השליטה עליו שייכת באופן רשמי לוקף האיסלמי, הגוף המנהלי המוסלמי אשר אחראי כיום לתחום הר הבית. (בעבר, היו מקרים אחדים בהם יהודיים ישראלים קיצוניים ניסו להניף את הדגל הישראלי במקום, אך המשטרה הצליחה מאז למנוע מכך לקרות).(ויקיפקיה )
הדרוזים בישראל
הדרוזים בישראל מתגוררים ב: גליל, כרמל, גולן, ועוד ישובים מעורבים . החברה הדרוזית בישראל היא חברה כפרית לאו דווקא חקלאית.רובה המוחץ של האוכלוסייה הדרוזית (98%) בישראל מתגורר ב-21 כפרים. בדרך כלל מאוגד כל כפר דרוזי תחת רשות מקומית עצמאית, כמה מהכפרים מאוכלסים גם על ידי נוצרים, ומקצתם על ידי נוצרים ומוסלמים כאחד. כי אין כפרים דרוזים שבהם שוכנים לצדם מוסלמים בלבד, זאת בשל העויינות ההיסטורית אשר שוררת בין שתי העדות. -עם הופעת הדת הדרוזי נתקלה הדת הדרוזית בהתנגדות אלימה מצד המוסלמים, סונים ושיעים כאחד, יחס אופייני למיעוט שפרש מהאסלאם הנפוץ (ליאת יצחק ). איתם אולם במהלך השנים אוחדו חלק מהכפרים לכדי רשות מקומית גדולה אחת, וכיום נאמד מספר היישובים, בהם מתגורר המגזר הדרוזי.שני ישובים מתוכם הם ערים: שפרעם (בה הדרוזים הם מיעוט) ועיר הכרמל (העיר הדרוזית הראשונה, בה מהווה המגזר הדרוזי רוב של למעלה מ-88% מהתושבים), המאגדת את הכפרים עוספיא ודלית אל כרמל. בשנות החמישים כ- 90% מהדרוזים עסקו בחקלאות ובמרעה ובשנות התשעים פחות מ- 10% עדיין עוסקים בענפים אלה וזה כתוצאה מתמורות ותהליכים ברמת ההשכלה, בשינויים חברתיים ופוליטיים. בשנת 1957 הוכרזה העדה הדרוזית בישראל כעדה דתית עצמאית וב- 1961 הוקמה המועצה הדתית שבראשה עמד שיח' אמין טריף שהיה בעל השפעה רבה ללא ערעור על מנהיגותו. הוא היה ידוע בהתנהגותו הנאותה ובאורח חייו הצנועים וזכה בפרס ישראל. שנת 1962 אושר בכנסת חוק בתי הדין הדרוזיים ומאז נשפטו בפניהם בני העדה בעניינים הנתונים לסמכותם. בשנות השבעים עלה הצורך בהפרדת הטיפול בבני העדה הדרוזית בישראל מהמחלקה הערבית במטרה שהטיפול בענייניהם יבוצע ישירות במשרדים הממשלתיים. המשרדים הראשונים שאמץ זאת הם משרד הדתות ומשרד החינוך, וכך הופרד החינוך הדרוזי מהחינוך הערבי ובעקבות זאת נכתבו תוכניות לימוד מיוחדות לדרוזים. הצעיר הדרוזי משרת בצה"ל. על פי חוק שירות חובה לדרוזים משנת 1956. דבר המצביע על השתלבותם של הדרוזים בחיי המדינה ובמוסדותיה, חלקם הגדול של הגברים הדרוזים ממשיך בשירות הקבע במערכת הביטחון לאחר סיום השירות הסדיר ומגיעים לדרגות גבוהות. יש לציין שחלק מהצעירים נהרגים בעת שירותם הצבאי ובמלחמות ישראל ולזכרם הוקמו בתי יד לבנים במספר ישובים. בחלק מהישובים הדרוזים שיעור חללי צה"ל עולה על הממוצע הארצי, מה שמבליט את הזדהותם עם מדינת ישראל וראייתם כחלק בלתי נפרד ממדינה. החג הדתי הקדוש ביותר אצל הדרוזים הוא "חג הקורבן" (אלאדחא). בנוסף לחג הקורבן, הדרוזים נוהגים לעלות לקברי נביאים ובישראל הפכו עליות אלה לחגים שקיבלו הכרה רשמית מהמדינה: הנביא שועיב , הנביא סבלאן ,הנביא אל-ח'דר:
אסלאם בישראל ויקפידיה   הנוצרים בישראל ויקפדיה   הדרוזים בישראל ויקפדיה

שילוב המשחק בלימוד המתמטיקה:

שילוב המשחק בלימוד המתמטיקה:
תלמידים אוהבים לשחק יכולים לתרגול דרך משחק בהנאה.תרגול דרך משחק יותר יעיל מלתרגל במילוי דפי עבודה . במשחק התלמידים עסוקים יותר הם פותרים שאלות חזרה על החומר הנלמד ומקבלים משוב מידי מתקנים וממשיכים , בדף עבודה הם מקבלים את המשוב אחרי יום ודף לא נראה לעיין יפה סימנים על שגיאות .על פי ,(1994) Kamii משחקים טובים יותר מדפי עבודה משום שהמשוב בהם מיידי ומגיע מעמיתים ..
קדרון (1985) טוענת כי המשחק מספק הזדמנויות המעודדות חשיבה מופשטת, יותר מאשר לימוד פורמאלי ושיטתי. הילד המשחק נהנה מהפעילות עצמה. הנאה זו מעוררת אותו להשקיע מרץ ומחשבה בפתרון הבעיות שמציב בפניו המשחק. כך הוא עשוי לגלות דרכי פתרון ואסטרטגיות חשיבה שישמשו אותו במהלך הלימוד הפורמאלי.
נלקח מתוך "מתמטיקה... מי רוצה לשחק?", Debbie Blalock and Tami Pucha
בעת משחק כאשר הילד טועה, נעשית הבקרה בדרך-כלל על-ידי החברים למשחק. כך קורה לעיתים שילד מסביר לחברו כיצד רצוי שיפעל. המשחק מאפשר פעילות חופשית ומזמן מצבים המעוררים חשיבה ספונטנית. המשחק, כשם שהינו אמצעי המעורר הנאה והנעה, משמש גם לשם לימוד עצמי של דברים חדשים, גילוי עקרונות מתמטיים בדרך מהנה המגרה לחשיבה עצמאית ויצירתית. בכך המשחק תורם ללמידתם של אלו המתקשים בלמידת המתמטיקה. המשחק מאפשר תרגול. הלמידה מתרחשת כבדרך אגב ונתקלת בפחות עכבות ומחסומים רגשיים. אם הילד טעה זהו חלק ממשחק, ובתור הבא אולי יצליח.
לדוגמה , כאשר תלמיד נותן תשובות שגויות במהלך משחק , קרוב לודאי שהמשתתפים האחרים יעירו לו והוא יצטרך להגן על תשובותיו או לשנות את דרך החשיבה שלו .משוב כזה מעמיתים לכיתה לא מזיק לדימוי של הילד על עצמו כמתמטיקאי , כמו סימנים רבים של דיו אדום בדף עבודה . כשילד נכשל בלמידת מתמטיקה עקב בעיות רגשיות, מאפשר המשחק עקיפת הבעיה ועיסוק במתמטיקה בדרך שאיננה נתפסת כלימוד. באמצעות המשחק, המתמטיקה מוצגת לילד כנושא שהוא מסוגל להתמודד איתו בהצלחה. משחקים מהנים עשויים לסייע בעיצוב דימוי עצמי של מי שמסוגל לעסוק במספרים. בנוסף לכך המשחק נעשה בקבוצות קטנות כך שזה מפחית את החשש של תלמיד לקוי למידה.
המשחק מאפשר ארגון סביבה לימודית שונה ונעימה. מביא להנעה והנאה בלמידה, מעלה את המוטיבציה של הלומד. מהווה אתגר ללמידה. מאפשר לתלמיד לטעות מבלי לקבל ציון שלילי ומאכזב. בעזרת המשחק הלומד מקבל ערכים נוספים כגון: שיתוף פעולה, אחריות מוסרית, עבודת צוות, מתן וקבלת משוב מעמיתיו.
המשחק תורם את חלקו בהתאמת דרכי הוראה ורמות שונות בכיתה אחת. תורם בכך שהתלמיד מתנסה ומקבל אסטרטגיות יישום מהמורה שלו. כאשר תלמיד לומד בעזרת משחק הוא לומד טוב יותר, ללא חשש ופחד, הוא נהנה מהלמידה וקולט טוב יותר. מעצם העובדה שמשחק הינו מתוך עולם הילד, הוא רלוונטי אליו ונודע בתחומי עניינו היום יומי, ההקשר של המשחק ללמידה נותן מוטיבציה לתלמידים לשחק, לחשוב, לפתח אסטרטגיות בכדי להצליח במשחק ובכך הם מבצעים למידה.
"על המשחק", שולה רון.     שילוב המשחק בתהליכי הוראה-למידה

חרדת ממתמטיקה

רוב התלמידים מתקשים ולא אוהבים את נושא המתמטיקה ואת ההישגים של התלמידים בנושא הזה נמוכים וזה מתגלה בבחינות המצ"ב ובבחינות הבגרות. חרדת מתמטיקה הינה נפוצה מאוד בקרב תלמידים ומבוגרים כאחד. חרדה זו גורמת לתגובה רגשית, המשבשת את יכולת החשיבה והפעולה של התלמיד בשעה שעליו להתמודד עם בעיה בתחום המתמטיקה, סיבות הקשורות בלומד עצמו: ישנם שני גורמים הקשורים בלומד - גיל ומגדר.
• גיל: ככל שגיל התלמידים עולה גדלה שכיחות החרדה ממתמטיקה. וכן גבוהות יותר גם העמדות השליליות למקצוע.( Stodolsky 1985, Goodland 1989).
• מגדר: השפעת המגדר על חרדת מתמטיקה אינה עקבית. ישנם מחקרים הטוענים כי אין הבדל בחרדת מתמטיקה אצל בני שני המינים (Frary & Ling, 1983) ומחקרים אחרים מעידים על חרדת מתמטיקה גבוהה אצל בנות ( Betz 1978).
סיבות הקשורות למאפייני המתמטיקה: המתמטיקה היא תחום ידע דדוקטיבי ומופשט, המציב דרישות נוקשות להתבטאות מדויקת וחד-משמעית. ישנו פער בין דרך הצגת ההוכחה המתמטית ופתרון לבעיה המתמטית, לבין הדרך הטבעית להגיע לפתרונות אלה. סיבות הקשורות לדרכי ההוראה: שיטות ההוראה מגוונות, כל מורה בוחר את שיטת ההוראה הייחודית, המתאימה לו. כאשר התלמידים עוברים ממורה למורה שיטת הלימוד עשויה להשתנות ועלולה לגרום לתלמידים תחושה של חוסר אונים ובלבול.
קיים גם קושי נוסף, כאשר אין התייחסות להטרוגניות בכיתה. כלומר, לימוד ההוראה נעשה בקצב אחיד וברמה אחידה. האם מקצוע זה באמת כל כך קשה? איך אפשר לגרום לילד לא לפחד ממקצוע המתמטיקה? כיצד ניתן להפוך את שיעורי המתמטיקה ליותר חווייתיים, כך שיעשירו את התלמיד. ויש תלמידים שאוהבים את נושא המתמטיקה ומצליחים ויש להם בעיה וחרדה עם הגיאומטריה . בעבר הגיאומטריה תמיד זכה לנתח קטן יותר בתוכנית הלימודים במתמטיקה.רק לאחרונה תוכניות ההוראה מתחילות לכלול יחידות משמעותיות יותר בכיתות היסוד. הגיאומטריה היא חלק בלתי נפרד מחיינו ולכן יש חשיבות רבה ללמידת הגיאומטריה. פיתוח תובנה מרחבית וכישורים מרחביים אצל תלמידים הינו מטרה מעשית ושימושית, גיאומטריה הן כתחום אקדמי והן כחלק לשיפור תפקודים שונים בחיי היומיום. החשיבה הגיאומטרית מתפתחת בשלבים עוקבים כאשר רמת המורכבות של החשיבה עולה משלב לשלב. למרות שחשיבה גיאומטרית מתפתחת באופן טבעי כבר בגיל צעיר מאוד יש חשיבות רבה להוראה נכונה של הגיאומטריה. חשיבה גיאומטרית מצריכה מיומנויות של תובנה מרחבית ותפיסה חזותית. ניראה כי הסיבה לכך שמקצוע הגיאומטריה נחשב לקשה ומסובך נעוצה בכך שלא מלמדים את בסיסו כבר בגיל צעיר יותר. התלמידים נחשפים לחומר הלימודי הזה בגילאים מאוחרים יותר ולא עם כניסתם לבית הספר, ואז קשה להם יותר עם הגיאומטריה כי כדי להבין את המקצוע הזה צריך להפעיל את הדמיון ובגיל הרך זה קל יותר.
אנו יכולים לשנות את הדיעה של התלמידים אם נטפל נכון בכיתות היסוד ונחבב את המקצוע על התלמידים. בהוראה כמו תמיד זה מתחיל מהמורה . ככל שהמורה יחוש עניין ויבין את החשיבות והיופי שבמקצוע כך הוא יעביר זאת לתלמידיו .
התשובה שמרבים לשמוע- היא שהבעיה נעוצה בהוראה. נהוג לטעון שחלק גדול מן הילדים שנחשבים ל"ליקויי למידה" הם בעצם "ליקויי הוראה".
תפקידו של המורה בתהליך הזה הוא לכוון את התלמיד לכך, ולגרום לו התנסות בעקרונות על פי סדרם הנכון. ולגרום להם לא לפחד מהמקצוע ואף ליהנות ממנו.
ויקיפדיה    קו לחינוך   סיגל בן ארצי, צוות חינוך נכון

מערכת החינוך בישראל

מערכת החינוך בישראל
פרופ' עמי וולנסקי


אחרי מלחמת העולם השנייה התחילה עלייה של יהודיים מכל העולם לארץ ישראל, ונוצר הרכב אוכלוסיה יוצא דופן מפגש תרביות , שפות , דתיות, מציאות זו מסבירה את המורכבות עמה נדרשת מערכת החינוך של ישראל להתמודד.
אחרי הקמת המדינה בשנה הוגדר החינוך כחובה ללמוד 8 שנים מגיל 5-13 . אח"כ החליטו שילדים צריך לשלב אותם בלימודים מגיל 3 בגני ילדים כך אם יקדים הילד הלימודים שלו יהיה לו סיכויי הצלחה בשלבי החינוך המאוחרים יותר לכן הוכנס גן תרום חובה בכמה מקומות ברחבי הארץ . וזאת הייתה מכינה את הילדים " בהתאמה לדרישות בוגר במערכת " לכן פתחו תכנית לימודים לקניית מיומנויות יסודי.
החינוך היסודי : בעשרים השנה הראשונה להקמת המדינה למטרת הקמת חברה הומוגנית הימצא תכנית לימודים אחידה לכל התלמידים- עולים חדשים וותיקים - המטרה הייתה לבטל את הזרמים החינוכיים שהיו קיימים במטרה הקמת המדינה ולקלוט את העולים ולאחד אותם בתכנית לימודים אחת ואחידה . בתקופה השנייה היה צריך להדגיש את השונות בצרכי התלמידים לכן עלתה התפיסה החינוכית של התלמיד במרכז לכן הייתה למידה מתאמת לתלמידים לפי הצרכים שלהם , השלב השלישי בלמידה העצמת המורים והעברת סמכויות לבתי ספר כאשר המורה מסייע ומכוון את התלמיד למקורות ידע נוספות חוץ מה שנלמד בכיתה .
החינוך העל יסודי : בחלק הזה התלמידים התפלגו לשלושה כוונים לבתי ספר תיכוניים , לבתי ספר מקצועיים , לשוק העבודה . אלה שפנו לתחום הלימודי לא משנה אם מקצועי היה חובה להבחן בשישה או שבעה מקצועות עיקריות כדי לקבל תעודת בגרות ולפנות לאוניברסיטאות. בשלב הזה ( על יסודי ) היה מיון של תלמידים תוך שימוש בתכניות לימודים.
השכלה הגבוהה: נעשתה בהתחלה על שבע אוניברסיטאות בשנות התשעים נוספו מכללות אח"כ פתחו מכללות להענקת תואר אקדמי.
סוגיות ייחודיות
א. המגזר החרדי : בהתחלה היה שיעור התלמידים נמוך ואח"כ גדל הלימוד שלהם מחוץ למערכת החינוך הרשמית , לימודי קודש ומיעוט לימודי חול לכן היה להם קשה להתקבל במוסדות להשכלה גבוהה. לכן היה להם קושי להשתלב בשוק העבודה . לכן התחילו ללמוד למודי חול.
ב. המגזר הערבי : היה פער בין החינוך הערבי והיהודי במהלך הקמת המדינה המטרה הייתה לקדם החינוך העברי בארץ . התקציב ברשות המקומית של מגזר הערבי , הקמת תוכניות חומש לצמצום הפער בין שני המגזרים , הקמת בתי ספר במגזר הערבי....
ג. משבר המורים : הרקע למשבר המורים נובע מהעדר ביקושים למקצוע ההוראה 1- התפתחות חלופות תעסוקתיות חדשות . 2- ביקורת על מערכת החינוך. 3- הרחבת זכויות הפרט הורים וילדים. 4- שכר המורים. 5- צמצום שעות לימוד. 6- ביקורת ע"י מבחנים בין-לאומיים. וזה גרם להקטנת הפונים ללימודי הוראה להכשרת מורים.
בעיות במערכת החינוך
1- העדר הביקושים למקצוע ההוראה וזה נביע מהרבה סיבות , מעמד המורה, מבנה התעסוקה ..... 2- האסטרטגיה הפדגוגית.3- תוכניות הלימודים – לימוד 12 שנה על בסיס תכניות לימודים .4- המגזר החרדי מתרכזים בלימודים שלהם על קודש ומעט לימודי חול .5- תקציב החינוך העונה לאתגרים הניצבים בפני המערכת

גלובליזציה

גלובליזציה: תהליך אינטגרציה של העולם, פירוק ומיזוג גבולות. תהליך של הפיכת העולם ליחידה אחת, "קטנה", שבה מיטשטשים הגבולות בתחומי התרבות והכלכלה. תהליך זה מתאפשר במידה מרובה בעקבות התפתחות טכנולוגית: התפתחות התקשורת והתפתחות יכולת הניידות.
ההתפתחות הטכנולוגית הופכת את העולם ל- "קטן" יותר.
ההיסטוריה רצופה בהתפתחות טכנולוגית: התייעלות, המצאות חדשות, גילויים. ההתפתחות הטכנולוגית במאה האחרונה הייתה עצומה אך לא בכך מתמצית הגלובליזציה. החידוש התפיסתי של תהליך הגלובליזציה הוא שהאופק איננו נגמר בגבולות היכולת הטכנולוגיים, שכן גבולות אלו נפרצו במידה רבה. מכך נגזר שגם האפשרויות בתחום השוק הן אין סופיות ומתרחבות לפוטנציאל השוק העולמי כולו ומשאביו.
ההתקדמות וההתרחבות התקשורתית מצאה את ביטוייה בשני מודמים מרכזיים: הטלוויזיה והאינטרנט (בליוויי התפתחות תקשורת הלוויינים).
הטלוויזיה – מודם המקשר בין אנשים מכל העולם בעת ובעונה אחת, הכל נעשה יותר מהיר, יותר "קטן", יותר יעיל. האינטרנט מאפשר לאנשים מכל העולם לדבר אחד עם השני, הזמן המקומי מתבטל, התרבות המקומית מתרחבת או מושפעת מתרבויות חיצוניות, מגוון האפשרויות גדל, ישנו יותר שפע מהכל: מוצריי צריכה, מוצרי מותרות, ידע שהנגישות אליו גדולה יותר, כל האפשרויות פרושות. התחושה היא שהעולם נעשה "קטן" יותר, שהניידות בו גבוהה יותר, שישנה יותר יעילות שכולם נעשים יותר קרובים ויותר מאוחדים. כולנו "אזרחי העולם".
תהליך המיזוג התרבותי מעורר את שאלת הזהות.
המושג "תרבות" כולל בתוכו את מכלול המנהגים, ערכים, קודים חברתיים מסורות, שקיימים בקרב אוכלוסייה מסוימת והיוצרים בה זהות משותפת. מבחינה תרבותית חל תהליך התפוררות של תרבויות מקומיות, התרחבותן ומיזוגן עם תרבויות אחרות או היעלמות מלאה שלהם תוך אימוץ תרבות שלטת (לרוב "התרבות המערבית").
רבים מכנים את תהליך הגלובליזציה במושג "הכפר הגלובלי". מתוך הפירוש למושג הזה ניתן להבחין בין שתי העמדות כלפי תהליך האחדה תרבותי זה:
טענה אחת גורסת כי ההתקרבות התרבותית היא חיובית, מונעת קונפליקטים, מאחדת אינטרסים ויוצרת התקדמות עולמית לעבר מטרות משותפות. טענה שניה גורסת כי ביסוד הביטוי מונח פרדוקס: בכפר קיימת קהילה מלוכדת ובה קשרים בלתי אמצעיים בין אנשים, לכידות, תחושת זהות, שייכות וחוסר ניכור. הטענה כי תהליך הגלובליזציה התרבותי יוצר "קהילה בין- לאומית אחת" מנוגד בבסיסו לתוצר התרבותי של התהליך: היווצרות מטרופולין ענק ומנוכר שבו האדם שייך לקהילה וירטואלית באינטרנט, הזהות שלו היא וירטואלית – מזדהה עם ההמון, עם הכוכב התקשורתי, עם תרבות המונים, דבר שלא נותן מקום לביטויי אישי וליצירה ייחודית.
ויקיפדיה     אזרחות ודמוקרטיה מגינים על זכות האדם

איסור שימוש באינטרנט במדינות ערב

בערב הסעודית הוסדר האינטרנט בהחלטת ממשלה משנת 2001 וכן האינטרנט קפה במחצית 2003. החלטות אלו אסרו על פרסום מידע הפוגע באסלאם, במדינה ובפקידיה וכן הטילו הגבלות וחובות על ספקי האינטרנט, מפעילי האינטרנט קפה והמשתמשים השונים.
תוניסיה הייתה לאחת המדינות הראשונות שיישמה הגבלות על האינטרנט והינה בעלת החקיקה המפורטת והמגבילה ביותר בתחום זה מקרב מדינות האזור; ב-14 וב-22 במרץ 1997 פורסמו שני צווים המסדירים את נושא התקשורת והאינטרנט במדינה. בסוף אותה השנה הוסדרו בחקיקה האינטרנט קפה במדינה.
כיום מדינות המזרח התיכון נחלקות בין אלו אשר זיהו את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו ומיהרו להטמיע אותו בקרבן וליהנות מפרותיו אלו, דוגמת מדינות המפרץ. לבין מדינות דוגמת סוריה, מצרים, תוניסיה וערב הסעודית בהן הפיקוח על האינטרנט הדוק במיוחד. על פי רוב מטעמים פוליטיים.
סוריה וערב הסעודית מייצגות נאמנה את שתי התפיסות הקיימות באזור להגבלת השימוש באינטרנט; סוריה מייצגת אותן מדינות המגבילות את אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט מסיבות פוליטיות על מנת שאלו לא יערערו את הלגיטימציה השלטונית השברירית לעיתים. בבחינת לשמור על הממשל מפני האזרחים באמצעות הגבלות על אתרי ארגוני אופוזיציה וזכויות אדם, מיעוטים דתיים ומקורות מידע שונים. מדינות נוספות הפועלות ממניעים אלו הינן מצרים ותוניסיה.
ערב הסעודית מייצגת אותן אלו באזורנו החוששות לפגיעה במוסריותם וערכיהם הדתיים והתרבותיים של המשתמשים בשל התכנים המצויים באינטרנט. בבחינת לשמור על המשתמש מפני עצמו באמצעות חסימת אתרים ובהם אלימות, הימורים, פורנוגרפיה, אלכוהול, המרת דת ועוד. הגבלות שכאלו ניתן למצוא בעיקר במדינות המפרץ.
לשם כך עושות שימוש מדינות האזור מגוון אמצעים;
• חוקתיים – המדינה יכולה באמצעות רישוי וחקיקה למנוע את גישת אזרחיה לאינטרנט ואת השימוש בו וליישם זאת באמצעות מעצר משתמשים ואמצעים שונים של הטרדתם והצרת צעדיהם.
• טכנולוגיים – הצבת חסמים טכנולוגיים שונים אשר מונעים גישה לאינטרנט ואינם מאפשרים כלל שימוש בו.
• כלכליים – שליטה כלכלית על הגישה לאינטרנט ובכלל זה קביעת רף מחירים גבוה לכל האמור בשימוש באינטרנט (רכישת מחשבים, דמי מנוי, עלויות תקשורת ועוד).
לצד הפעילות המאסיבית של השלטונות במדינות אלו לצנזר ולחסום אתרים אשר אינם לרוחם, קיים ניסיון עקבי ומוצלח מצד המשתמשים, בעיקר המנוסים שבהם, לעקוף הגבלות אלו על שימוש חופשי באינטרנט במדינותיהם וזאת בדרכים שונות ומגוונות.
במסגרת זו עושים שימוש באינטרנט ובכליו השונים ארגוני זכויות אדם ואופוזיציה, מיעוטים דתיים, נשים ואף קבוצות משולי החברה הערבית זאת הן על מנת לקבל מידע אודות הקורה במדינה ומחוצה לה כללית וכן בתחומי עניינם והן על מנת ליצור מידע ולהעבירו לצרכנים אחרים. במסגרת זו קיימת פעילות ענפה של התגייסות מקוונת למען בלוגרים העצורים ברחבי המזרח התיכון כמו גם מספר אירועים בהם דיווח בעת ההתרחשות, הציף את דבר מעצרם של עיתונאים ובלוגרים והביא לשחרורם המיידי. תפקיד מרכזי בפעילות זו ממלאים השירותים החדשים במסגרת הרשתות החברתיות ובכלל זה פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, פליקר ודומיהם.
אולם, ניתן למצוא מספר יוצאי דופן מעניינים: למרות חיפוש באמצעים שונים ברחבי האינטרנט, לא נמצאו עדויות לקיום אתרים רשמיים ופעילים למספר מנהיגי מדינות מהגדולות וחשובות באזורנו – סוריה, מצרים וערב הסעודית. יצוין, כי הן מבין המדינות המחמירות ביותר בהגבלות השלטוניות על האינטרנט במזרח התיכון. שלושתן אף נכללו על-ידי הארגון "עיתונאים ללא גבולות" ברשימת 15 המדינות המוגדרות כ"אויבות האינטרנט".

הגבולות שלטוניות על שימוש באינטרנט במדינות ערב   הארץ  ויקיפדיה  דמוגרפיה פוליטית במדינות ערב במאה ה-20

היפרטקסט

היפרטקסט פירושו דרך להציג מידע הכולל: טקסט, תמונות ו/או מולטימדיה המקושר בינו לבין עצמו טקסט אשר מקושר לדבר אחר. היפרטקסט מאפשר "לקפוץ" בין מסמכים, קטעי טקסט שונים, תמונות ומולטימדיה, על פי רצון המשתמש הכוונה ליכולת לסרוק מידע ללא סדר קבוע מראש תוך קפיצה ממקום למקום. הייפרטקסט זו דרך להצגת מידע והצגת קשרים בין פיסות מידע שונות. הקשרים מנוצלים להראות לקורא שיש מידע נוסף הקשור למידע הנוכחי. בחירה בין הקשרים השונים המוצגים מאפשרת הצגת המידע הרלוונטי הנוסף. כלי ההייפרטקסט מאפשר למחבר ליצור קשרים ויחסים בין מספר רב של מסמכים , ולקורא לאתר את הקשרים ולעקוב אחריהם. החשיבות הגדולה בהייפרטקסט היא בשינוי הבסיסי בדרך שבה אנו מאחסנים ומאחזרים מידע. השינוי הראשון הוא ביכולת לנוע במהירות ממסמך אחד למסמך אחר דרך קשר תסמיכי שאינו בהכרח לינארי. הדרך הרגילה הסדרתית של קריאת מסמך בספר או במחשב מוחלפת ע"י קריאה הידודית. השינוי השני הוא ביכולת לשתף מידע בין מחשבים ומערכות שונות במדיות שונות מבלי קשר לצורת האחסון הרגילה של מידע זה. שיתוף זה נותן לנו קישוריות בתוך מסדי נתונים ובין מסדי נתונים.
תפיסת ההייפרטקסט גורסת מתן חופשיות מלאה למשתמש לנהל את נתוניו. חופש מלא באחזור הנתונים מבלי להזדקק לידע מפורט בשיטות הגישה השונות של המחשב לנתונים וחופש תסמיכי במעבר בין נתונים שונים מבלי שהוגדר להם קשר מחייב קודם לכן.
מבנה ההיפרטקסט בנוי משלושה מושגים עיקריים:
צמתים (nodes): מתייחס ליחידת הידע בעלת מוקד רעיוני כלשהו אשר קשורה בקשר ליחידות מידע אחרות.
קשרים (links) : מתייחס להצבעה בין קטעי מידע ומאפשר את המעבר בין הצמתים, כלומר דילוג מקטע מידע אחד למשנהו (דרורי, 1999)
שיטוט: הדרך בה אנו מוצאים מידע במערכת ההיפרטקסט, הארגון בהיפרטקסט מורכב מצמתים וקשרים, כל אחד יכול לשוטט במסלול לפי שיקול דעתו.(עשת והמר, 2005) .

תיאור השימוש בכלי הלמידה
גמישות קוגניטיבית – יכולת הפרט להבנות את הידע שלו בדרכים מגוונות, כך שיוכל לפתור בעיות חדשות – שימוש במאגרי מידע באופן גמיש ובהתאם למצב. באה לפתור בעיה של למידה של חומר מורכב ועמום ומיומנויות רכות.
למידת ידע מורכב וחדש שם צריך להשתמש ולפתח את הגמישות הקוגניטיבית. במערכת החינוך מרגילים את הילדים לחזור למקומות ידועים. אך דווקא אנשים שיפנו לשדה תוכן שונים ויחפשו את הפתרונות הם אלה אשר יגלו גמישות קוגניטיבית. גמישות יכולת הפרט להבנות את הידע שלו בדרכים מגוונות, כך שיכולו לפתור בעיות חדשות שימוש במאגרי הידע באופן גמיש ובתאם למצב אין כפיה של פתרון יש על מצב חדש
התיאוריה מסבירה כשלים ברכישת ידע במקצועות המובנים באופן עמים. מערכות ההיפר טקסט מאפשרות גמישות זו מובילים להבניה של ייצוגים מנטאליים להבנת תחום הדעות מטאפורה של "מרחב נוף מוצלב". פגישות חוזרות ונשנות עם אותו מידע בזמנים וקונטקסטים שונים, למטרות שונות ומנקדות מבט שונות. כתוצאה מכך ומתוך השוואה עם מקרים אחרים רוכשים תובנות חדשות. ככל שהתחום יותר מורכב יש יותר מה ללמוד הדגשה על בחינת המידע מכמה כיוונים. יצירה של קישורים בין ייצוגים שונים של ידע השוואה בין מקרים שונים דגימת מקרים משמעותיים, עשירים ומעניינים המייצגים את תחומי הדעת. זיהוי תמות ומושגים מרכזיים – מהווים תשתית מושגית להמשגת המקרים .מיפוי ומפתוח של מקרים וזיהוי של התמות בכל מקרה .יצירת מנגנונים של שיטוט , גבריאל סלומון (סלומון 2000) טוען כי מדובר ב"פעילות בלתי רלוונטית לבניית הבנה עמוקה של משהו, ומתאימה לחיפוש חופשי של מידע", כלומר אין בעצם השיטוט מטקסט אחד למשנהו להביא להבנה עמוקה של משהו. כל עוד ישנו שימוש בין אינסוף פריטי מידע המקושרים זה לזה בקשרים מקריים, או בקשרי אסוציאציה, אין בכך להועיל באמת לבניית ידע. פעולת השיטוט משמשת את המטרה של חיפוש ידע, אך לא משמשת את המטרה בבניה של ידע, יש הטוענים כי התועלת בחיפוש בים אפשריות בלתי מסוננות היא לא רק מועטת אלא גם מזיקה (מתוך סלומון, 2000). סלומון טוען כי יש להפריד בין שיטוט חופשי ובין חיפוש ממוקד, "אין לערבב בין חיפוש ממוקד לבין שיטוט חופשי, ובין נגישות למידע לבין טביעה בין גליו", כלומר עלינו להיזהר מטביעה בים של ידע. לטכנולוגיית ההיפר טקסט יש השפעה על התרבות ועל מערכות החינוך – הגישה לחינוך (תכנון ופיתוח תוכניות לימודים). הלומד צריך לעשות את הבחירה מה חשוב יותר, לדברים אין סדר (אין ראשון ואין אחרון) אין חשיבות לרצף, הלמידה מסתעפת.

אוריינות היפרטקסטואלית  צבי שראל       מכון מופ"ת 

עפר דרורי  היפרטקסט וסביבות CASE