יום שישי, 9 ביולי 2010

היפרטקסט

היפרטקסט פירושו דרך להציג מידע הכולל: טקסט, תמונות ו/או מולטימדיה המקושר בינו לבין עצמו טקסט אשר מקושר לדבר אחר. היפרטקסט מאפשר "לקפוץ" בין מסמכים, קטעי טקסט שונים, תמונות ומולטימדיה, על פי רצון המשתמש הכוונה ליכולת לסרוק מידע ללא סדר קבוע מראש תוך קפיצה ממקום למקום. הייפרטקסט זו דרך להצגת מידע והצגת קשרים בין פיסות מידע שונות. הקשרים מנוצלים להראות לקורא שיש מידע נוסף הקשור למידע הנוכחי. בחירה בין הקשרים השונים המוצגים מאפשרת הצגת המידע הרלוונטי הנוסף. כלי ההייפרטקסט מאפשר למחבר ליצור קשרים ויחסים בין מספר רב של מסמכים , ולקורא לאתר את הקשרים ולעקוב אחריהם. החשיבות הגדולה בהייפרטקסט היא בשינוי הבסיסי בדרך שבה אנו מאחסנים ומאחזרים מידע. השינוי הראשון הוא ביכולת לנוע במהירות ממסמך אחד למסמך אחר דרך קשר תסמיכי שאינו בהכרח לינארי. הדרך הרגילה הסדרתית של קריאת מסמך בספר או במחשב מוחלפת ע"י קריאה הידודית. השינוי השני הוא ביכולת לשתף מידע בין מחשבים ומערכות שונות במדיות שונות מבלי קשר לצורת האחסון הרגילה של מידע זה. שיתוף זה נותן לנו קישוריות בתוך מסדי נתונים ובין מסדי נתונים.
תפיסת ההייפרטקסט גורסת מתן חופשיות מלאה למשתמש לנהל את נתוניו. חופש מלא באחזור הנתונים מבלי להזדקק לידע מפורט בשיטות הגישה השונות של המחשב לנתונים וחופש תסמיכי במעבר בין נתונים שונים מבלי שהוגדר להם קשר מחייב קודם לכן.
מבנה ההיפרטקסט בנוי משלושה מושגים עיקריים:
צמתים (nodes): מתייחס ליחידת הידע בעלת מוקד רעיוני כלשהו אשר קשורה בקשר ליחידות מידע אחרות.
קשרים (links) : מתייחס להצבעה בין קטעי מידע ומאפשר את המעבר בין הצמתים, כלומר דילוג מקטע מידע אחד למשנהו (דרורי, 1999)
שיטוט: הדרך בה אנו מוצאים מידע במערכת ההיפרטקסט, הארגון בהיפרטקסט מורכב מצמתים וקשרים, כל אחד יכול לשוטט במסלול לפי שיקול דעתו.(עשת והמר, 2005) .

תיאור השימוש בכלי הלמידה
גמישות קוגניטיבית – יכולת הפרט להבנות את הידע שלו בדרכים מגוונות, כך שיוכל לפתור בעיות חדשות – שימוש במאגרי מידע באופן גמיש ובהתאם למצב. באה לפתור בעיה של למידה של חומר מורכב ועמום ומיומנויות רכות.
למידת ידע מורכב וחדש שם צריך להשתמש ולפתח את הגמישות הקוגניטיבית. במערכת החינוך מרגילים את הילדים לחזור למקומות ידועים. אך דווקא אנשים שיפנו לשדה תוכן שונים ויחפשו את הפתרונות הם אלה אשר יגלו גמישות קוגניטיבית. גמישות יכולת הפרט להבנות את הידע שלו בדרכים מגוונות, כך שיכולו לפתור בעיות חדשות שימוש במאגרי הידע באופן גמיש ובתאם למצב אין כפיה של פתרון יש על מצב חדש
התיאוריה מסבירה כשלים ברכישת ידע במקצועות המובנים באופן עמים. מערכות ההיפר טקסט מאפשרות גמישות זו מובילים להבניה של ייצוגים מנטאליים להבנת תחום הדעות מטאפורה של "מרחב נוף מוצלב". פגישות חוזרות ונשנות עם אותו מידע בזמנים וקונטקסטים שונים, למטרות שונות ומנקדות מבט שונות. כתוצאה מכך ומתוך השוואה עם מקרים אחרים רוכשים תובנות חדשות. ככל שהתחום יותר מורכב יש יותר מה ללמוד הדגשה על בחינת המידע מכמה כיוונים. יצירה של קישורים בין ייצוגים שונים של ידע השוואה בין מקרים שונים דגימת מקרים משמעותיים, עשירים ומעניינים המייצגים את תחומי הדעת. זיהוי תמות ומושגים מרכזיים – מהווים תשתית מושגית להמשגת המקרים .מיפוי ומפתוח של מקרים וזיהוי של התמות בכל מקרה .יצירת מנגנונים של שיטוט , גבריאל סלומון (סלומון 2000) טוען כי מדובר ב"פעילות בלתי רלוונטית לבניית הבנה עמוקה של משהו, ומתאימה לחיפוש חופשי של מידע", כלומר אין בעצם השיטוט מטקסט אחד למשנהו להביא להבנה עמוקה של משהו. כל עוד ישנו שימוש בין אינסוף פריטי מידע המקושרים זה לזה בקשרים מקריים, או בקשרי אסוציאציה, אין בכך להועיל באמת לבניית ידע. פעולת השיטוט משמשת את המטרה של חיפוש ידע, אך לא משמשת את המטרה בבניה של ידע, יש הטוענים כי התועלת בחיפוש בים אפשריות בלתי מסוננות היא לא רק מועטת אלא גם מזיקה (מתוך סלומון, 2000). סלומון טוען כי יש להפריד בין שיטוט חופשי ובין חיפוש ממוקד, "אין לערבב בין חיפוש ממוקד לבין שיטוט חופשי, ובין נגישות למידע לבין טביעה בין גליו", כלומר עלינו להיזהר מטביעה בים של ידע. לטכנולוגיית ההיפר טקסט יש השפעה על התרבות ועל מערכות החינוך – הגישה לחינוך (תכנון ופיתוח תוכניות לימודים). הלומד צריך לעשות את הבחירה מה חשוב יותר, לדברים אין סדר (אין ראשון ואין אחרון) אין חשיבות לרצף, הלמידה מסתעפת.