מנהל בית ספר הוא מנהיג חינוכי המקדם הצלחה של כל התלמידים באמצעות עיצוב , עידוד, פיתוח ויישום חזון למידה משותף עם קהילות בית הספר ונתמך על ידה .
החזון הוא התמונה המיטבית העתידית של בית הספר כפי שהוא רואה את עצמו לאור השקפת העולם שלו ושלמימושה הוא מחויב . בספרות הניהול תופס נושא החזון הארגוני מקום נכבד . סבור שחזון ארגוני משותף המתווה את הכוון ואת הדרך שבה יש לפעול כדי שהארגון יהיה במיטבו חיוני לתפקוד איכותי של ארגונים . בספרות העוסקת בנושא המנהיגות ניתן לחזון משקל רב ,עד כדי טענה שהצלחתה מנהיג או כשלונו היא תלוית חזון .
חזון בית ספרי מהווה מוקד חשוב בחיי בית הספר. החזון מאפשר לקידום של אנשים סביב רעיון, ומגדיר את ייעודו של בית הספר. הוא נחשב למרכיב חיוני בהצלחה של ארגונים וכמאפיין של בתי ספר אפקטיביים. חזון מוגדר כתמונה עתידית של הארגון הבית ספרי. הוא מהווה הזדהות והשראה, מעניק למונהגים תחושת שותפות וגאווה, מניע אותם למעורבות ולמחויבות, ומדרבן אותם להפיק ביצועים איכותיים, מעבר לרגיל ולמצוי. החזון הוא מתודיקה של בית הספר ומשמש ציר מרכזי שלו, כרציונל לעשייה. הכרה בנקודה זו תוביל אותנו לבחון באיזו מידה המנהיגות של מנהל בית הספר תורמת לתהליך החינוכי ואכן חזון המנהל מתממש בפועל.
חזון ביה"ס ומטרותיו :
החזון ומטרותיו גובשו בשיתוף צוות בית הספר ובשיתוף פעולה עם ההורים ,המנהל וצוותו:
כל תלמיד יכול- התלמיד מסוגל וזכאי להגיע להישגים גבוהים ולמיצוי יכולתו ייחד אתנו.
קהילה מוגנת- אני מאמינה בטיפוח קהילה מוגנת, תומכת ומשתפת פעולה חיובית עם הנהלת ביה"ס על מנת להשיג את המטרה של כולנו.
אני מאמינה ביצירת אוירה של חום ואהבה כבסיס לעיצוב התלמיד המכיר בערך עצמו ומשתלב בסביבתו.
אני מאמינה כי פיתוח תחושת שייכות ונאמנות לכל תלמידי ביה"ס הוא לב ליבו של תהליך צמיחה והתפתחות רעיונות למציאות העתידית.
אני מאמינה בקשר בין האדם לסביבתו ובטיפוח זיקה לקהילה כדי להיות מעורבים בתהליך החינוכי.
אני מאמינה בייחודיות שלנו, תלמידים,הורים ומורים ובאפשרות לממש את מטרותינו המשותפות תוך מעורבות ושיתופיות והפריה הדדית .
אני מאמינה במתן הזדמנות למימוש יכולתו של הפרט תוך שאיפה למצוינות אישית.
אני מאמינה לעודד את תלמידינו להיות לומדים בעלי מכוונות עצמית , לגלות יוזמה, סקרנות ויצירתיות.
ניסוח ומיקוד החזון:
הגדשת שעות לימוד מעבר למה שמקצה משרד החינוך לכול נושא ע"י התחברות לגופים מקצועיים (לב"ם, חומש, וכ"ו).
קשר בין כל תלמיד וצוות המורים באמצעות התקשורת המתקדמת (מייל).
הערכי: לחנך אדם אוהב אדם, להעניק שיווין הזדמנויות לכל תלמיד ולאפשר לו להתפתח על פי דרכו.
כבוד לכל אדם - תלמידים , חברים לצוות , הורים , גורמי קהילה.
מצוינות - מיצוי הפוטנציאל של התלמידים ושל הצוות , מקצועיות ולא בינוניות.
אמינות - הגינות , יושר, דוגמה אישית, המנהל וצוותו.
אחריות אישית – התמדה ועקביות, המנהל למורים והמורים לתלמידים.
שותפות וצוותיות – עבודה בצוות ואחריות כוללת ופזור סמכויות.
שייכות וקשר - לביה"ס , לקהילה .
הפיכת החזון למוחשי:
פיתוח עבודתנו כצוות חינוכי , הרחבת הידע ושיפור היכולות שלנו , העצמת תפקידנו במגוון תחומי העשייה שלנו : בחינוך , בהוראה , בתקשורת הבין-אישית , בארגון ובניהול.
העלאת ההישגים של כל אחד מהתלמידים ושיפור היכולות שלהם להתפתח בתחומים השונים: הלימודי , הערכי- מוסרי ,החברתי והרגשי. טיפוח אקלים מיטבי וחיזוק תדמיתו של ביה"ס.
יום שני, 23 באוגוסט 2010
יום שבת, 21 באוגוסט 2010
מהפכת ה"דוט קום" החדשה באינטרנט
לראשונה בהיסטוריה של האינטרנט:The Internet Corporation for International Names and Numbers (ICAAN) האחראי על הקצאת מתחמי כתובות IP, נתן אור ירוק שלוש מדינות ערביות: מצרים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, לשם זיהוי כתובות אתרי אינטרנט באותיות ערביות, ושבר בכך את המחסום שכפה האלפבית הלטיני על כתובות אתרים.
על פי ההחלטה החדשה, יוכל כל אזרח ערבי בעתיד הקרוב לזהות כתובות של אתרי אינטרנט בערבית. השמות "סעודיה", "אמירויות" ו"מצרים" באותיות ערביות, כבר התווספו לסוף שמות של אתרים ממדינות אלו, במקום השימוש באלפבית הלטיני בסוף הכתובת: sa עבור ערב הסעודית ו-eg עבור מצרים, למשל.
המטרה: להגדיל את השימוש באינטרנט
לדברי מומחים בתחום האינטרנט, המטרה הראשונה הינה שימוש בשפה הערבית באינטרנט בכתובות אתרים וכתוצאה מכך יגדל מספר משתמשי האינטרנט דוברי הערבית. יצויין כי שיעור השימוש באינטרנט במדינות ערב עומד כיום על שיעור ממוצא של 20%.
בקרוב – תווים בסינית וטמילית לכתובות אתרים
ארגון ICANN פרסם אישור סופי עבור ארבע מדינות; סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ורוסיה להתחיל להשתמש באותיות ערביות וקיריליות לשמות אתרי אינטרנט. הארגון עדיין בוחן את עמדתו ביחס ל-21 בקשות ממדינות שונות לתחילת שימוש במספר שפות, בכלל זה סינית, סינהלזית, תאית, וטמילית בשמות אתרי אינטרנט.
מדוע העדיפו בארגון הבינלאומי את מצרים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לזיהוי כתובות אתרי אינטרנט בשפה הערבית ?
סעודיה – מדינה מרכזית בתחומי הדת במזרח התיכון וביחס למקומו של האינטרנט.
מצרים – מדינה בעלת תפקיד מוביל של מנהיגה פוליטית אזורית ומהווה מעצמה מזרח תיכונית מבחינת כמות אוכלוסייתה.
איחוד האמירויות – מעצמה כלכלית ערבית בדגש על אימוץ טכנולוגיות חדשות (דוגמת האינטרנט) ושימוש בו לשם התפתחות כלכלית.
קיימת סיבה נוספת לבחירה בשלוש. הדבר קשור בשיעור השימוש באינטרנט במדינות אלו:
איחוד האמירויות – מובילה את המזרח התיכון בשיעור השימוש באינטרנט, העומד על 74% מתוך אוכלוסיה של 3.5 מיליון תושבים.
ערב הסעודית – אחת המדינות הגדולות באזור מבחינת מספר משתמשי האינטרנט (7.7 מיליון משתמשים). מנגד, שיעור המשתמשים באינטרנט מכלל האוכלוסיה נמוך בהרבה בהשוואה לאיחוד האמירויות ועומד על 27%.
מצרים – מספר משתמשי האינטרנט גדול בלמעלה מפי שניים מאשר בערב הסעודית ועומד על 16.5 מיליון משתמשים, אולם שיעור חדירת האינטרנט למדינה פחות במערב הסעודית ואיחוד האמירויות ועומד על 21%.
MiddleEasterNet.com by Tal Pavel Ph.D
על פי ההחלטה החדשה, יוכל כל אזרח ערבי בעתיד הקרוב לזהות כתובות של אתרי אינטרנט בערבית. השמות "סעודיה", "אמירויות" ו"מצרים" באותיות ערביות, כבר התווספו לסוף שמות של אתרים ממדינות אלו, במקום השימוש באלפבית הלטיני בסוף הכתובת: sa עבור ערב הסעודית ו-eg עבור מצרים, למשל.
המטרה: להגדיל את השימוש באינטרנט
לדברי מומחים בתחום האינטרנט, המטרה הראשונה הינה שימוש בשפה הערבית באינטרנט בכתובות אתרים וכתוצאה מכך יגדל מספר משתמשי האינטרנט דוברי הערבית. יצויין כי שיעור השימוש באינטרנט במדינות ערב עומד כיום על שיעור ממוצא של 20%.
בקרוב – תווים בסינית וטמילית לכתובות אתרים
ארגון ICANN פרסם אישור סופי עבור ארבע מדינות; סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ורוסיה להתחיל להשתמש באותיות ערביות וקיריליות לשמות אתרי אינטרנט. הארגון עדיין בוחן את עמדתו ביחס ל-21 בקשות ממדינות שונות לתחילת שימוש במספר שפות, בכלל זה סינית, סינהלזית, תאית, וטמילית בשמות אתרי אינטרנט.
מדוע העדיפו בארגון הבינלאומי את מצרים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לזיהוי כתובות אתרי אינטרנט בשפה הערבית ?
סעודיה – מדינה מרכזית בתחומי הדת במזרח התיכון וביחס למקומו של האינטרנט.
מצרים – מדינה בעלת תפקיד מוביל של מנהיגה פוליטית אזורית ומהווה מעצמה מזרח תיכונית מבחינת כמות אוכלוסייתה.
איחוד האמירויות – מעצמה כלכלית ערבית בדגש על אימוץ טכנולוגיות חדשות (דוגמת האינטרנט) ושימוש בו לשם התפתחות כלכלית.
קיימת סיבה נוספת לבחירה בשלוש. הדבר קשור בשיעור השימוש באינטרנט במדינות אלו:
איחוד האמירויות – מובילה את המזרח התיכון בשיעור השימוש באינטרנט, העומד על 74% מתוך אוכלוסיה של 3.5 מיליון תושבים.
ערב הסעודית – אחת המדינות הגדולות באזור מבחינת מספר משתמשי האינטרנט (7.7 מיליון משתמשים). מנגד, שיעור המשתמשים באינטרנט מכלל האוכלוסיה נמוך בהרבה בהשוואה לאיחוד האמירויות ועומד על 27%.
מצרים – מספר משתמשי האינטרנט גדול בלמעלה מפי שניים מאשר בערב הסעודית ועומד על 16.5 מיליון משתמשים, אולם שיעור חדירת האינטרנט למדינה פחות במערב הסעודית ואיחוד האמירויות ועומד על 21%.
MiddleEasterNet.com by Tal Pavel Ph.D
תוויות:
אינטרנט
יום שבת, 7 באוגוסט 2010
בית הספר המדינה והעיר הפרדיגמה המתקדמת
בעקבות קריאת המאמר של סוזן סמל "בית הספר המדינה והעיר הפרדיגמה המתקדמת " בקורס סוגיות במדיניות החינוך פרופ' וולנסקי עמי -המאמר נכתב בשפה האנגלית – רציתי קודם כל לתת תקציר למאמר אח"כ לתת הדעה שלי וההתייחסות למאמר
הוקם בית הספר ע"י קרלין פארט 1914 להורים שחיפשו לילדיהם מסגרת אחרת חוץ מבית הספר הרגיל והוא חולק ל 3 קבוצות גיל גן עד ב' , חטיבת ביניים ג' – ה' והתיכון מ ו' – ח' . התלמיד היה שותף פעיל בקהילה הבית סיפרית ולא להפך , בהתחלה בית הספר היה למשחק , המשחק מאפשר התנסויות חדשות( דיואי ) התלמיד לומד בצורה יותר טובה כשהוא מתנסה ומגלה דברים בעצמו . לא הייתה התעניינות כל כך בהתחלה לאוכלוסיה בטענה שבית הספר לא מכשיר את התלמידים למיומנויות הנדרשות בבית ספר רגיל . מודל בית הספר התבסס על התיאוריה של דיואי .האמינה שילדים צעירים צריכים ללמוד מהתנסויות מהסביבה . כשיגדלו השקפת עולמם תתרחב ואז נציג להם משימות וחומרים וזה ע"י תוכנית מובנת מראש . התפקידים בבית הספר חלקו לפי גילים התנסות ויישם . משמעות מודל זה היה חברה של ילדים צעירים המעורבים בלמידה שלהם. פארט החליטה את ארגון בבית הספר שהכיל חברים שלמדו בבית הספר והם היו הצוות , והיא הייתה המחליטה על הניהול ללא ויכוח וזה לא הצליח הרבה מורים ברחו מבית הספר .ג'ון וינסון מורי הושפעה מדרך של פארט האמינה " כל ילד נורמאלי נולד עם אומץ, סקרנות , רצון לחקירה לגלות ולנסות דברים בעצמו , הוא בוחן ומתנסה עם הכול ע"י חיקוי וזו הדרך שלו להתפתח ". ועל בית הספר לספק סביבה שבה נתנה לילדים לבחור את החומר שהם רוצים ללמוד והיא המשיך בדרך של פארט .נתנה לצוות האחריות לעבוד אבל " ניתן לעשות כל מה שתירצה כל עוד תוכל להצדיק את מעשיך ".בית הספר לא הצליח ראו שבית הספר הזה לא טוב לא מלמד קריאה , מקבל תלמידים עם לקויות למידה .קטלין הולץ גם המשיכה בדרך של פארט והיא הצליחה ב 1981 נעשה שינויי בתוכנית הלימודים והכניסו דברים להצלחת הלימודים יותר , בית הספר נישען על העבר אך יחד עם זאת מתקדם .
ההתייחסות למאמר : לפי דעתי זה בית ספר העונה על צריכים לילדים שיש להם בעיה בלימודים – לא מתכוונת עם צרכים מיוחדים – הם לומדים יותר טוב בהתנסות וזאת דרך טובה להכין אותם לעתיד .יש דברים יותר מעניינים בחיים שצריך לילד ללמוד אותם חוץ מה שיש בספרים . יש דברים שלומדים אותם בתוכנית הלימודים לפי דעתי לא מעניינת ולא צרכים אותם בחיים שלנו ,אז למה נלמד אותם ולמה נכניס אותם לראש התלמידים , הרבה חומר ונשאר חומר קטן בראש. למשל במתמטיקה יש הרבה דברים שאנחנו לא צריכים אותם בחיי יום יום ( כמו נגזרות ....) לא כל תלמיד צריך אותם בחיים . ועוד יש הרבה דברים . וגם עובדה אם אתה מלמד תלמיד דבר דרך ניסוי לעולם לא ישכח אותו .הפדגוגיה התבססה על הרעיון שילד צריך דרך החוויה וההתנסות, הלימוד באמצעות ההתנסות מעודד את הילד לחקור, לשאול ולפתור סוגיות. מטרתו של חיקוי המציאות הינה לדרבן את הילדים לחקור, לעבוד באופן עצמאי ובשיתוף פעולה, לשאול שאלות ולמצוא להן תשובות ופתרונות, לנהל מחקר ובכך להפוך ללמדנים עצמאיים. הילדים לומדים להעריך עצמם, אחרים, רעיונות, כישורים, אחריות ועבודה קשה. הם חשים את הסיפוק בחשיבה ועשייה יצירתית בכל האמצעים. כל ילד זוכה להתפתח עפ"י הקצב האישי שלו. כל ילד יוכל לגלות את הריגוש והמשמעת שבלימוד ולגלות בתוך עצמו תחושה עמוקה של יושרה אישית. הלמידה המשמעותית שגורמת להנאת התלמיד והנעתו היא גורם מעודד אותו ונותן לו מוטיבציה ללמידה. מערכת החינוך היום דואגת בהקניית ידע ,אינה מאפשרת מספיק גירויים אינטלקטואליים לילדים, מה שמעניין אותה איך התלמיד ידע החומר אבל האם השיטה הזאת מתאימה לכולם והאם היא נותנת מקום לשילוב ולגיון הדרכים שיתנו חוויה לתלמיד ובטחון עצמי?המטרה שלנו היא לפתח את התלמיד ולתת לו הכלים והדרכים להתגבר על כל מידע בתחום מסוים-אם אנחנו דואגים לתת לילד את האופציות והדרך הקרובה לו מה שמעניין אותו הוא איך להשתלט על הדברים בדרך נעימה שתגרום לו לאהבת כל נושא וזה בטח תלוי במה אנחנו מסייעים לו והאם יש לו את הכלי לבחירת הדרך הנכונה לפתור ולגייס המידע. בהתייחסות למאמר ומתוך אמונה הילד במרכז ועלינו להמציא ולאפשר כל האמצעים והכלים בכדי שיוכל ללמוד ולהתקדם ולפתיח חשיבה דרך ניסיון וחוויה. ולהתייחסות המנהל למורים לדעתי המנהלת מוריי היא מסוג המנהיגים הזמניים, היא לא יכולה לנהל בית ספר לבדה כמו שאי אפשר להחזיק שלושה אבטיחים ביד אחת ובכך היא טעתה ובגדול כי עידנו של המנהל הרודן להחזיק את בית הספר בכוח חלף מזמן וצריך לחפש דרכים אחרות אשר יתבטאו בשיתוף פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים החל מסגל ההוראה , המנהל צריך לגלות סובלנות כלפי המורים, לשמוע דעות חלוקות על שלו ולתת למורה חופש לבחור ולהחליט לפי השיקול שלו , כי בדרך זאת המורים ירגישו שייכים לבית הספר ולא מאוימים ,יתרמו יותר והלמידה תהיה מהנה בשבילם ובשביל התלמידים .המנהל גם צריך להתייחס למורים בכבוד ובמיוחד מול התלמידים כי בכך הוא יעודד אותם לכבד אחד את השני , לכבד את המורה ובנוסף לכבד את המנהל שהוא הדמות שאמורה להיות מודל לחיקוי בבית הספר .אין לי שום צל של ספק שכולנו מורים, הורים, משרד החינוך וגורמים נוספים מתעניינים לטובתו של התלמיד כאשר כולנו אומרים, מנסים, עובדים ומתכננים שהתלמיד הוא במרכז וכולנו צריכים לפעול לטובתו.לכן דרושה תוכנית לימודים שבעיקרה התלמיד הוא החושב, העובד, המייצר, הפותר, המציע והמתכנן רק כך התלמיד יהיה במרכז.
הוקם בית הספר ע"י קרלין פארט 1914 להורים שחיפשו לילדיהם מסגרת אחרת חוץ מבית הספר הרגיל והוא חולק ל 3 קבוצות גיל גן עד ב' , חטיבת ביניים ג' – ה' והתיכון מ ו' – ח' . התלמיד היה שותף פעיל בקהילה הבית סיפרית ולא להפך , בהתחלה בית הספר היה למשחק , המשחק מאפשר התנסויות חדשות( דיואי ) התלמיד לומד בצורה יותר טובה כשהוא מתנסה ומגלה דברים בעצמו . לא הייתה התעניינות כל כך בהתחלה לאוכלוסיה בטענה שבית הספר לא מכשיר את התלמידים למיומנויות הנדרשות בבית ספר רגיל . מודל בית הספר התבסס על התיאוריה של דיואי .האמינה שילדים צעירים צריכים ללמוד מהתנסויות מהסביבה . כשיגדלו השקפת עולמם תתרחב ואז נציג להם משימות וחומרים וזה ע"י תוכנית מובנת מראש . התפקידים בבית הספר חלקו לפי גילים התנסות ויישם . משמעות מודל זה היה חברה של ילדים צעירים המעורבים בלמידה שלהם. פארט החליטה את ארגון בבית הספר שהכיל חברים שלמדו בבית הספר והם היו הצוות , והיא הייתה המחליטה על הניהול ללא ויכוח וזה לא הצליח הרבה מורים ברחו מבית הספר .ג'ון וינסון מורי הושפעה מדרך של פארט האמינה " כל ילד נורמאלי נולד עם אומץ, סקרנות , רצון לחקירה לגלות ולנסות דברים בעצמו , הוא בוחן ומתנסה עם הכול ע"י חיקוי וזו הדרך שלו להתפתח ". ועל בית הספר לספק סביבה שבה נתנה לילדים לבחור את החומר שהם רוצים ללמוד והיא המשיך בדרך של פארט .נתנה לצוות האחריות לעבוד אבל " ניתן לעשות כל מה שתירצה כל עוד תוכל להצדיק את מעשיך ".בית הספר לא הצליח ראו שבית הספר הזה לא טוב לא מלמד קריאה , מקבל תלמידים עם לקויות למידה .קטלין הולץ גם המשיכה בדרך של פארט והיא הצליחה ב 1981 נעשה שינויי בתוכנית הלימודים והכניסו דברים להצלחת הלימודים יותר , בית הספר נישען על העבר אך יחד עם זאת מתקדם .
ההתייחסות למאמר : לפי דעתי זה בית ספר העונה על צריכים לילדים שיש להם בעיה בלימודים – לא מתכוונת עם צרכים מיוחדים – הם לומדים יותר טוב בהתנסות וזאת דרך טובה להכין אותם לעתיד .יש דברים יותר מעניינים בחיים שצריך לילד ללמוד אותם חוץ מה שיש בספרים . יש דברים שלומדים אותם בתוכנית הלימודים לפי דעתי לא מעניינת ולא צרכים אותם בחיים שלנו ,אז למה נלמד אותם ולמה נכניס אותם לראש התלמידים , הרבה חומר ונשאר חומר קטן בראש. למשל במתמטיקה יש הרבה דברים שאנחנו לא צריכים אותם בחיי יום יום ( כמו נגזרות ....) לא כל תלמיד צריך אותם בחיים . ועוד יש הרבה דברים . וגם עובדה אם אתה מלמד תלמיד דבר דרך ניסוי לעולם לא ישכח אותו .הפדגוגיה התבססה על הרעיון שילד צריך דרך החוויה וההתנסות, הלימוד באמצעות ההתנסות מעודד את הילד לחקור, לשאול ולפתור סוגיות. מטרתו של חיקוי המציאות הינה לדרבן את הילדים לחקור, לעבוד באופן עצמאי ובשיתוף פעולה, לשאול שאלות ולמצוא להן תשובות ופתרונות, לנהל מחקר ובכך להפוך ללמדנים עצמאיים. הילדים לומדים להעריך עצמם, אחרים, רעיונות, כישורים, אחריות ועבודה קשה. הם חשים את הסיפוק בחשיבה ועשייה יצירתית בכל האמצעים. כל ילד זוכה להתפתח עפ"י הקצב האישי שלו. כל ילד יוכל לגלות את הריגוש והמשמעת שבלימוד ולגלות בתוך עצמו תחושה עמוקה של יושרה אישית. הלמידה המשמעותית שגורמת להנאת התלמיד והנעתו היא גורם מעודד אותו ונותן לו מוטיבציה ללמידה. מערכת החינוך היום דואגת בהקניית ידע ,אינה מאפשרת מספיק גירויים אינטלקטואליים לילדים, מה שמעניין אותה איך התלמיד ידע החומר אבל האם השיטה הזאת מתאימה לכולם והאם היא נותנת מקום לשילוב ולגיון הדרכים שיתנו חוויה לתלמיד ובטחון עצמי?המטרה שלנו היא לפתח את התלמיד ולתת לו הכלים והדרכים להתגבר על כל מידע בתחום מסוים-אם אנחנו דואגים לתת לילד את האופציות והדרך הקרובה לו מה שמעניין אותו הוא איך להשתלט על הדברים בדרך נעימה שתגרום לו לאהבת כל נושא וזה בטח תלוי במה אנחנו מסייעים לו והאם יש לו את הכלי לבחירת הדרך הנכונה לפתור ולגייס המידע. בהתייחסות למאמר ומתוך אמונה הילד במרכז ועלינו להמציא ולאפשר כל האמצעים והכלים בכדי שיוכל ללמוד ולהתקדם ולפתיח חשיבה דרך ניסיון וחוויה. ולהתייחסות המנהל למורים לדעתי המנהלת מוריי היא מסוג המנהיגים הזמניים, היא לא יכולה לנהל בית ספר לבדה כמו שאי אפשר להחזיק שלושה אבטיחים ביד אחת ובכך היא טעתה ובגדול כי עידנו של המנהל הרודן להחזיק את בית הספר בכוח חלף מזמן וצריך לחפש דרכים אחרות אשר יתבטאו בשיתוף פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים החל מסגל ההוראה , המנהל צריך לגלות סובלנות כלפי המורים, לשמוע דעות חלוקות על שלו ולתת למורה חופש לבחור ולהחליט לפי השיקול שלו , כי בדרך זאת המורים ירגישו שייכים לבית הספר ולא מאוימים ,יתרמו יותר והלמידה תהיה מהנה בשבילם ובשביל התלמידים .המנהל גם צריך להתייחס למורים בכבוד ובמיוחד מול התלמידים כי בכך הוא יעודד אותם לכבד אחד את השני , לכבד את המורה ובנוסף לכבד את המנהל שהוא הדמות שאמורה להיות מודל לחיקוי בבית הספר .אין לי שום צל של ספק שכולנו מורים, הורים, משרד החינוך וגורמים נוספים מתעניינים לטובתו של התלמיד כאשר כולנו אומרים, מנסים, עובדים ומתכננים שהתלמיד הוא במרכז וכולנו צריכים לפעול לטובתו.לכן דרושה תוכנית לימודים שבעיקרה התלמיד הוא החושב, העובד, המייצר, הפותר, המציע והמתכנן רק כך התלמיד יהיה במרכז.
תוויות:
חינוך
המיעוט הערבי שחיי במדינת ישראל
במסגרת הקורס "התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית בישראל" עשינו עבודה על ההתנגשיות במדינת ישראל בזמן החיפוש על נושא עבודה וחומר בחרנו לכתוב על המיעוט החי במדינת ישראל לכן בחרתי לכתוב בפוס על הנושא הזה.
אנו חיים במדינה שיש בה מעל ל–90 קבוצות אתניות אשר חיים במקום קטן וצר ולכל אתונה את החינוך , ההתנהגות ואת הדת שלה. בתוך ישראל חיים ערבים שיש להם עדות שונות שחיים באותו כפר או באותה עיר מוסלמיים נוצרים ודרוזים . יש הרבה כפרים וערים בצפון הארץ שחיים ביחד שתי עדות או שלוש עדות .
הנוצרים בישראל
הנוצרים בישראל הם תושבי ישראל בני הדת הנוצרית, לכיתותיה השונות. כשני אחוזים מקרב אזרחי מדינת ישראל, הם נוצרים. מספרם נאמד בכ-151,600 איש בסוף שנת 2007. מתוכם 121,700 הם ערבים נוצרים והשאר הם נוצרים שאינם ערבים, חלקם בני משפחה מדרגה ראשונה של יהודים שעלו לארץ במסגרת חוק השבות, חלקם מהגרי עבודה או חברי סגל כנסייתי קבוע וחלקם בני קבוצות אתניות לא-ערביות (ויקיפקיה ) .את הנוצרים בארץ ישראל ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות.
"קדומים" כלומר שייכים לעדות קדומות - צאצאי קהילות נוצריות שהיו במקום לפני הכיבוש הערבי, רובם משתייכים לכנסיות מונופיזיטיות ואורתודוקסים .
"בינוניים", רובם קתולים , מתנצרים מקרב האוכלוסייה המקומית לאחר מסעי הצלב וחברי סגל כנסייתי קבוע .
"חדשים" - נוצרים שהיגרו לארץ ישראל מסיבות שאינן קשורות לדת וצאצאיהם, במידה והצאצאים נוצרים ומתנצרים שהתנצרו במאה ה-19 ובמאה ה-20 לכנסיות הפרוטסטנטיות. (ויקיפדיה)
המוסלמים בישראל
מוסלמים מהווים כיום בסביבות ה-16% מן האוכלוסייה בישראל האסלאם אינו אחת מהדתות המוכרות בישראל עקב סיבות היסטוריות. בזמן השלטון העותמאני הוכרו דתות המיעוט, אך הדת השלטת לא קיבלה הכרה רשמית
דמוגרפיה: המוסלמים בישראל מתחלקים בין שלוש קבוצות עקריות אוכלוסייה: הערבים, הבדואים והצ'רקסים .כ-75% מהערבים בישראל הם מוסלמים, רובם סוניים. כ-10% מהם הם בדווים. שבטים בדויים אחדים משרתים בצבא הישראלי. הקהילה הצ'רקסית הקטנה מונה כ-3000 איש, ומכילה מוסלמים סוניים אשר במקור הגיעו מהקווקז בסוף המאה ה-19 ויושבו בגליל על ידי הרשויות העות'מאניות.רוב המוסלמים בארץ חיים בגליל, בנגב ובמשולש.(ויקיפקיה )
בשנת 1949 המוסלמים בישראל היוו כ-10% מהאוכלוסייה. מאז קום המדינה תמותת התינוקות באוכלוסייה המוסלמית הישראלית ירדה מ 46.4 לכל 1000 לידות, ל 10.
מקומה של ארץ ישראל באסלאם : ירושלים היא המקום השלישי בעולם בחשיבותו למוסלמים אחרי מכה ואל-מדינה אשר בערב הסעודית מסגד אל-אקצא (הר הבית) ממנו מאמינים המוסלמים שמוחמד עלה לשמיים. האמונה הזאת, קיימת לא רק בקרב המוסלמים הפלסטיניים, אלא גם בקרב כל המוסלמים ברחבי העולם, מרימה את החשיבות הרוחנית והדתית בעיניים של כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא הסמוך לו. משום כך הם רגישים במיוחד לעובדה כי השליטה על האתר כיום היא תחת שליטת מדינת ישראל, על אף שהרשויות בישראל נמנעו עד היום מלהניף את הדגל הישראלי בתחום של המקדש, אשר השליטה עליו שייכת באופן רשמי לוקף האיסלמי, הגוף המנהלי המוסלמי אשר אחראי כיום לתחום הר הבית. (בעבר, היו מקרים אחדים בהם יהודיים ישראלים קיצוניים ניסו להניף את הדגל הישראלי במקום, אך המשטרה הצליחה מאז למנוע מכך לקרות).(ויקיפקיה )
הדרוזים בישראל
הדרוזים בישראל מתגוררים ב: גליל, כרמל, גולן, ועוד ישובים מעורבים . החברה הדרוזית בישראל היא חברה כפרית לאו דווקא חקלאית.רובה המוחץ של האוכלוסייה הדרוזית (98%) בישראל מתגורר ב-21 כפרים. בדרך כלל מאוגד כל כפר דרוזי תחת רשות מקומית עצמאית, כמה מהכפרים מאוכלסים גם על ידי נוצרים, ומקצתם על ידי נוצרים ומוסלמים כאחד. כי אין כפרים דרוזים שבהם שוכנים לצדם מוסלמים בלבד, זאת בשל העויינות ההיסטורית אשר שוררת בין שתי העדות. -עם הופעת הדת הדרוזי נתקלה הדת הדרוזית בהתנגדות אלימה מצד המוסלמים, סונים ושיעים כאחד, יחס אופייני למיעוט שפרש מהאסלאם הנפוץ (ליאת יצחק ). איתם אולם במהלך השנים אוחדו חלק מהכפרים לכדי רשות מקומית גדולה אחת, וכיום נאמד מספר היישובים, בהם מתגורר המגזר הדרוזי.שני ישובים מתוכם הם ערים: שפרעם (בה הדרוזים הם מיעוט) ועיר הכרמל (העיר הדרוזית הראשונה, בה מהווה המגזר הדרוזי רוב של למעלה מ-88% מהתושבים), המאגדת את הכפרים עוספיא ודלית אל כרמל. בשנות החמישים כ- 90% מהדרוזים עסקו בחקלאות ובמרעה ובשנות התשעים פחות מ- 10% עדיין עוסקים בענפים אלה וזה כתוצאה מתמורות ותהליכים ברמת ההשכלה, בשינויים חברתיים ופוליטיים. בשנת 1957 הוכרזה העדה הדרוזית בישראל כעדה דתית עצמאית וב- 1961 הוקמה המועצה הדתית שבראשה עמד שיח' אמין טריף שהיה בעל השפעה רבה ללא ערעור על מנהיגותו. הוא היה ידוע בהתנהגותו הנאותה ובאורח חייו הצנועים וזכה בפרס ישראל. שנת 1962 אושר בכנסת חוק בתי הדין הדרוזיים ומאז נשפטו בפניהם בני העדה בעניינים הנתונים לסמכותם. בשנות השבעים עלה הצורך בהפרדת הטיפול בבני העדה הדרוזית בישראל מהמחלקה הערבית במטרה שהטיפול בענייניהם יבוצע ישירות במשרדים הממשלתיים. המשרדים הראשונים שאמץ זאת הם משרד הדתות ומשרד החינוך, וכך הופרד החינוך הדרוזי מהחינוך הערבי ובעקבות זאת נכתבו תוכניות לימוד מיוחדות לדרוזים. הצעיר הדרוזי משרת בצה"ל. על פי חוק שירות חובה לדרוזים משנת 1956. דבר המצביע על השתלבותם של הדרוזים בחיי המדינה ובמוסדותיה, חלקם הגדול של הגברים הדרוזים ממשיך בשירות הקבע במערכת הביטחון לאחר סיום השירות הסדיר ומגיעים לדרגות גבוהות. יש לציין שחלק מהצעירים נהרגים בעת שירותם הצבאי ובמלחמות ישראל ולזכרם הוקמו בתי יד לבנים במספר ישובים. בחלק מהישובים הדרוזים שיעור חללי צה"ל עולה על הממוצע הארצי, מה שמבליט את הזדהותם עם מדינת ישראל וראייתם כחלק בלתי נפרד ממדינה. החג הדתי הקדוש ביותר אצל הדרוזים הוא "חג הקורבן" (אלאדחא). בנוסף לחג הקורבן, הדרוזים נוהגים לעלות לקברי נביאים ובישראל הפכו עליות אלה לחגים שקיבלו הכרה רשמית מהמדינה: הנביא שועיב , הנביא סבלאן ,הנביא אל-ח'דר:
אסלאם בישראל ויקפידיה הנוצרים בישראל ויקפדיה הדרוזים בישראל ויקפדיה
אנו חיים במדינה שיש בה מעל ל–90 קבוצות אתניות אשר חיים במקום קטן וצר ולכל אתונה את החינוך , ההתנהגות ואת הדת שלה. בתוך ישראל חיים ערבים שיש להם עדות שונות שחיים באותו כפר או באותה עיר מוסלמיים נוצרים ודרוזים . יש הרבה כפרים וערים בצפון הארץ שחיים ביחד שתי עדות או שלוש עדות .
הנוצרים בישראל
הנוצרים בישראל הם תושבי ישראל בני הדת הנוצרית, לכיתותיה השונות. כשני אחוזים מקרב אזרחי מדינת ישראל, הם נוצרים. מספרם נאמד בכ-151,600 איש בסוף שנת 2007. מתוכם 121,700 הם ערבים נוצרים והשאר הם נוצרים שאינם ערבים, חלקם בני משפחה מדרגה ראשונה של יהודים שעלו לארץ במסגרת חוק השבות, חלקם מהגרי עבודה או חברי סגל כנסייתי קבוע וחלקם בני קבוצות אתניות לא-ערביות (ויקיפקיה ) .את הנוצרים בארץ ישראל ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות.
"קדומים" כלומר שייכים לעדות קדומות - צאצאי קהילות נוצריות שהיו במקום לפני הכיבוש הערבי, רובם משתייכים לכנסיות מונופיזיטיות ואורתודוקסים .
"בינוניים", רובם קתולים , מתנצרים מקרב האוכלוסייה המקומית לאחר מסעי הצלב וחברי סגל כנסייתי קבוע .
"חדשים" - נוצרים שהיגרו לארץ ישראל מסיבות שאינן קשורות לדת וצאצאיהם, במידה והצאצאים נוצרים ומתנצרים שהתנצרו במאה ה-19 ובמאה ה-20 לכנסיות הפרוטסטנטיות. (ויקיפדיה)
המוסלמים בישראל
מוסלמים מהווים כיום בסביבות ה-16% מן האוכלוסייה בישראל האסלאם אינו אחת מהדתות המוכרות בישראל עקב סיבות היסטוריות. בזמן השלטון העותמאני הוכרו דתות המיעוט, אך הדת השלטת לא קיבלה הכרה רשמית
דמוגרפיה: המוסלמים בישראל מתחלקים בין שלוש קבוצות עקריות אוכלוסייה: הערבים, הבדואים והצ'רקסים .כ-75% מהערבים בישראל הם מוסלמים, רובם סוניים. כ-10% מהם הם בדווים. שבטים בדויים אחדים משרתים בצבא הישראלי. הקהילה הצ'רקסית הקטנה מונה כ-3000 איש, ומכילה מוסלמים סוניים אשר במקור הגיעו מהקווקז בסוף המאה ה-19 ויושבו בגליל על ידי הרשויות העות'מאניות.רוב המוסלמים בארץ חיים בגליל, בנגב ובמשולש.(ויקיפקיה )
בשנת 1949 המוסלמים בישראל היוו כ-10% מהאוכלוסייה. מאז קום המדינה תמותת התינוקות באוכלוסייה המוסלמית הישראלית ירדה מ 46.4 לכל 1000 לידות, ל 10.
מקומה של ארץ ישראל באסלאם : ירושלים היא המקום השלישי בעולם בחשיבותו למוסלמים אחרי מכה ואל-מדינה אשר בערב הסעודית מסגד אל-אקצא (הר הבית) ממנו מאמינים המוסלמים שמוחמד עלה לשמיים. האמונה הזאת, קיימת לא רק בקרב המוסלמים הפלסטיניים, אלא גם בקרב כל המוסלמים ברחבי העולם, מרימה את החשיבות הרוחנית והדתית בעיניים של כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא הסמוך לו. משום כך הם רגישים במיוחד לעובדה כי השליטה על האתר כיום היא תחת שליטת מדינת ישראל, על אף שהרשויות בישראל נמנעו עד היום מלהניף את הדגל הישראלי בתחום של המקדש, אשר השליטה עליו שייכת באופן רשמי לוקף האיסלמי, הגוף המנהלי המוסלמי אשר אחראי כיום לתחום הר הבית. (בעבר, היו מקרים אחדים בהם יהודיים ישראלים קיצוניים ניסו להניף את הדגל הישראלי במקום, אך המשטרה הצליחה מאז למנוע מכך לקרות).(ויקיפקיה )
הדרוזים בישראל
הדרוזים בישראל מתגוררים ב: גליל, כרמל, גולן, ועוד ישובים מעורבים . החברה הדרוזית בישראל היא חברה כפרית לאו דווקא חקלאית.רובה המוחץ של האוכלוסייה הדרוזית (98%) בישראל מתגורר ב-21 כפרים. בדרך כלל מאוגד כל כפר דרוזי תחת רשות מקומית עצמאית, כמה מהכפרים מאוכלסים גם על ידי נוצרים, ומקצתם על ידי נוצרים ומוסלמים כאחד. כי אין כפרים דרוזים שבהם שוכנים לצדם מוסלמים בלבד, זאת בשל העויינות ההיסטורית אשר שוררת בין שתי העדות. -עם הופעת הדת הדרוזי נתקלה הדת הדרוזית בהתנגדות אלימה מצד המוסלמים, סונים ושיעים כאחד, יחס אופייני למיעוט שפרש מהאסלאם הנפוץ (ליאת יצחק ). איתם אולם במהלך השנים אוחדו חלק מהכפרים לכדי רשות מקומית גדולה אחת, וכיום נאמד מספר היישובים, בהם מתגורר המגזר הדרוזי.שני ישובים מתוכם הם ערים: שפרעם (בה הדרוזים הם מיעוט) ועיר הכרמל (העיר הדרוזית הראשונה, בה מהווה המגזר הדרוזי רוב של למעלה מ-88% מהתושבים), המאגדת את הכפרים עוספיא ודלית אל כרמל. בשנות החמישים כ- 90% מהדרוזים עסקו בחקלאות ובמרעה ובשנות התשעים פחות מ- 10% עדיין עוסקים בענפים אלה וזה כתוצאה מתמורות ותהליכים ברמת ההשכלה, בשינויים חברתיים ופוליטיים. בשנת 1957 הוכרזה העדה הדרוזית בישראל כעדה דתית עצמאית וב- 1961 הוקמה המועצה הדתית שבראשה עמד שיח' אמין טריף שהיה בעל השפעה רבה ללא ערעור על מנהיגותו. הוא היה ידוע בהתנהגותו הנאותה ובאורח חייו הצנועים וזכה בפרס ישראל. שנת 1962 אושר בכנסת חוק בתי הדין הדרוזיים ומאז נשפטו בפניהם בני העדה בעניינים הנתונים לסמכותם. בשנות השבעים עלה הצורך בהפרדת הטיפול בבני העדה הדרוזית בישראל מהמחלקה הערבית במטרה שהטיפול בענייניהם יבוצע ישירות במשרדים הממשלתיים. המשרדים הראשונים שאמץ זאת הם משרד הדתות ומשרד החינוך, וכך הופרד החינוך הדרוזי מהחינוך הערבי ובעקבות זאת נכתבו תוכניות לימוד מיוחדות לדרוזים. הצעיר הדרוזי משרת בצה"ל. על פי חוק שירות חובה לדרוזים משנת 1956. דבר המצביע על השתלבותם של הדרוזים בחיי המדינה ובמוסדותיה, חלקם הגדול של הגברים הדרוזים ממשיך בשירות הקבע במערכת הביטחון לאחר סיום השירות הסדיר ומגיעים לדרגות גבוהות. יש לציין שחלק מהצעירים נהרגים בעת שירותם הצבאי ובמלחמות ישראל ולזכרם הוקמו בתי יד לבנים במספר ישובים. בחלק מהישובים הדרוזים שיעור חללי צה"ל עולה על הממוצע הארצי, מה שמבליט את הזדהותם עם מדינת ישראל וראייתם כחלק בלתי נפרד ממדינה. החג הדתי הקדוש ביותר אצל הדרוזים הוא "חג הקורבן" (אלאדחא). בנוסף לחג הקורבן, הדרוזים נוהגים לעלות לקברי נביאים ובישראל הפכו עליות אלה לחגים שקיבלו הכרה רשמית מהמדינה: הנביא שועיב , הנביא סבלאן ,הנביא אל-ח'דר:
אסלאם בישראל ויקפידיה הנוצרים בישראל ויקפדיה הדרוזים בישראל ויקפדיה
תוויות:
מדיניות
יום שישי, 6 באוגוסט 2010
שילוב המשחק בלימוד המתמטיקה:
שילוב המשחק בלימוד המתמטיקה:
תלמידים אוהבים לשחק יכולים לתרגול דרך משחק בהנאה.תרגול דרך משחק יותר יעיל מלתרגל במילוי דפי עבודה . במשחק התלמידים עסוקים יותר הם פותרים שאלות חזרה על החומר הנלמד ומקבלים משוב מידי מתקנים וממשיכים , בדף עבודה הם מקבלים את המשוב אחרי יום ודף לא נראה לעיין יפה סימנים על שגיאות .על פי ,(1994) Kamii משחקים טובים יותר מדפי עבודה משום שהמשוב בהם מיידי ומגיע מעמיתים ..
קדרון (1985) טוענת כי המשחק מספק הזדמנויות המעודדות חשיבה מופשטת, יותר מאשר לימוד פורמאלי ושיטתי. הילד המשחק נהנה מהפעילות עצמה. הנאה זו מעוררת אותו להשקיע מרץ ומחשבה בפתרון הבעיות שמציב בפניו המשחק. כך הוא עשוי לגלות דרכי פתרון ואסטרטגיות חשיבה שישמשו אותו במהלך הלימוד הפורמאלי.
נלקח מתוך "מתמטיקה... מי רוצה לשחק?", Debbie Blalock and Tami Pucha
בעת משחק כאשר הילד טועה, נעשית הבקרה בדרך-כלל על-ידי החברים למשחק. כך קורה לעיתים שילד מסביר לחברו כיצד רצוי שיפעל. המשחק מאפשר פעילות חופשית ומזמן מצבים המעוררים חשיבה ספונטנית. המשחק, כשם שהינו אמצעי המעורר הנאה והנעה, משמש גם לשם לימוד עצמי של דברים חדשים, גילוי עקרונות מתמטיים בדרך מהנה המגרה לחשיבה עצמאית ויצירתית. בכך המשחק תורם ללמידתם של אלו המתקשים בלמידת המתמטיקה. המשחק מאפשר תרגול. הלמידה מתרחשת כבדרך אגב ונתקלת בפחות עכבות ומחסומים רגשיים. אם הילד טעה זהו חלק ממשחק, ובתור הבא אולי יצליח.
לדוגמה , כאשר תלמיד נותן תשובות שגויות במהלך משחק , קרוב לודאי שהמשתתפים האחרים יעירו לו והוא יצטרך להגן על תשובותיו או לשנות את דרך החשיבה שלו .משוב כזה מעמיתים לכיתה לא מזיק לדימוי של הילד על עצמו כמתמטיקאי , כמו סימנים רבים של דיו אדום בדף עבודה . כשילד נכשל בלמידת מתמטיקה עקב בעיות רגשיות, מאפשר המשחק עקיפת הבעיה ועיסוק במתמטיקה בדרך שאיננה נתפסת כלימוד. באמצעות המשחק, המתמטיקה מוצגת לילד כנושא שהוא מסוגל להתמודד איתו בהצלחה. משחקים מהנים עשויים לסייע בעיצוב דימוי עצמי של מי שמסוגל לעסוק במספרים. בנוסף לכך המשחק נעשה בקבוצות קטנות כך שזה מפחית את החשש של תלמיד לקוי למידה.
המשחק מאפשר ארגון סביבה לימודית שונה ונעימה. מביא להנעה והנאה בלמידה, מעלה את המוטיבציה של הלומד. מהווה אתגר ללמידה. מאפשר לתלמיד לטעות מבלי לקבל ציון שלילי ומאכזב. בעזרת המשחק הלומד מקבל ערכים נוספים כגון: שיתוף פעולה, אחריות מוסרית, עבודת צוות, מתן וקבלת משוב מעמיתיו.
המשחק תורם את חלקו בהתאמת דרכי הוראה ורמות שונות בכיתה אחת. תורם בכך שהתלמיד מתנסה ומקבל אסטרטגיות יישום מהמורה שלו. כאשר תלמיד לומד בעזרת משחק הוא לומד טוב יותר, ללא חשש ופחד, הוא נהנה מהלמידה וקולט טוב יותר. מעצם העובדה שמשחק הינו מתוך עולם הילד, הוא רלוונטי אליו ונודע בתחומי עניינו היום יומי, ההקשר של המשחק ללמידה נותן מוטיבציה לתלמידים לשחק, לחשוב, לפתח אסטרטגיות בכדי להצליח במשחק ובכך הם מבצעים למידה.
"על המשחק", שולה רון. שילוב המשחק בתהליכי הוראה-למידה
תלמידים אוהבים לשחק יכולים לתרגול דרך משחק בהנאה.תרגול דרך משחק יותר יעיל מלתרגל במילוי דפי עבודה . במשחק התלמידים עסוקים יותר הם פותרים שאלות חזרה על החומר הנלמד ומקבלים משוב מידי מתקנים וממשיכים , בדף עבודה הם מקבלים את המשוב אחרי יום ודף לא נראה לעיין יפה סימנים על שגיאות .על פי ,(1994) Kamii משחקים טובים יותר מדפי עבודה משום שהמשוב בהם מיידי ומגיע מעמיתים ..
קדרון (1985) טוענת כי המשחק מספק הזדמנויות המעודדות חשיבה מופשטת, יותר מאשר לימוד פורמאלי ושיטתי. הילד המשחק נהנה מהפעילות עצמה. הנאה זו מעוררת אותו להשקיע מרץ ומחשבה בפתרון הבעיות שמציב בפניו המשחק. כך הוא עשוי לגלות דרכי פתרון ואסטרטגיות חשיבה שישמשו אותו במהלך הלימוד הפורמאלי.
נלקח מתוך "מתמטיקה... מי רוצה לשחק?", Debbie Blalock and Tami Pucha
בעת משחק כאשר הילד טועה, נעשית הבקרה בדרך-כלל על-ידי החברים למשחק. כך קורה לעיתים שילד מסביר לחברו כיצד רצוי שיפעל. המשחק מאפשר פעילות חופשית ומזמן מצבים המעוררים חשיבה ספונטנית. המשחק, כשם שהינו אמצעי המעורר הנאה והנעה, משמש גם לשם לימוד עצמי של דברים חדשים, גילוי עקרונות מתמטיים בדרך מהנה המגרה לחשיבה עצמאית ויצירתית. בכך המשחק תורם ללמידתם של אלו המתקשים בלמידת המתמטיקה. המשחק מאפשר תרגול. הלמידה מתרחשת כבדרך אגב ונתקלת בפחות עכבות ומחסומים רגשיים. אם הילד טעה זהו חלק ממשחק, ובתור הבא אולי יצליח.
לדוגמה , כאשר תלמיד נותן תשובות שגויות במהלך משחק , קרוב לודאי שהמשתתפים האחרים יעירו לו והוא יצטרך להגן על תשובותיו או לשנות את דרך החשיבה שלו .משוב כזה מעמיתים לכיתה לא מזיק לדימוי של הילד על עצמו כמתמטיקאי , כמו סימנים רבים של דיו אדום בדף עבודה . כשילד נכשל בלמידת מתמטיקה עקב בעיות רגשיות, מאפשר המשחק עקיפת הבעיה ועיסוק במתמטיקה בדרך שאיננה נתפסת כלימוד. באמצעות המשחק, המתמטיקה מוצגת לילד כנושא שהוא מסוגל להתמודד איתו בהצלחה. משחקים מהנים עשויים לסייע בעיצוב דימוי עצמי של מי שמסוגל לעסוק במספרים. בנוסף לכך המשחק נעשה בקבוצות קטנות כך שזה מפחית את החשש של תלמיד לקוי למידה.
המשחק מאפשר ארגון סביבה לימודית שונה ונעימה. מביא להנעה והנאה בלמידה, מעלה את המוטיבציה של הלומד. מהווה אתגר ללמידה. מאפשר לתלמיד לטעות מבלי לקבל ציון שלילי ומאכזב. בעזרת המשחק הלומד מקבל ערכים נוספים כגון: שיתוף פעולה, אחריות מוסרית, עבודת צוות, מתן וקבלת משוב מעמיתיו.
המשחק תורם את חלקו בהתאמת דרכי הוראה ורמות שונות בכיתה אחת. תורם בכך שהתלמיד מתנסה ומקבל אסטרטגיות יישום מהמורה שלו. כאשר תלמיד לומד בעזרת משחק הוא לומד טוב יותר, ללא חשש ופחד, הוא נהנה מהלמידה וקולט טוב יותר. מעצם העובדה שמשחק הינו מתוך עולם הילד, הוא רלוונטי אליו ונודע בתחומי עניינו היום יומי, ההקשר של המשחק ללמידה נותן מוטיבציה לתלמידים לשחק, לחשוב, לפתח אסטרטגיות בכדי להצליח במשחק ובכך הם מבצעים למידה.
"על המשחק", שולה רון. שילוב המשחק בתהליכי הוראה-למידה
תוויות:
מתמטיקה
חרדת ממתמטיקה
רוב התלמידים מתקשים ולא אוהבים את נושא המתמטיקה ואת ההישגים של התלמידים בנושא הזה נמוכים וזה מתגלה בבחינות המצ"ב ובבחינות הבגרות. חרדת מתמטיקה הינה נפוצה מאוד בקרב תלמידים ומבוגרים כאחד. חרדה זו גורמת לתגובה רגשית, המשבשת את יכולת החשיבה והפעולה של התלמיד בשעה שעליו להתמודד עם בעיה בתחום המתמטיקה, סיבות הקשורות בלומד עצמו: ישנם שני גורמים הקשורים בלומד - גיל ומגדר.
• גיל: ככל שגיל התלמידים עולה גדלה שכיחות החרדה ממתמטיקה. וכן גבוהות יותר גם העמדות השליליות למקצוע.( Stodolsky 1985, Goodland 1989).
• מגדר: השפעת המגדר על חרדת מתמטיקה אינה עקבית. ישנם מחקרים הטוענים כי אין הבדל בחרדת מתמטיקה אצל בני שני המינים (Frary & Ling, 1983) ומחקרים אחרים מעידים על חרדת מתמטיקה גבוהה אצל בנות ( Betz 1978).
סיבות הקשורות למאפייני המתמטיקה: המתמטיקה היא תחום ידע דדוקטיבי ומופשט, המציב דרישות נוקשות להתבטאות מדויקת וחד-משמעית. ישנו פער בין דרך הצגת ההוכחה המתמטית ופתרון לבעיה המתמטית, לבין הדרך הטבעית להגיע לפתרונות אלה. סיבות הקשורות לדרכי ההוראה: שיטות ההוראה מגוונות, כל מורה בוחר את שיטת ההוראה הייחודית, המתאימה לו. כאשר התלמידים עוברים ממורה למורה שיטת הלימוד עשויה להשתנות ועלולה לגרום לתלמידים תחושה של חוסר אונים ובלבול.
קיים גם קושי נוסף, כאשר אין התייחסות להטרוגניות בכיתה. כלומר, לימוד ההוראה נעשה בקצב אחיד וברמה אחידה. האם מקצוע זה באמת כל כך קשה? איך אפשר לגרום לילד לא לפחד ממקצוע המתמטיקה? כיצד ניתן להפוך את שיעורי המתמטיקה ליותר חווייתיים, כך שיעשירו את התלמיד. ויש תלמידים שאוהבים את נושא המתמטיקה ומצליחים ויש להם בעיה וחרדה עם הגיאומטריה . בעבר הגיאומטריה תמיד זכה לנתח קטן יותר בתוכנית הלימודים במתמטיקה.רק לאחרונה תוכניות ההוראה מתחילות לכלול יחידות משמעותיות יותר בכיתות היסוד. הגיאומטריה היא חלק בלתי נפרד מחיינו ולכן יש חשיבות רבה ללמידת הגיאומטריה. פיתוח תובנה מרחבית וכישורים מרחביים אצל תלמידים הינו מטרה מעשית ושימושית, גיאומטריה הן כתחום אקדמי והן כחלק לשיפור תפקודים שונים בחיי היומיום. החשיבה הגיאומטרית מתפתחת בשלבים עוקבים כאשר רמת המורכבות של החשיבה עולה משלב לשלב. למרות שחשיבה גיאומטרית מתפתחת באופן טבעי כבר בגיל צעיר מאוד יש חשיבות רבה להוראה נכונה של הגיאומטריה. חשיבה גיאומטרית מצריכה מיומנויות של תובנה מרחבית ותפיסה חזותית. ניראה כי הסיבה לכך שמקצוע הגיאומטריה נחשב לקשה ומסובך נעוצה בכך שלא מלמדים את בסיסו כבר בגיל צעיר יותר. התלמידים נחשפים לחומר הלימודי הזה בגילאים מאוחרים יותר ולא עם כניסתם לבית הספר, ואז קשה להם יותר עם הגיאומטריה כי כדי להבין את המקצוע הזה צריך להפעיל את הדמיון ובגיל הרך זה קל יותר.
אנו יכולים לשנות את הדיעה של התלמידים אם נטפל נכון בכיתות היסוד ונחבב את המקצוע על התלמידים. בהוראה כמו תמיד זה מתחיל מהמורה . ככל שהמורה יחוש עניין ויבין את החשיבות והיופי שבמקצוע כך הוא יעביר זאת לתלמידיו .
התשובה שמרבים לשמוע- היא שהבעיה נעוצה בהוראה. נהוג לטעון שחלק גדול מן הילדים שנחשבים ל"ליקויי למידה" הם בעצם "ליקויי הוראה".
תפקידו של המורה בתהליך הזה הוא לכוון את התלמיד לכך, ולגרום לו התנסות בעקרונות על פי סדרם הנכון. ולגרום להם לא לפחד מהמקצוע ואף ליהנות ממנו.
ויקיפדיה קו לחינוך סיגל בן ארצי, צוות חינוך נכון
• גיל: ככל שגיל התלמידים עולה גדלה שכיחות החרדה ממתמטיקה. וכן גבוהות יותר גם העמדות השליליות למקצוע.( Stodolsky 1985, Goodland 1989).
• מגדר: השפעת המגדר על חרדת מתמטיקה אינה עקבית. ישנם מחקרים הטוענים כי אין הבדל בחרדת מתמטיקה אצל בני שני המינים (Frary & Ling, 1983) ומחקרים אחרים מעידים על חרדת מתמטיקה גבוהה אצל בנות ( Betz 1978).
סיבות הקשורות למאפייני המתמטיקה: המתמטיקה היא תחום ידע דדוקטיבי ומופשט, המציב דרישות נוקשות להתבטאות מדויקת וחד-משמעית. ישנו פער בין דרך הצגת ההוכחה המתמטית ופתרון לבעיה המתמטית, לבין הדרך הטבעית להגיע לפתרונות אלה. סיבות הקשורות לדרכי ההוראה: שיטות ההוראה מגוונות, כל מורה בוחר את שיטת ההוראה הייחודית, המתאימה לו. כאשר התלמידים עוברים ממורה למורה שיטת הלימוד עשויה להשתנות ועלולה לגרום לתלמידים תחושה של חוסר אונים ובלבול.
קיים גם קושי נוסף, כאשר אין התייחסות להטרוגניות בכיתה. כלומר, לימוד ההוראה נעשה בקצב אחיד וברמה אחידה. האם מקצוע זה באמת כל כך קשה? איך אפשר לגרום לילד לא לפחד ממקצוע המתמטיקה? כיצד ניתן להפוך את שיעורי המתמטיקה ליותר חווייתיים, כך שיעשירו את התלמיד. ויש תלמידים שאוהבים את נושא המתמטיקה ומצליחים ויש להם בעיה וחרדה עם הגיאומטריה . בעבר הגיאומטריה תמיד זכה לנתח קטן יותר בתוכנית הלימודים במתמטיקה.רק לאחרונה תוכניות ההוראה מתחילות לכלול יחידות משמעותיות יותר בכיתות היסוד. הגיאומטריה היא חלק בלתי נפרד מחיינו ולכן יש חשיבות רבה ללמידת הגיאומטריה. פיתוח תובנה מרחבית וכישורים מרחביים אצל תלמידים הינו מטרה מעשית ושימושית, גיאומטריה הן כתחום אקדמי והן כחלק לשיפור תפקודים שונים בחיי היומיום. החשיבה הגיאומטרית מתפתחת בשלבים עוקבים כאשר רמת המורכבות של החשיבה עולה משלב לשלב. למרות שחשיבה גיאומטרית מתפתחת באופן טבעי כבר בגיל צעיר מאוד יש חשיבות רבה להוראה נכונה של הגיאומטריה. חשיבה גיאומטרית מצריכה מיומנויות של תובנה מרחבית ותפיסה חזותית. ניראה כי הסיבה לכך שמקצוע הגיאומטריה נחשב לקשה ומסובך נעוצה בכך שלא מלמדים את בסיסו כבר בגיל צעיר יותר. התלמידים נחשפים לחומר הלימודי הזה בגילאים מאוחרים יותר ולא עם כניסתם לבית הספר, ואז קשה להם יותר עם הגיאומטריה כי כדי להבין את המקצוע הזה צריך להפעיל את הדמיון ובגיל הרך זה קל יותר.
אנו יכולים לשנות את הדיעה של התלמידים אם נטפל נכון בכיתות היסוד ונחבב את המקצוע על התלמידים. בהוראה כמו תמיד זה מתחיל מהמורה . ככל שהמורה יחוש עניין ויבין את החשיבות והיופי שבמקצוע כך הוא יעביר זאת לתלמידיו .
התשובה שמרבים לשמוע- היא שהבעיה נעוצה בהוראה. נהוג לטעון שחלק גדול מן הילדים שנחשבים ל"ליקויי למידה" הם בעצם "ליקויי הוראה".
תפקידו של המורה בתהליך הזה הוא לכוון את התלמיד לכך, ולגרום לו התנסות בעקרונות על פי סדרם הנכון. ולגרום להם לא לפחד מהמקצוע ואף ליהנות ממנו.
ויקיפדיה קו לחינוך סיגל בן ארצי, צוות חינוך נכון
תוויות:
מתמטיקה
מערכת החינוך בישראל
מערכת החינוך בישראל
פרופ' עמי וולנסקי
אחרי מלחמת העולם השנייה התחילה עלייה של יהודיים מכל העולם לארץ ישראל, ונוצר הרכב אוכלוסיה יוצא דופן מפגש תרביות , שפות , דתיות, מציאות זו מסבירה את המורכבות עמה נדרשת מערכת החינוך של ישראל להתמודד.
אחרי הקמת המדינה בשנה הוגדר החינוך כחובה ללמוד 8 שנים מגיל 5-13 . אח"כ החליטו שילדים צריך לשלב אותם בלימודים מגיל 3 בגני ילדים כך אם יקדים הילד הלימודים שלו יהיה לו סיכויי הצלחה בשלבי החינוך המאוחרים יותר לכן הוכנס גן תרום חובה בכמה מקומות ברחבי הארץ . וזאת הייתה מכינה את הילדים " בהתאמה לדרישות בוגר במערכת " לכן פתחו תכנית לימודים לקניית מיומנויות יסודי.
החינוך היסודי : בעשרים השנה הראשונה להקמת המדינה למטרת הקמת חברה הומוגנית הימצא תכנית לימודים אחידה לכל התלמידים- עולים חדשים וותיקים - המטרה הייתה לבטל את הזרמים החינוכיים שהיו קיימים במטרה הקמת המדינה ולקלוט את העולים ולאחד אותם בתכנית לימודים אחת ואחידה . בתקופה השנייה היה צריך להדגיש את השונות בצרכי התלמידים לכן עלתה התפיסה החינוכית של התלמיד במרכז לכן הייתה למידה מתאמת לתלמידים לפי הצרכים שלהם , השלב השלישי בלמידה העצמת המורים והעברת סמכויות לבתי ספר כאשר המורה מסייע ומכוון את התלמיד למקורות ידע נוספות חוץ מה שנלמד בכיתה .
החינוך העל יסודי : בחלק הזה התלמידים התפלגו לשלושה כוונים לבתי ספר תיכוניים , לבתי ספר מקצועיים , לשוק העבודה . אלה שפנו לתחום הלימודי לא משנה אם מקצועי היה חובה להבחן בשישה או שבעה מקצועות עיקריות כדי לקבל תעודת בגרות ולפנות לאוניברסיטאות. בשלב הזה ( על יסודי ) היה מיון של תלמידים תוך שימוש בתכניות לימודים.
השכלה הגבוהה: נעשתה בהתחלה על שבע אוניברסיטאות בשנות התשעים נוספו מכללות אח"כ פתחו מכללות להענקת תואר אקדמי.
סוגיות ייחודיות
א. המגזר החרדי : בהתחלה היה שיעור התלמידים נמוך ואח"כ גדל הלימוד שלהם מחוץ למערכת החינוך הרשמית , לימודי קודש ומיעוט לימודי חול לכן היה להם קשה להתקבל במוסדות להשכלה גבוהה. לכן היה להם קושי להשתלב בשוק העבודה . לכן התחילו ללמוד למודי חול.
ב. המגזר הערבי : היה פער בין החינוך הערבי והיהודי במהלך הקמת המדינה המטרה הייתה לקדם החינוך העברי בארץ . התקציב ברשות המקומית של מגזר הערבי , הקמת תוכניות חומש לצמצום הפער בין שני המגזרים , הקמת בתי ספר במגזר הערבי....
ג. משבר המורים : הרקע למשבר המורים נובע מהעדר ביקושים למקצוע ההוראה 1- התפתחות חלופות תעסוקתיות חדשות . 2- ביקורת על מערכת החינוך. 3- הרחבת זכויות הפרט הורים וילדים. 4- שכר המורים. 5- צמצום שעות לימוד. 6- ביקורת ע"י מבחנים בין-לאומיים. וזה גרם להקטנת הפונים ללימודי הוראה להכשרת מורים.
בעיות במערכת החינוך
1- העדר הביקושים למקצוע ההוראה וזה נביע מהרבה סיבות , מעמד המורה, מבנה התעסוקה ..... 2- האסטרטגיה הפדגוגית.3- תוכניות הלימודים – לימוד 12 שנה על בסיס תכניות לימודים .4- המגזר החרדי מתרכזים בלימודים שלהם על קודש ומעט לימודי חול .5- תקציב החינוך העונה לאתגרים הניצבים בפני המערכת
פרופ' עמי וולנסקי
אחרי מלחמת העולם השנייה התחילה עלייה של יהודיים מכל העולם לארץ ישראל, ונוצר הרכב אוכלוסיה יוצא דופן מפגש תרביות , שפות , דתיות, מציאות זו מסבירה את המורכבות עמה נדרשת מערכת החינוך של ישראל להתמודד.
אחרי הקמת המדינה בשנה הוגדר החינוך כחובה ללמוד 8 שנים מגיל 5-13 . אח"כ החליטו שילדים צריך לשלב אותם בלימודים מגיל 3 בגני ילדים כך אם יקדים הילד הלימודים שלו יהיה לו סיכויי הצלחה בשלבי החינוך המאוחרים יותר לכן הוכנס גן תרום חובה בכמה מקומות ברחבי הארץ . וזאת הייתה מכינה את הילדים " בהתאמה לדרישות בוגר במערכת " לכן פתחו תכנית לימודים לקניית מיומנויות יסודי.
החינוך היסודי : בעשרים השנה הראשונה להקמת המדינה למטרת הקמת חברה הומוגנית הימצא תכנית לימודים אחידה לכל התלמידים- עולים חדשים וותיקים - המטרה הייתה לבטל את הזרמים החינוכיים שהיו קיימים במטרה הקמת המדינה ולקלוט את העולים ולאחד אותם בתכנית לימודים אחת ואחידה . בתקופה השנייה היה צריך להדגיש את השונות בצרכי התלמידים לכן עלתה התפיסה החינוכית של התלמיד במרכז לכן הייתה למידה מתאמת לתלמידים לפי הצרכים שלהם , השלב השלישי בלמידה העצמת המורים והעברת סמכויות לבתי ספר כאשר המורה מסייע ומכוון את התלמיד למקורות ידע נוספות חוץ מה שנלמד בכיתה .
החינוך העל יסודי : בחלק הזה התלמידים התפלגו לשלושה כוונים לבתי ספר תיכוניים , לבתי ספר מקצועיים , לשוק העבודה . אלה שפנו לתחום הלימודי לא משנה אם מקצועי היה חובה להבחן בשישה או שבעה מקצועות עיקריות כדי לקבל תעודת בגרות ולפנות לאוניברסיטאות. בשלב הזה ( על יסודי ) היה מיון של תלמידים תוך שימוש בתכניות לימודים.
השכלה הגבוהה: נעשתה בהתחלה על שבע אוניברסיטאות בשנות התשעים נוספו מכללות אח"כ פתחו מכללות להענקת תואר אקדמי.
סוגיות ייחודיות
א. המגזר החרדי : בהתחלה היה שיעור התלמידים נמוך ואח"כ גדל הלימוד שלהם מחוץ למערכת החינוך הרשמית , לימודי קודש ומיעוט לימודי חול לכן היה להם קשה להתקבל במוסדות להשכלה גבוהה. לכן היה להם קושי להשתלב בשוק העבודה . לכן התחילו ללמוד למודי חול.
ב. המגזר הערבי : היה פער בין החינוך הערבי והיהודי במהלך הקמת המדינה המטרה הייתה לקדם החינוך העברי בארץ . התקציב ברשות המקומית של מגזר הערבי , הקמת תוכניות חומש לצמצום הפער בין שני המגזרים , הקמת בתי ספר במגזר הערבי....
ג. משבר המורים : הרקע למשבר המורים נובע מהעדר ביקושים למקצוע ההוראה 1- התפתחות חלופות תעסוקתיות חדשות . 2- ביקורת על מערכת החינוך. 3- הרחבת זכויות הפרט הורים וילדים. 4- שכר המורים. 5- צמצום שעות לימוד. 6- ביקורת ע"י מבחנים בין-לאומיים. וזה גרם להקטנת הפונים ללימודי הוראה להכשרת מורים.
בעיות במערכת החינוך
1- העדר הביקושים למקצוע ההוראה וזה נביע מהרבה סיבות , מעמד המורה, מבנה התעסוקה ..... 2- האסטרטגיה הפדגוגית.3- תוכניות הלימודים – לימוד 12 שנה על בסיס תכניות לימודים .4- המגזר החרדי מתרכזים בלימודים שלהם על קודש ומעט לימודי חול .5- תקציב החינוך העונה לאתגרים הניצבים בפני המערכת
תוויות:
מערכת החינוך
יום שני, 2 באוגוסט 2010
גלובליזציה
גלובליזציה: תהליך אינטגרציה של העולם, פירוק ומיזוג גבולות. תהליך של הפיכת העולם ליחידה אחת, "קטנה", שבה מיטשטשים הגבולות בתחומי התרבות והכלכלה. תהליך זה מתאפשר במידה מרובה בעקבות התפתחות טכנולוגית: התפתחות התקשורת והתפתחות יכולת הניידות.
ההתפתחות הטכנולוגית הופכת את העולם ל- "קטן" יותר.
ההיסטוריה רצופה בהתפתחות טכנולוגית: התייעלות, המצאות חדשות, גילויים. ההתפתחות הטכנולוגית במאה האחרונה הייתה עצומה אך לא בכך מתמצית הגלובליזציה. החידוש התפיסתי של תהליך הגלובליזציה הוא שהאופק איננו נגמר בגבולות היכולת הטכנולוגיים, שכן גבולות אלו נפרצו במידה רבה. מכך נגזר שגם האפשרויות בתחום השוק הן אין סופיות ומתרחבות לפוטנציאל השוק העולמי כולו ומשאביו.
ההתקדמות וההתרחבות התקשורתית מצאה את ביטוייה בשני מודמים מרכזיים: הטלוויזיה והאינטרנט (בליוויי התפתחות תקשורת הלוויינים).
הטלוויזיה – מודם המקשר בין אנשים מכל העולם בעת ובעונה אחת, הכל נעשה יותר מהיר, יותר "קטן", יותר יעיל. האינטרנט מאפשר לאנשים מכל העולם לדבר אחד עם השני, הזמן המקומי מתבטל, התרבות המקומית מתרחבת או מושפעת מתרבויות חיצוניות, מגוון האפשרויות גדל, ישנו יותר שפע מהכל: מוצריי צריכה, מוצרי מותרות, ידע שהנגישות אליו גדולה יותר, כל האפשרויות פרושות. התחושה היא שהעולם נעשה "קטן" יותר, שהניידות בו גבוהה יותר, שישנה יותר יעילות שכולם נעשים יותר קרובים ויותר מאוחדים. כולנו "אזרחי העולם".
תהליך המיזוג התרבותי מעורר את שאלת הזהות.
המושג "תרבות" כולל בתוכו את מכלול המנהגים, ערכים, קודים חברתיים מסורות, שקיימים בקרב אוכלוסייה מסוימת והיוצרים בה זהות משותפת. מבחינה תרבותית חל תהליך התפוררות של תרבויות מקומיות, התרחבותן ומיזוגן עם תרבויות אחרות או היעלמות מלאה שלהם תוך אימוץ תרבות שלטת (לרוב "התרבות המערבית").
רבים מכנים את תהליך הגלובליזציה במושג "הכפר הגלובלי". מתוך הפירוש למושג הזה ניתן להבחין בין שתי העמדות כלפי תהליך האחדה תרבותי זה:
טענה אחת גורסת כי ההתקרבות התרבותית היא חיובית, מונעת קונפליקטים, מאחדת אינטרסים ויוצרת התקדמות עולמית לעבר מטרות משותפות. טענה שניה גורסת כי ביסוד הביטוי מונח פרדוקס: בכפר קיימת קהילה מלוכדת ובה קשרים בלתי אמצעיים בין אנשים, לכידות, תחושת זהות, שייכות וחוסר ניכור. הטענה כי תהליך הגלובליזציה התרבותי יוצר "קהילה בין- לאומית אחת" מנוגד בבסיסו לתוצר התרבותי של התהליך: היווצרות מטרופולין ענק ומנוכר שבו האדם שייך לקהילה וירטואלית באינטרנט, הזהות שלו היא וירטואלית – מזדהה עם ההמון, עם הכוכב התקשורתי, עם תרבות המונים, דבר שלא נותן מקום לביטויי אישי וליצירה ייחודית.
ויקיפדיה אזרחות ודמוקרטיה מגינים על זכות האדם
ההתפתחות הטכנולוגית הופכת את העולם ל- "קטן" יותר.
ההיסטוריה רצופה בהתפתחות טכנולוגית: התייעלות, המצאות חדשות, גילויים. ההתפתחות הטכנולוגית במאה האחרונה הייתה עצומה אך לא בכך מתמצית הגלובליזציה. החידוש התפיסתי של תהליך הגלובליזציה הוא שהאופק איננו נגמר בגבולות היכולת הטכנולוגיים, שכן גבולות אלו נפרצו במידה רבה. מכך נגזר שגם האפשרויות בתחום השוק הן אין סופיות ומתרחבות לפוטנציאל השוק העולמי כולו ומשאביו.
ההתקדמות וההתרחבות התקשורתית מצאה את ביטוייה בשני מודמים מרכזיים: הטלוויזיה והאינטרנט (בליוויי התפתחות תקשורת הלוויינים).
הטלוויזיה – מודם המקשר בין אנשים מכל העולם בעת ובעונה אחת, הכל נעשה יותר מהיר, יותר "קטן", יותר יעיל. האינטרנט מאפשר לאנשים מכל העולם לדבר אחד עם השני, הזמן המקומי מתבטל, התרבות המקומית מתרחבת או מושפעת מתרבויות חיצוניות, מגוון האפשרויות גדל, ישנו יותר שפע מהכל: מוצריי צריכה, מוצרי מותרות, ידע שהנגישות אליו גדולה יותר, כל האפשרויות פרושות. התחושה היא שהעולם נעשה "קטן" יותר, שהניידות בו גבוהה יותר, שישנה יותר יעילות שכולם נעשים יותר קרובים ויותר מאוחדים. כולנו "אזרחי העולם".
תהליך המיזוג התרבותי מעורר את שאלת הזהות.
המושג "תרבות" כולל בתוכו את מכלול המנהגים, ערכים, קודים חברתיים מסורות, שקיימים בקרב אוכלוסייה מסוימת והיוצרים בה זהות משותפת. מבחינה תרבותית חל תהליך התפוררות של תרבויות מקומיות, התרחבותן ומיזוגן עם תרבויות אחרות או היעלמות מלאה שלהם תוך אימוץ תרבות שלטת (לרוב "התרבות המערבית").
רבים מכנים את תהליך הגלובליזציה במושג "הכפר הגלובלי". מתוך הפירוש למושג הזה ניתן להבחין בין שתי העמדות כלפי תהליך האחדה תרבותי זה:
טענה אחת גורסת כי ההתקרבות התרבותית היא חיובית, מונעת קונפליקטים, מאחדת אינטרסים ויוצרת התקדמות עולמית לעבר מטרות משותפות. טענה שניה גורסת כי ביסוד הביטוי מונח פרדוקס: בכפר קיימת קהילה מלוכדת ובה קשרים בלתי אמצעיים בין אנשים, לכידות, תחושת זהות, שייכות וחוסר ניכור. הטענה כי תהליך הגלובליזציה התרבותי יוצר "קהילה בין- לאומית אחת" מנוגד בבסיסו לתוצר התרבותי של התהליך: היווצרות מטרופולין ענק ומנוכר שבו האדם שייך לקהילה וירטואלית באינטרנט, הזהות שלו היא וירטואלית – מזדהה עם ההמון, עם הכוכב התקשורתי, עם תרבות המונים, דבר שלא נותן מקום לביטויי אישי וליצירה ייחודית.
ויקיפדיה אזרחות ודמוקרטיה מגינים על זכות האדם
תוויות:
גלובליזציה
איסור שימוש באינטרנט במדינות ערב
בערב הסעודית הוסדר האינטרנט בהחלטת ממשלה משנת 2001 וכן האינטרנט קפה במחצית 2003. החלטות אלו אסרו על פרסום מידע הפוגע באסלאם, במדינה ובפקידיה וכן הטילו הגבלות וחובות על ספקי האינטרנט, מפעילי האינטרנט קפה והמשתמשים השונים.
תוניסיה הייתה לאחת המדינות הראשונות שיישמה הגבלות על האינטרנט והינה בעלת החקיקה המפורטת והמגבילה ביותר בתחום זה מקרב מדינות האזור; ב-14 וב-22 במרץ 1997 פורסמו שני צווים המסדירים את נושא התקשורת והאינטרנט במדינה. בסוף אותה השנה הוסדרו בחקיקה האינטרנט קפה במדינה.
כיום מדינות המזרח התיכון נחלקות בין אלו אשר זיהו את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו ומיהרו להטמיע אותו בקרבן וליהנות מפרותיו אלו, דוגמת מדינות המפרץ. לבין מדינות דוגמת סוריה, מצרים, תוניסיה וערב הסעודית בהן הפיקוח על האינטרנט הדוק במיוחד. על פי רוב מטעמים פוליטיים.
סוריה וערב הסעודית מייצגות נאמנה את שתי התפיסות הקיימות באזור להגבלת השימוש באינטרנט; סוריה מייצגת אותן מדינות המגבילות את אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט מסיבות פוליטיות על מנת שאלו לא יערערו את הלגיטימציה השלטונית השברירית לעיתים. בבחינת לשמור על הממשל מפני האזרחים באמצעות הגבלות על אתרי ארגוני אופוזיציה וזכויות אדם, מיעוטים דתיים ומקורות מידע שונים. מדינות נוספות הפועלות ממניעים אלו הינן מצרים ותוניסיה.
ערב הסעודית מייצגת אותן אלו באזורנו החוששות לפגיעה במוסריותם וערכיהם הדתיים והתרבותיים של המשתמשים בשל התכנים המצויים באינטרנט. בבחינת לשמור על המשתמש מפני עצמו באמצעות חסימת אתרים ובהם אלימות, הימורים, פורנוגרפיה, אלכוהול, המרת דת ועוד. הגבלות שכאלו ניתן למצוא בעיקר במדינות המפרץ.
לשם כך עושות שימוש מדינות האזור מגוון אמצעים;
• חוקתיים – המדינה יכולה באמצעות רישוי וחקיקה למנוע את גישת אזרחיה לאינטרנט ואת השימוש בו וליישם זאת באמצעות מעצר משתמשים ואמצעים שונים של הטרדתם והצרת צעדיהם.
• טכנולוגיים – הצבת חסמים טכנולוגיים שונים אשר מונעים גישה לאינטרנט ואינם מאפשרים כלל שימוש בו.
• כלכליים – שליטה כלכלית על הגישה לאינטרנט ובכלל זה קביעת רף מחירים גבוה לכל האמור בשימוש באינטרנט (רכישת מחשבים, דמי מנוי, עלויות תקשורת ועוד).
לצד הפעילות המאסיבית של השלטונות במדינות אלו לצנזר ולחסום אתרים אשר אינם לרוחם, קיים ניסיון עקבי ומוצלח מצד המשתמשים, בעיקר המנוסים שבהם, לעקוף הגבלות אלו על שימוש חופשי באינטרנט במדינותיהם וזאת בדרכים שונות ומגוונות.
במסגרת זו עושים שימוש באינטרנט ובכליו השונים ארגוני זכויות אדם ואופוזיציה, מיעוטים דתיים, נשים ואף קבוצות משולי החברה הערבית זאת הן על מנת לקבל מידע אודות הקורה במדינה ומחוצה לה כללית וכן בתחומי עניינם והן על מנת ליצור מידע ולהעבירו לצרכנים אחרים. במסגרת זו קיימת פעילות ענפה של התגייסות מקוונת למען בלוגרים העצורים ברחבי המזרח התיכון כמו גם מספר אירועים בהם דיווח בעת ההתרחשות, הציף את דבר מעצרם של עיתונאים ובלוגרים והביא לשחרורם המיידי. תפקיד מרכזי בפעילות זו ממלאים השירותים החדשים במסגרת הרשתות החברתיות ובכלל זה פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, פליקר ודומיהם.
אולם, ניתן למצוא מספר יוצאי דופן מעניינים: למרות חיפוש באמצעים שונים ברחבי האינטרנט, לא נמצאו עדויות לקיום אתרים רשמיים ופעילים למספר מנהיגי מדינות מהגדולות וחשובות באזורנו – סוריה, מצרים וערב הסעודית. יצוין, כי הן מבין המדינות המחמירות ביותר בהגבלות השלטוניות על האינטרנט במזרח התיכון. שלושתן אף נכללו על-ידי הארגון "עיתונאים ללא גבולות" ברשימת 15 המדינות המוגדרות כ"אויבות האינטרנט".
תוניסיה הייתה לאחת המדינות הראשונות שיישמה הגבלות על האינטרנט והינה בעלת החקיקה המפורטת והמגבילה ביותר בתחום זה מקרב מדינות האזור; ב-14 וב-22 במרץ 1997 פורסמו שני צווים המסדירים את נושא התקשורת והאינטרנט במדינה. בסוף אותה השנה הוסדרו בחקיקה האינטרנט קפה במדינה.
כיום מדינות המזרח התיכון נחלקות בין אלו אשר זיהו את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו ומיהרו להטמיע אותו בקרבן וליהנות מפרותיו אלו, דוגמת מדינות המפרץ. לבין מדינות דוגמת סוריה, מצרים, תוניסיה וערב הסעודית בהן הפיקוח על האינטרנט הדוק במיוחד. על פי רוב מטעמים פוליטיים.
סוריה וערב הסעודית מייצגות נאמנה את שתי התפיסות הקיימות באזור להגבלת השימוש באינטרנט; סוריה מייצגת אותן מדינות המגבילות את אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט מסיבות פוליטיות על מנת שאלו לא יערערו את הלגיטימציה השלטונית השברירית לעיתים. בבחינת לשמור על הממשל מפני האזרחים באמצעות הגבלות על אתרי ארגוני אופוזיציה וזכויות אדם, מיעוטים דתיים ומקורות מידע שונים. מדינות נוספות הפועלות ממניעים אלו הינן מצרים ותוניסיה.
ערב הסעודית מייצגת אותן אלו באזורנו החוששות לפגיעה במוסריותם וערכיהם הדתיים והתרבותיים של המשתמשים בשל התכנים המצויים באינטרנט. בבחינת לשמור על המשתמש מפני עצמו באמצעות חסימת אתרים ובהם אלימות, הימורים, פורנוגרפיה, אלכוהול, המרת דת ועוד. הגבלות שכאלו ניתן למצוא בעיקר במדינות המפרץ.
לשם כך עושות שימוש מדינות האזור מגוון אמצעים;
• חוקתיים – המדינה יכולה באמצעות רישוי וחקיקה למנוע את גישת אזרחיה לאינטרנט ואת השימוש בו וליישם זאת באמצעות מעצר משתמשים ואמצעים שונים של הטרדתם והצרת צעדיהם.
• טכנולוגיים – הצבת חסמים טכנולוגיים שונים אשר מונעים גישה לאינטרנט ואינם מאפשרים כלל שימוש בו.
• כלכליים – שליטה כלכלית על הגישה לאינטרנט ובכלל זה קביעת רף מחירים גבוה לכל האמור בשימוש באינטרנט (רכישת מחשבים, דמי מנוי, עלויות תקשורת ועוד).
לצד הפעילות המאסיבית של השלטונות במדינות אלו לצנזר ולחסום אתרים אשר אינם לרוחם, קיים ניסיון עקבי ומוצלח מצד המשתמשים, בעיקר המנוסים שבהם, לעקוף הגבלות אלו על שימוש חופשי באינטרנט במדינותיהם וזאת בדרכים שונות ומגוונות.
במסגרת זו עושים שימוש באינטרנט ובכליו השונים ארגוני זכויות אדם ואופוזיציה, מיעוטים דתיים, נשים ואף קבוצות משולי החברה הערבית זאת הן על מנת לקבל מידע אודות הקורה במדינה ומחוצה לה כללית וכן בתחומי עניינם והן על מנת ליצור מידע ולהעבירו לצרכנים אחרים. במסגרת זו קיימת פעילות ענפה של התגייסות מקוונת למען בלוגרים העצורים ברחבי המזרח התיכון כמו גם מספר אירועים בהם דיווח בעת ההתרחשות, הציף את דבר מעצרם של עיתונאים ובלוגרים והביא לשחרורם המיידי. תפקיד מרכזי בפעילות זו ממלאים השירותים החדשים במסגרת הרשתות החברתיות ובכלל זה פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, פליקר ודומיהם.
אולם, ניתן למצוא מספר יוצאי דופן מעניינים: למרות חיפוש באמצעים שונים ברחבי האינטרנט, לא נמצאו עדויות לקיום אתרים רשמיים ופעילים למספר מנהיגי מדינות מהגדולות וחשובות באזורנו – סוריה, מצרים וערב הסעודית. יצוין, כי הן מבין המדינות המחמירות ביותר בהגבלות השלטוניות על האינטרנט במזרח התיכון. שלושתן אף נכללו על-ידי הארגון "עיתונאים ללא גבולות" ברשימת 15 המדינות המוגדרות כ"אויבות האינטרנט".
תוויות:
אינטרנט
הירשם ל-
רשומות (Atom)